אהרן פריבר

אהרן פּרִיבֶר (Priver;‏ יולי 1902 – 23 בפברואר 1979) היה פסל ישראלי יליד פולין. זכה שלוש פעמים ב"פרס דיזנגוף".

ביוגרפיה

פריבר נולד בשנת 1902 בעיירה סוסְנוֹביץ שבזגלמביה, בנם של שרה פריידל לבית לויצקי (מצאצאי רבנים בפולין) ומנחם מנדל, משכיל וחובב ציון. קיבל חינוך יהודי מסורתי בבית ספר עממי ובגימנסיה. בנעוריו היה חבר בתנועת "השומר" (לימים "השומר הצעיר") ובאגודת הספורט "מכבי". כבר מילדותו למד מוזיקה וציור בעירו, לאחר מכן למד תקופה מסוימת בקרקוב ובראשית שנות ה-20 למד אמנות ומוזיקה (ניגן בכינור) בווינה. בשנת 1922 עלה לארץ ישראל והתיישב בעין חרוד ובתל יוסף. בשנים 1926–1928 החל את לימודיו ב"בצלאל" בהדרכתו של אברהם מלניקוב. נישא לרחל לבית בֶרכִיפַאנְד.

בשנת 1934 הציג פריבר ב"יריד המזרח" בתל אביב ויצר את התבליט על ביתן לבנון ביריד. בשנת 1936 קיבל בפעם הראשונה את פרס דיזנגוף. בשנת 1938 הציג פסל בשם "אשת לוט" ביריד בינלאומי בניו יורק. בשנות ה-40 התגורר בשכונת מחלול בתל אביב. בראשית שנות הארבעים השתנה סגנונו מריאליזם לקלאסיציזם. בשנת 1949 יצר תבליט עבור האנדרטה למייסדי העיר תל אביב וזכה פרס עיריית תל אביב. בשנת 1952 יצר תבליט עבור קיר הנצחה לנופלים בתל יוסף.

בשנת 1955 הציג תערוכת פיסול במוזיאון תל אביב לאמנות סדרה של פסלי אבן שנושאם אימהות. בשנה שלאחר מכן הוא מציג תערוכה בבית הנכות בצלאל. בשנת 1957 הציג תערוכות נוספת בבית שאגאל בחיפה ובמשכן לאמנות על שם חיים אתר בעין חרוד. בשנת 1963 זכה בפרס דיזנגוף בפעם השלישית.

בין עבודותיו תבליט "היצירה בישראל" בבנק ישראל, תבליטים בבית יד לבנים בפתח תקווה. יצירותיו מצויות באוספים שונים ובהם אוסף מוזיאון תל אביב. קבוצה גדולה של פסלים נתרמה על ידו לבית יד לבנים בכפר סבא, לזכר בנו יואל אשר נהרג במלחמת העצמאות בגיל 17. הפסלים נמצאים בלובי של היכל התרבות בכפר סבא. בבית הבאר הראשונה בכפר סבא מוצג תבליט "בית השקדים", מתאר את בית הוריו של פריבר ברחוב הרצל, הוא הרחוב הראשון במושבה.בית זה שימש את מקלפי השקדים, ענף חקלאי שהיווה רכיב מרכזי בתעסוקת התושבים ובכלכלת המושבה, עד סוף מלחמת העולם הראשונה. התבליט פוסל בהשראת שתי תמונות בהן רואים את בית פריבר ובני המשפחה.

פריבר נפטר ב-1979. הותיר את אשתו רחל. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק. אלמנתו נפטרה ב-1993 ונטמנה לצדו.

גיסתו אידה פריבר (אשת אחיו ברוך) הייתה חלוצה וסופרת.

ספרים שאייר

• בין המצרים, מאת אידה פריבר, צייר: אהרן פריבר, תל אביב: עמיחי, 1972.

לקריאה נוספת

• אליאס ניומן, Art in Palestine, ניו יורק, Siebel Company, 1939.
• קרל שוורץ, האמנות היהודית החדשה בארץ-ישראל, הוצאת ראובן מס, ירושלים, 1941.
• חיים גמזו, ציור ופסול בישראל, הוצאת "אשכול", תל אביב, 1951. מהדורה שנייה מורחבת: ציור ופיסול בישראל, הוצאת דביר, 1957.
• קרל שוורץ, פסלים יהודים, הוצאת ספרים מ. ניומן (מרדכי ניומן), 1954.
• חיים גמזו, אמנות הפסול בישראל, הוצאת מכלול, תל אביב, 1957.
• פסלים, מאת אהרון פריבר, הקדמה: ד"א פרידמן, צילומים: ישראל צפריר, תל אביב: י' צ'צ'יק, תשי"ט-1959.
• בנימין תמוז (עורך), יונה פישר, אמנות ישראל, הוצאת מסדה, 1963, 1966.
• בנימין תמוז (עורך), דורית לויטה, גדעון עפרת, סיפורה של אמנות ישראל, הוצאת מסדה, 1980.
• גדעון עפרת (אוצר), מקורות הפיסול הארצישראלי, מוזיאון הרצליה, הרצליה, 1990.
• אליק מישורי, סביב למדורה בסלון - שדה האמנות היהודי בישראל, 1949-1948, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2013.
• אליק מישורי, מ"אופקים חדשים" ל"רוח אחרת" אמנות ישראלית 1988-1948, למדא הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, רעננה, 2019.
• מרים טל, ששה ציירים ופסלים מצפת, פוטו אופסט אמנים מאוחדים, תל אביב, ללא תאריך.
• דוד תדהר (עורך), "אהרן פריבר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4673

קישורים חיצוניים

• אהרן פריבר, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• דוד תדהר (עורך), "אהרן פריבר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4673
• ד. א. פרידמן, אהרון פריבר (ליצירתו), דבר, 21 ביוני 1950
• רות בונדי, תערוכת הפסל פריבר, דבר, 17 במאי 1957
• חנן ציוני, אהרן פריבר (שלושים למותו), דבר, 26 במרץ 1979
• שמעון פרס, אהרן פריבר, דבר, 27 במאי 1979
• עופר אדרת, תעלומה לבנונית-ישראלית בת 80 שנה נפתרה בתל אביב, באתר הארץ, 26 ביוני 2013

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34498691אהרן פריבר