אפרים סידון

אפרים סידון (נולד ב־26 בפברואר 1946) הוא סופר, בעל טור, תסריטאי ומחזאי ישראלי, העוסק בעיקר בסאטירה.

ביוגרפיה

אפרים סידון נולד בתל אביב וגדל ברמת גן. לאחר שירותו הצבאי שהה מספר שנים בקיבוץ ניר יצחק ולאחר מכן למד היסטוריה ותיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים, שם המשיך להתגורר שנים רבות. בהיותו בקיבוץ שיחק במחזה "מחכים לגודו" והמשיך לשחק גם בהיותו סטודנט. הוא החל את כתיבתו בעיתון הסטודנטים "פי האתון", בו השתתפו בכתיבה סאטירית גם ב. מיכאל, קובי ניב וחנוך מרמרי. חבורה זו המשיכה ל"zoo הארץ", מדור הסאטירה של השבועון "העולם הזה" שהופיע בין 1973 ל-1976 (שלקט ממנו בשם "ZOO ארץ ZOO?" יצא בשנת 1975). בשנים 1974–1976 יצרה החבורה את "ניקוי ראש" סדרת הסאטירה הנודעת של הטלוויזיה הישראלית, כתבה את הקברטים הסאטיריים "איך אנחנו נראים" (1972) ו"המלחמה האחרונה" (1974) שהוצגו בתיאטרון "בימות" ובנוסף כתב גם לתוכנית "זהו זה" בראשיתה.

בשנות השמונים כתב סידון יחד עם ב. מיכאל את הסדרה הקומית המצליחה "קרובים קרובים" שהציבה מראה עקומה על המשפחה הישראלית ה"ממוצעת" ועסקה גם בסאטירה. בשנות התשעים כתב סדרת טלוויזיה קומית נוספת בשם "חצי המנשה". שתי הסדרות שודרו בטלוויזיה החינוכית.

לאורך כל שנות השמונים, כתב סידון מערכונים רבים ששודרו בתוכנית הבידור "סיבה למסיבה" של הערוץ הראשון (ערוץ הטלוויזיה היחידי באותה עת), בהם חיקה הבדרן טוביה צפיר דמויות של פוליטיקאים ישראלים. במיוחד זכור השיר הפארודי "עם אחד עם שר אחד" (פרפראזה על שיר ההתרמה "עם אחד עם שיר אחד"), בו גילם צפיר כמה משרי ממשלת האחדות של שמיר ופרס. הוא גם כתב מספר תוכניות בידור סאטיריות שהועלו על הבמה בכיכובו של צפיר, כשאחת המצליחות שבהן הייתה "חגיגות סיום הרוטאציה" בשנת 1986. סידון כתב גם לתוכנית הסאטירה הטלוויזיונית "האגף הסגור" ששודרה בין השנים 1990–1991.

סידון היה הכותב הראשי של התוכנית הסאטירית "החרצופים", ששודרה בשנות התשעים בערוץ 2. תוכנית זו צחקה על הפוליטיקה הישראלית (בתקופת ממשלות נתניהו וברק), כשהיא משתמשת בבובות בדמות הפוליטיקאים.

היה בעל טור שבועי מחורז בעיתון "מעריב", בו הביע בצורה הומוריסטית עמדות פוליטיות וחברתיות מן הצד השמאלי של המפה הפוליטית. לפני כן כתב גם בעיתון דבר. כתב, יחד עם אבנר אברהמי, מדור קומיקס שהתבסס על התנ"ך בעיתון "כותרת ראשית" שהופיע אחר כך בשני ספרים.

סידון נחשב גם לסופר ילדים מוכשר, הוא כותב בחרוזים ובצורה הומוריסטית, בעיקר אגדות ילדים ועל ספורי התנ"ך, כשמרבית ספריו אויירו על ידי יוסי אבולעפיה. ספר הילדים המוכר ביותר שלו הוא "מעלה קרחות", סיפור אלגורי על עיר של קרחים המשמש כמשל על תופעת ה"עדר" או הקונפורמיזם המוחלט. כמו כן חיבר הצגות ומחזות זמר לילדים כמו "טרזן וג'ין", "ספר הג'ונגל" (על-פי ספרו של רודיארד קיפלינג) ו"פצפונת ואנטון" (על פי ספרו של אריך קסטנר). הוא כתב גם מחזות תיאטרון דרמטיים, כמו המחזה "מזריץ'" המתרחש בתקופת השואה.

סידון מתגורר בשכונת כוכב הצפון בתל אביב נשוי ואב לשני ילדים, אחד מהם הוא יהונתן סידון, עיתונאי בעיתון הירושלמי כל העיר.

ספריו

• עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור (1976) - מעשה במלך שהתחיל לבוא אל עמו בדרישות שגעוניות, ועל כן הורד מכסאו והוגלה לאי נידח. איורים יוסי אבולעפיה
• שירים במיץ (1977) איורים יוסי אבולעפיה
• הגן על הקרחת (1978) - קובצי שירי איגיון, המושתתים על שעשועי לשון.
• עלילות התוכי ואדון שעשוע או איך עושים מדקדוק שעשוע (1979)
• מעלה קרחות (1980) - אייר יוסי אבולעפיה. סיפור בחרוזים על עיר של קרחים, ששערה בודדה התחילה לצמוח פתאום על ראשו החלק של ראש-העיר.
• הצל (1980) לפי הנס כריסטיאן אנדרסן איורים דודו גבע
• הנסיכה על העדשה (1980) לפי הנס כריסטיאן אנדרסן איורים תרצה וולד
• בגדי המלך החדשים (1982) לפי הנס כריסטיאן אנדרסן איורים דודו גבע
• המלאך (1985)
• אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו (1987) אייר יוסי אבולעפיה
• באמת אלף-בית (1988) אייר דני קרמן
• שירים רעים לילדים טובים (1991) אייר דני קרמן
• סיפור מוזר ומלא תימהון על האי הקטן האי היגיון (1993) אייר יוסי אבולעפיה
• גליצו יוצא לנדוד בדרכים (1997) אייר יוסי אבולעפיה; הוצג ב-1979 בתיאטרון לילדים ונוער, ב-1986 כמחזמר בתיאטרון בית לסין והחל מ-2014 בתיאטרון הרצליה
• הפשפש (2001) לפי הנס כריסטיאן אנדרסן איורים דודו גבע
• מעולם לא היה מצבנו (2003) לקט טורים שפורסמו בעיתונות, איורים יוסי אבולעפיה
• התנ"ך בחרוזים-בראשית (2003) אייר דוד פולונסקי
• התנ"ך בחרוזים-שמות, במדבר, דברים (2004) אייר דוד פולונסקי
• הקרב הראשון בנחל קשישון (2005). אייר דני קרמן. בשנת 2008 הצגה בבימוי מאור זגורי זכתה במקום הראשון בפסטיבל התיארונטו לילדים.
• התנ"ך בחרוזים - יהושע, שופטים (2005) אייר דוד פולונסקי
• התנ"ך בחרוזים - מגילת אסתר (2007) איירה לילה גנין
• חורני (2008) - אייר דני קרמן
• בבה כבשת היומולדת (2008) עם איורים של איתמר טל
• התנ"ך בחרוזים - שמואל א', שמואל ב' (2009) איורים דוד פולונסקי
• סיפור מהלב (2009) - לעידוד חתימה על כרטיס אדי (עם איורים של דני קרמן)
• ההיא על האי (2010) - אייר דני קרמן
• משלי משלי-חכמת שלמה המלך (2010) אייר דני קרמן
• כל האמת (2012) אייר דני קרמן
• צפוף בבית (2013) אייר דני קרמן
• החלום שלא התגשם (2013) - על פי סיפור עממי, אייר דני קרמן
• משה והגדי (2015) - אייר דני קרמן
• מלך המלח ונסיך הפלפל (2015) - אייר דני קרמן
• שיפקה המכשפה הטובה (2015) - אייר איתמר טל
• שטויות שסבא אומר, עם עובד, 2017 - אייר דני קרמן
• בארץ יען כי, עם עובד, 2018 - אייר דני קרמן

תוכניות טלוויזיה

• ניקוי ראש, ערוץ 1 1974-1976
• זהו זה, הטלוויזיה החינוכית בשנים 1978–1983
• קרובים קרובים, הטלוויזיה החינוכית 1983–1986
• סיבה למסיבה, ערוץ 1 1984-1990
• האגף הסגור (במסגרת התוכנית "סופשבוע"), ערוץ 1, 1990-1991
• צפיר הנפש, ערוץ 2 1993-1994
• חצי המנשה, הטלוויזיה החינוכית 1995–1996
• החרצופים, ערוץ 2 1996-2000
• תנ"ך בחרוזים, הטלוויזיה החינוכית

הצגות

• איך אנחנו נראים (עם ב. מיכאל וקובי ניב), תיאטרון בימות, 1972
• המלחמה האחרונה, (עם ב. מיכאל וקובי ניב), תיאטרון בימות, 1974
• ערוץ 2 (עם ב. מיכאל), תיאטרון אורות, 1979
• יורדים על השבוע (עם ב. מיכאל), 1980
• שעשועי רוטציה, 1986
• תולדות עם ישראל-תיקונים והשלמות (עם ב. מיכאל), 1986
• חגיגות סיום הרוטציה, 1988
• האגף הסגור
• מיס ישראל
• שלושת המוסקטרים (מחזמר 1998)
• הערב מחזבל
• שירת העצבים, צוותא
• נפגעי חרדה, (עם ב. מיכאל), תיאטרון הבימה, במאי: מוטי קירשנבאום 2010
• רואים ת'סוף (עם ב. מיכאל), צוותא, במאי: מוטי קירשנבאום 2015

לקריאה נוספת

• אורית בונה, שימוש באלוזיות ובצירופים כבולים ושבירתם ביצירות אפרים סידון לילדים, "ספרות ילדים ונוער" 132, אוגוסט 2011
• אפרים סידון, המטוטלת, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 343–345, הוצאת כרמל, 2017.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של אפרים סידון, בקטלוג הספרייה הלאומית
• אפרים סידון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• אפרים סידון, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• אפרים סידון, באתר "דףדף"
• אפרים סידון, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל
• אפרים סידון, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• מילים לשירים של אפרים סידון, באתר "שירונט"
• הספרים של אפרים סידון, באתר "סימניה"
• יעל דר, לפעמים חרוז הוא סתם בזבוז | התנ"ך בחרוזים, באתר הארץ, 15 ביולי 2009
• ציפי שוחט, עכבר העיר אונליין, מלאכים בשמי תל אביב, באתר הארץ, 21 בפברואר 2010
• יעקב בר-און, ריאיון - נוסטלגיה עם טוויסט סאטירי, באתר הבמה, 19 במאי 2013
• אלקנה שור, הפרלמנט, באתר nrg‏, 18 באוקטובר 2013
• מאיה נחום שחל, "לסאטיריקן קשה להתחרות במציאות המטומטמת פה", באתר כלכליסט, 17 בדצמבר 2014
• יותם שווימר, אפרים סידון לילדים: סאטירה שפותחת את הראש, באתר ynet, 15 בנובמבר 2015
• יעקב בר-און, ‏אפרים סידון חוגג 70: "ההומור זו הדרך היחידה להישאר שפוי", באתר מעריב אונליין, 25 בפברואר 2016
• שגיא בן נון‏, אפרים סידון: "המדינה שאנחנו משאירים הרבה פחות טובה מזאת שקיבלנו", באתר וואלה!‏, 9 במרץ 2017

מכּתביו:

• שיטות חדשות, דבר, 5 בדצמבר 1980
• הפשפש, דבר, 25 בדצמבר 1981
• שלטון הצחוק, מעריב, 15 באפריל 1987
• שירו של שמיר, מעריב, 4 באוגוסט 1987
• ‫הנער ביער, באתר nrg‏, 12 בספטמבר 2007

הערות שוליים

הקודם: חיים באר, מאיה בז'רנו, יואל הופמן, מרים רות

פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם דויד גרוסמן, חיה שנהב 2004

הבא: אורי אורלב, רות אלמוג, רחל חלפי

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25063009אפרים סידון