רבי שלמה שטנצל
רבי שלמה שטנצל - הגאון מסוסנוביץ | |
לידה |
כ"ה באב תרמ"ד צ'לאדז' |
---|---|
פטירה | ה' באלול תרע"ט |
מקום פעילות | צ'לאדז', סוסנוביץ |
תחומי עיסוק | רב, דיין, ראש ישיבה |
חיבוריו | קהלת שלמה, בית שלמה |
בת זוג | מרים ביילא |
אב | רבי חיים דב שטנצל |
צאצאים | רבי יונה שטנצל |
רבי שלמה שטנצל (בכתיב יידי: שטענציל; בפולנית: Szlama SZTENCEL; כ"ה באב תרמ"ד, 16 באוגוסט 1884 - ה' באלול תרע"ט, 31 באוגוסט 1919) שימש כראש ישיבה בסוסנוביץ וכרב של העיירה צ'לדז. מחבר הספרים קהלת שלמה ובית שלמה.
שנותיו הראשונות
נולד לרבי חיים דב שטנצל, אב בית דין בצ'לאדז', בדרום מערב פולין ולפרדיל גיננדיל לבית שוויצר, שאביה היה מעשירי בנדין. אחיו הוא סופר ומשורר היידיש אברהם נחום שטנצל. בני משפחתו היו חסידי ראדומסק. סבא רבא שלו, הרב דוב בעריש הרציגר, היה רבה של בנדין.
בשנת תרנ"ה החל ללמוד אצל הרב אפרים צבי איינהורן בישיבת אמסטוב. בקיץ תרנ"ז, כמה חודשים לפני הבר מצווה, למד אצל הרב יעקב יוסף רבינוביץ, בנו של הרב אברהם יששכר בער רבינוביץ מראדומסק. אחר כך חזר לישיבת אמסטוב לשנה אחת, ולמד בישיבתו של האבני נזר במשך חצי שנה. בשנת תרס"א חזר למקום הולדתו, צ'לדז.
חייו הבוגרים
בט' באלול תרס"ב, כשנעשה בן שמונה עשרה, נשא לאישה את מרים ביילא בת רבי אפרים מרדכי צוויגענהאפט, שו"ב ומו"צ בסוסנוביץ שהיה מקורב לאבני נזר. בגיל עשרים ואחת, נתמנה כרב של צ'לדז, בעידודו של בעל הכנסת יחזקאל מרדומסק.
בספר הזיכרון לקהילת סוסנוביץ[1] נאמר עליו: ”"בסוסנוביץ התייחסו אליו מלבד כאל רב ודיין העיר, גם כקדוש בעל מופת, והתחשבו בו מאוד בכל מקום. הוא נזהר מאוד שלא לכעוס על שום אדם, וכן הקפיד, שלא לדבר שקר, משך היום לא ישן מעולם מלבד בשבת.” בספר גאוני פולין האחרונים, שפרסם אהרון סורסקי, מסופר שוויתר על רבנותו בנימוק של צדקה: בעקבות תלונות של בני המקום על זקנותו של השוחט וידיו הרועדות, הוא פסל את השוחט, מה שהביא לאיבוד פרנסתו. באותה תקופה, בא אליו בן דודו, רבי אריה צבי פרומר, לימים ראש ישיבת חכמי לובלין, כשהוא מחפש אחר משרת רב פנויה. הרב שטנצל ויתר על תפקידו ברבנות המקום תמורת סכום גבוה[2]. את הכסף נתן לאותו שוחט שהעביר מתפקידו.
בשנת תרס"ח עבר לסוסנוביץ, מקום מגוריו של חותנו, ושם נתמנה לדיין, ולראש ישיבת "יגדיל תורה".
בשנת השלושים וארבע לחייו חלה ונזקק לנסיעה למעיין המרפא שצ'אבניץ, שם טיפל בו אביו, עד שנפטר בה' באלול תרע"ט, בגיל שלושים וחמש. לאחר פטירתו נמצא יומן של חשבון נפש שכתב מדי יום מאז חתונתו, שם תיעד את חטאיו. חלקים מהיומן נדפסו בספר "חידושי הגאון מסוסנוביץ" המאגד שני ספרים קהלת שלמה ובית שלמה[דרוש מקור].
ספריו
- לאחר פטירתו הוציאו ילדיו את הספר קהלת שלמה מכתביו. הספר יצא בשנת תרצ"ב בפיעטרקוב וכולל 900 ערכים לפי סדר א"ב. בן דודו, הרב פרומר, כותב בהסכמה: ”ביודעו ומכירו ומוקירו קאמינא, כי הרה"ג זצ"ל היה תלמיד חכם גדול, שקידתו בתורה היה דבר נפלא, ממש לא הלך ד' אמות בלא תורה. ושם לילות כימים ולמד תורה מתוך הדחק, והיה צדיק תמים עניו ושפל ברך, ויראת השם חופף עליו כל היום. והיה ממרי דחושבנא ומן יום חופתו שהיה בשנת שבעה עשר לימי חייו ועד יום עלות נשמתו הטהורה השמימה... רשם לו בכל יום לפני שכיבתו איך עבר עליו כל היום במחשבה, דיבור ומעשה לא הניח דבר קטן ודבר גדול”. כמו כן קיבל הספר את הסכמותיהם של רבי שלמה חנוך רבינוביץ מרדומסק; רבי מנחם זמבא ורבי חיים עוזר גרודזנסקי.
- בתש"ע יצא הספר "חידושי הגאון מסוסנוביץ" הכולל את החיבור בית שלמה, חידושים על הש"ס מכתב ידו, וכן מהדורה מחודשת של קהלת שלמה.
צאצאיו
- בנו הגדול, יעקב יוסף שטנצל, שימש כשוחט בעיר סוסנוביץ. נרצח בשואה עם אשתו מירל ברקוביץ וארבעת מילדיהם.
- הרב יונה שטנצל, עלה לארץ ישראל ב-1935 והתגורר בתל אביב. שימש כרבה של שכונת נווה שאנן בתל אביב. מייסד מפעל לימוד משנה יומית ולימוד הלכה יומית. בנו רבי שלמה המשיך במפעל זה והביא לביסוסו והגדלתו.
- חתנו פרופסור אברהם קלמן קליקשטיין, אסטרונום מאוניברסיטת ניו יורק ומחבר הספר "קידוש הלבנה".
- צבי יהודה (הערש לייב) שטנצל, שימש כיו"ר פועלי אגודת ישראל בסוסנוביץ. נרצח בשואה עם אשתו ובתם התינוקת.
- נחום, היגר לאנגליה לפני המלחמה.
- בנותיו רחל ושרה נרצחו בשואה.
- אסתר, אשת הרב שלמה זאב צווייגענהאפט, אשר כיהן כראש השוחטים בפולין, ולאחר השואה כרב של הנובר ושל מדינת סקסוניה התחתונה (נידרזאקסן). נרצחה בשואה עם שני ילדיה.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
טקסט בוויקיטקסט: חידושי הגאון מסוסנוביץ |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רבי שלמה שטנצל |
הערות שוליים
- ^ ספר סוסנוביץ והסביבה בזאגלמביה, בעריכת מאיר שמעון גשורי ברוקנר, עמוד 471
- ^ חצי מהנדוניא שקיבל הרב פרומר מחותנו.
30983363שלמה שטנצל