סוסנוביץ
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך עוסק בקהילה היהודית בלבד, ומתעלם מיתר ההיסטוריה של העיר. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך עוסק בקהילה היהודית בלבד, ומתעלם מיתר ההיסטוריה של העיר. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה. |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 שלזיה |
| תאריך ייסוד | 1902 |
| שטח | 91.06 קמ"ר |
| גובה | 250 מטרים |
| קואורדינטות | 50°17′0″N 19°8′0″E / 50.28333°N 19.13333°E |
| www.sosnowiec.pl | |
סוֹסְנוֹביץ (בפולנית: Sosnowiec) היא עיר בפרובינציית שלזיה, בדרום-מערב פולין, על יד נהר פשימשה. היישוב הוגדר ככפר משנת 1780, אך הוכר רשמית כעיר בשנת 1902. הודות לקרבתה לערי התעשייה של פולין - קטוביץ, גליביץ ובנדין, הפכה העיר לצומת דרכים חשוב. סוסנוביץ קרובה לעיר החשובה בנדין, שקיימת מעל 500 שנים, ושהתקיימה בה קהילה יהודית עוד מהמאה ה-13. על פי מפקד האוכלוסין של 1938 היו בעיר 129,610 תושבים, מתוכם 28,893 יהודים.
יהדות סוסנוביץ
בשנת ה'תר"ך (1860) הגיעו יהודים ראשונים לעיר, ורכשו מגרשים ליד בית הנתיבות ברחוב מודביובסקה. האימפריה הרוסית, ששלטה בסוסנוביץ באותם ימים, לא ראתה באור חיובי את בניית העיר, ולא נתנה רישיונות לבניית בתים בעיר. מסיבה זו, נבנו הבתים בעיקר בשעות הלילה; השומר היחידי היה השוטר הרוסי, שלאחר ששלשלו לידיו כספי שוחד העמיד פנים כלא רואה.[דרוש מקור] היישוב היהודי הראשון היה מורכב מחסידי ראדומסק וחסידי אלכסנדר, בהמשך נפתח בית החסידים דחסידי סטאשוב.
הפוגרום בשנת תרס"ה
בעת עריכת מנהג התשליך ביום השני של ראש השנה, נערך פוגרום ביהודי העיר בשנת תרס"ה (1904). יהודי העיר נהגו להתקבץ על גדות הנהר פשימשה לשם אמירת סדר התשליך. בעת עריכת התשליך יִדּוּ גויים אבנים לכיוון המתפללים. אבן פגעה באחד המתפללים היהודים, שזרק את האבן חזרה לכיוון המתנכלים, והאבן פגעה בילדה קטנה מהגויים. למרות הפגיעה הקלה, השמועה עשתה לה כנפיים. ואז נשמעה הקריאה "הרגו את היהודים, הם הרגו ילדה נוצרייה". עלילת הדם עברה כאש בשדה קוצים בכל העיר סוסנוביץ. החלה התנפלות על בתי היהודים. הפולנים שדדו את חנויות היהודים, הכו יהודים ורצו ברחובות העיר עם סכינים שלופות. גויים פולנים סיפרו לעיתון המקומי: ”זעקת הנשים והילדים היהודים הייתה בכל העיר. דם נשפך ברחובות”, הפורעים עברו מרחוב לרחוב, ובכל מקום ניפצו את בתי היהודים, שדדו והשמידו באין מפריע. המשטרה המקומית התעלמה מתחינות היהודים לעזרה[1].
בשואה
ערך מורחב – גטו סוסנוביץ
הקהילה היהודית במלחמת העולם השנייה יושבה בגטו סוסנוביץ. עשרים ותשעה אלף יהודים נרצחו, כרבע מאוכלוסיית העיר[2] רובם נשלחו על ידי הנאצים למשרפות.
רבנים ידועים בעיר
- הרב יהושע מאוסטרובא, חותנו של יצחק יעקב רבינוביץ האדמו"ר הראשון מביאלא.
- הרב שלמה שטענציל, המוכר בכינוי "הגאון מסוסנוביץ" - היה ראש ישיבה ודיין בעיר. חיבר את הספר "קהלת שלמה" ואת הספר "בית שלמה".
- רבי יוסף מנשה הלוי פרדס מסטאשוב-סוסנוביץ, נפטר בפרוץ המלחמה.
- הרב לייבוש גיטלר, מרבני העיר פינטשוב.
- הרב יצחק גליקמן - מגאוני פולין הוסמך על ידי הגאון אטינגר והגאון מהרש"ם ברזן, מפורסם בכינויי העילוי מזאלקבא. הוא צאצא ישיר לרבי אשר ישעיה רובין האדמו"ר מרופשיץ, היה קרוב משפחה של הרבי מבעלז ומחסידיו הגדולים, וחתנו של האדמו"ר רבי אלתר מאיר דוד הלוי רוטנברג. שימש כדיין ואחר כך רב העיר במשך 28 שנים, משנת ה'תרס"ב עד שנת ה'תר"ץ. הקים ישיבה, ובביתו נהג לערוך טיש חסידי, כמו כן אף התפרסם כבעל רוח הקודש. נפטר בט"ז בחשוון תר"ץ.
- הרב יהושע גליקמן, רב ודיין בקהילה, המשיך את הנהגת הרבנות בעיר אחרי מות אביו נרצח בשואה.
- האדמו"ר רבי נפתלי צבי גליקמן, בנו של הרב יצחק גליקמן, היה לרבה של סוסנוביץ יחד עם הרב אנגלרד מיד אחר השואה, דאג לעגונות ועודד את היהודים השבורים. לאחר פוגרום שעשו פולנים בסוסנוביץ והקהילה ניצלה בזכות ארגון השומר שחילק כלי נשק לגברים, החליט להגר לארצות הברית, שם התקבל בעצת רבי משה פיינשטיין כאדמו"ר מסוסנוביץ קוידנוב, והקים בית כנסת "זיכרון קדושים" לזכר הקהילה שנרצחה בסוסנוביץ. עלה לישראל בה'תשל"ג והיה רב בית הכנסת תפארת ישראל בחיפה. נפטר בט' טבת תשנ"ג.
- הרב אברהם גאנצוויך - שימש כרב וכדיין במשך שנתיים.
- הרב אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב - כיהן כראש ישיבת חכמי לובלין אחרי פטירת רבי מאיר שפירא עד לסגירתה בשנות השואה.
- הרב שלמה זאב צווייגענהאפט - הוסמך להוראה על ידי הרב אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב, כיהן כראש השוחטים של מדינת פולין, ולאחר השואה שימש כרבה של העיר הנובר ושל מדינת סקסוניה התחתונה (נידרזאקסן).
- הרב שלמה חנוך רבינוביץ, האדמו"ר הרביעי בחסידות ראדומסק.
- הרב ישעיהו אנגלרד - רבה של סוסנוביץ עד שנרצח בכ"ט באייר ה'תש"ב[3].
- האדמו"ר אברהם ישכר אנגלרד מראדזין - מילא את מקום אביו כרב העיר לאחר השואה, בין השנים ה'תש"ה - ה'תש"ח.
- האדמו"ר רבי אלתר בידרמן, כיהן כאדמו"ר בעיר בשנות תרנ"ד - תרצ"ג.
- האדמו"ר רבי מרדכי אלעזר מנחם בידרמן מסוסנובצא, כיהן כאדמו"ר בעיר משנת תרצ"ג, לאחר פטירת אביו רבי אלתר.
אישים יהודים ילידי העיר
- חתן פרס ישראל נתן גולדבלום.
- הסופר יחיאל די נור.
- איש המחתרות בנימין זרעוני
- המשורר, חתן פרס ישראל, חיים חפר.
- חבר הכנסת והאדריכל משה חריף.
- הפסל אהרן פריבר.
- המעצב הגרפי יעקב צים.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של סוסנוביץ- מאיר שמעון גשורי (עורך), ספר יזכור לקהילת סוסנוביץ, בספריית העיר ניו יורק, "ספר סוסנוביץ והסביבה", 1973
- ספר יזכור לקהילת זגלמביה, בספריית העיר ניו יורק, "פנקס זאגלעמביע"
- "סוסנוביץ", באתר JewishGen (באנגלית)
- סוסנובייץ (Sosnowiec), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- "סוסנוביץ", באתר השטעטל הווירטואלי
- סוסנוביץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
31104013סוסנוביץ