רבי אברהם ישכר אנגלרד
 | |||
| לידה |
ה'תרס"ט (משוער) קרימילוב | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | כ' בתשרי ה'תשס"ו | ||
| מקום קבורה | הר המנוחות | ||
| אב | רבי ישעיהו אנגלרד אב"ד סוסנובצה | ||
| אם | אסתר פרומט בת רבי נתן נחום רבינוביץ מקרימילוב | ||
| |||
רבי אברהם ישכר אנגלרד (ה'תרס"ט (?) - כ' בתשרי ה'תשס"ו) היה רב העיר סוסנוביץ והאדמו"ר השישי בשושלת חסידות איזביצה ראדזין.
עד השואה
נולד בשנת ה'תרס"ט (תאריך משוער) לרבי ישעיהו אנגלרד, רבה של העיר סוסנובצה בפולין, שהיה חתנו של האדמו"ר נתן נחום הכהן מקרימילוב, בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל החסד לאברהם.
בבחרותו בחר בו האדמו"ר מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין, בעל התפארת יוסף, כחתן לבתו. עם פטירת חותנו בשנת ה'תרפ"ט נתמנה גיסו האדמו"ר שמואל שלמה ליינר מראדזין לאדמו"ר החמישי בחסידות ראדזין ובשנים אלו שימש רבי אברהם ישכר כיד ימינו, ונתמנה על ידו לעמוד בראש ישיבת סוד ישרים בראדזין. בשליחות גיסו פתח עוד ששה סניפים בעיירות שונות בפולין, ודאג לניהולם הרוחני.
במהלך השואה, בכ"ט באייר ה'תש"ב (1942) נרצח גיסו האדמו"ר החמישי בעיר ולודבה בפולין. רבי אברהם ישכר ברח ליערות והצטרף לפרטיזנים, יחד עם עוד כמה מחסידי ראדזין.
לאחר השואה
רבי אברהם ישכר שרד את השואה ונותר בין הצאצאים היחידים לשושלת ראדזין. לאחר השואה חזר לעירו של אביו וכיהן ברבנות בסוסנובצה במשך כמה שנים. בשנים אלו דאג לאוכל וללינה עבור אלפי פליטים. בתחילת 1946 פנה שלמה זלמן שרגאי אל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג בבקשה להעניק לו סרטיפיקט, אולם הרב אנגלרד לא עלה אז לישראל[1].
לאחר מספר שנים עבר האדמו"ר לשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ובית מדרשו נודע כבית מדרשו של הרב מסוסנובצא. בלחץ חסידי ראדזין עלה לישראל והוכתר לאדמו"ר מראדזין בכ"ט באייר ה'תשי"ג, בהיכל שלמה בתל אביב. בראשית כהונתו קבע את מקום מושבו בשכונת בית וגן בירושלים. לימים חזר לקהילתו בקראון הייטס. בסוף שנת תשל"א עלה שוב לארץ והתגורר במרכז החסידות החדש שנבנה ברחוב הרב אהרונסון בבני ברק. בבניין ישנם בתי מדרש, כוללים, מכון להוצאת ספרי איזביצא-ראדזין ומרכז לצביעת התכלת.
הקים בירושלים את ישיבת סוד ישרים. תחת נשיאותו נוסדו שטיבלך של חסידי ראדזין בירושלים, בני ברק, חיפה, חולון, נתניה ופתח תקווה. בתל אביב יסד עוד שני שטיבלך, בנוסף על השטיבל שנוסד לפני השואה. בחלק מהשטיבלך נפתחו כוללים.
השקיע עמל בחידוש מצוות התכלת בציצית, על פי שיטתו של האדמו"ר השלישי, רבי גרשון חנוך הניך ליינר מראדזין. במהלך השואה פסקה מסורת אופן הצביעה ולאחר שנים חודשה המלאכה תחת פיקוחו.
נפטר בכ' בתשרי, חול המועד סוכות ה'תשס"ו.
משפחתו
- בנו הצעיר וממלא מקומו הוא האדמו"ר הרב שלמה יוסף אנגלרד.
- בנו הרב יצחק נתן נחום רב בית המדרש בבני ברק והאחראי על ייצור התכלת של החסידות.
- בנו ישעיהו אנגלרד מבורו פארק, נפטר מנגיף הקורונה בתש"פ[2].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- יעקב הייזלר, אחד היה אברהם | שיחה רווית געגועים עם כ"ק מרן אדמו"ר מראדזין שליט"א, המבשר תורני 358, עמ' יד, כ"ו בתשרי ה'תשע"ו, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ שלמה זלמן שרגאי, איגרות, הוצאת מורשת, תשמ"ט, עמ' 313
- ^ כל רגע - עצוב: בנו של האדמו"ר נפטר מנגיף הקורונה, באתר kore.co.il
36503800אברהם ישכר אנגלרד
- אדמו"רי איז'ביצה-ראדזין
- יהודים בשואה: פולין
- רבנים בשואה
- רבנים פולנים
- ראשי ישיבה חסידים במזרח אירופה
- פרטיזנים יהודים מפולין
- אדמו"רים ישראלים
- סוסנוביץ: רבנים
- בית וגן: רבנים
- עולים לאחר קום המדינה
- חתני אדמו"רים
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- ישראלים שנפטרו ב-2005
- בני ברק: אדמו"רים
- חסידות ראדומסק
- רבנים: ניצולי השואה
- ניצולי השואה: פולין