בני עי"ש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בני עי"ש
בניין המועצה המקומית החדש
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
גובה ממוצע[1] ‎75 מטר
תאריך ייסוד 1957
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 6,613 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 216
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-3.2% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 7,872 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 17
תחום שיפוט[2] 840 דונם
    - דירוג ארצי 248
31°47′24″N 34°45′38″E / 31.7899004407707°N 34.7604533621022°E / 31.7899004407707; 34.7604533621022
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3]
5 מתוך 10
    - דירוג ארצי 128
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3581
    - דירוג ארצי 228
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.3%
גילאי 5 - 9 6.8%
גילאי 10 - 14 6.0%
גילאי 15 - 19 5.3%
גילאי 20 - 29 12.7%
גילאי 30 - 44 16.6%
גילאי 45 - 59 17.8%
גילאי 60 - 64 6.8%
גילאי 65 ומעלה 20.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 2
–  יסודיים 2
תלמידים 383
 –  יסודי 383
מספר כיתות 18
ממוצע תלמידים לכיתה 22.7
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
[[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]505_1066.pdf פרופיל בני עי"ש] נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
http://www.bney-ayish.muni.il

בְּנֵי עַיִ"שׁ היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל, סמוך לכביש 40 דרומית לגדרה. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1981. בצפון היא גובלת במועצה מקומית גדרה ובשאר הכיוונים במועצה אזורית באר טוביה, אשר שייכת למחוז הדרום.

מקור השם "בני עי"ש" הוא ראשי תיבות שמו של רבי עקיבה יוסף שלזינגר, רב ומקובל מראשוני הפועלים באופן מעשי לרכישת אדמות ולפיתוח החקלאות בארץ[4]. רב היישוב הוא הרב שלום צדוק.

תולדות היישוב

במהלך מלחמת העולם השנייה, בשנת 1941, הקימו הבריטים בסיוע יחידה פולנית מחנה צבאי בשטח היישוב.

בשטח המחנה הוקמה בראשית שנות ה-50 "מעברת נחל שורק" שנקראה גם "מעברת משמיע שלום" ו"מעברת מסמיה". למעלה ממחצית העולים במעברה היו יוצאי תימן, כרבע יוצאי פרס והשאר יוצאי עיראק ומרוקו. העולים הועסקו במושבים הסמוכים בעבודות חקלאות שונות. התושבים ביקשו שיכון במקום, אולם מוסדות התכנון התנגדו לדרישה[5]. לבסוף, בשנת 1956, הוחלט על הקמת שיכון עבור תושבי המעברה מצפון למעברה, בכניסה לקיבוץ חפץ חיים, והשיכון נקרא בני עי"ש. היישוב הוקם על ידי פועלי אגודת ישראל[6].

העולים התגוררו בצריפים בני שני חדרים בני כשלושים מטר רבוע והשירותים היו בחוץ. לכל צריף היה משק עזר.

ב-7 באוקטובר 1957 הוקם היישוב[7] ובפברואר 1958 נחגגה חנוכת היישוב, שכלל 150 יחידות דיור עם משקי עזר[8]. באותה שנה הוקם הוועד המקומי שפעל בכפוף למועצה אזורית נחל שורק. ב-1962 הועבר שטח היישוב לתחום מועצה אזורית חבל יבנה. לאחר מאבקים רבים בחודש יוני 1981 זכה היישוב למעמד של מועצה מקומית.

בשנות ה-90 הוקמו ביישוב שכונות חדשות שאוכלסו בעיקר על ידי עולים מחבר המדינות. בעקבות כך הפכו העולים לרוב ביישוב וב-1998 נבחר מארק בסין לראש המועצה המקומית הראשון בישראל מיוצאי ברית המועצות[9].

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בבני עי"ש 6,613 תושבים (מקום 216 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-3.2%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 81.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 9,220 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[10]

מגדלי המים

ערך מורחב – מגדלי המים (בני עי"ש)

צפונית ליישוב בני עי"ש נמצאים שני מגדלי מים, שנבנו בתקופת המנדט הבריטי. המגדלים בנויים מלבני סיליקט, והם הוכרזו כמבנים לשימור. מגדלי המים ממוקמים על גבעה בגובה 85 מטר מעל פני הים, ממנה אפשר לערוך תצפית.

באירוע המרכזי לחגיגות יובל החמישים לבני-עי"ש הוצגה תוכנית בה מתכוונים להפוך את מגדלי המים למוזיאון של העלייה לבני-עי"ש, גם בשנותיה הראשונות וגם בשנות התשעים.

חינוך

בבני עי"ש קיימים שני בתי ספר יסודיים "אופק" ובית ספר ממלכתי דתי "אפרתי". תלמידי היישוב העל יסודיים לומדים בתיכונים של יישובים סמוכים.

ביישוב ספריה ציבורית בה תלמידים שמתקשים יכולים לקבל עזרה מתלמידי התיכון של היישוב, ולהעשיר את הידע שלהם בקריאת הספרים. בנוסף פועל במקום מתנ"ס עם מגוון חוגים.

פסל ילדים בבני עייש. הפסל הוא ישראל פרימו

ראשי המועצה

סמל המועצה

סמל המועצה המקומית בני עי"ש
סמל המועצה הרשמי
סמל המועצה הרשמי
פרטים
המחזיק בסמל מועצה מקומית בני עי"ש
תאריך אימוץ ינואר 1986

סמלה הרשמי של המועצה, אומץ בינואר 1986. הסמל עגול, חצי התחתון תחום בצורת גלגל שיניים כתומה עליה רשום שם המועצה. גלגל השיניים מסמל את ערך העבודה. מעליו בית כפרי ממנו יוצאים 11 פסים המהווים תלמים, שניהם במטרה לסמל את אופיו הכפרי של היישוב. מימין לבית סמל מבנה גדול בכחול, ומעל לבית ציור של לוחות הברית, שמסמלים את ערכי היהדות ומעליו שמש אדומה המסמלת חופש ממנה יוצאות 11 קרניים. במשאל הסמל ענף זית המסמל את הכמיהה לשלום.[11]

קישורים חיצוניים

  • [[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]505_1066.pdf פרופיל בני עי"ש] נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך ומטח, 2010
  5. ^ תושבי משמיע שלום תובעים מעמד מועצה, חרות, 22 באפריל 1956
  6. ^ מעברת נחל שורק לשיכון קבע, שערים, 9 באוגוסט 1956
  7. ^ דב גולדשטיין, מעברת מסמיה - העזובה והמיואשת, מעריב, 3 בנובמבר 1957
  8. ^ נחנך יישוב חדש של פא"י בדרום, שערים, 28 בפברואר 1958
    יישוב חדש של פא"י, שערים, 28 בפברואר 1958
  9. ^ דניאל בן סימון, מהפכת 1990, באתר הארץ, 26 ביולי 2002
  10. ^ [[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]505_1066.pdf פרופיל בני עי"ש] באתר הלמ"ס
  11. ^ אודותינו, באתר מועצה מקומית בני עי"ש


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29730293בני עי"ש