רבי נתן אדלר (בריטניה)

רבי נתן (מרקוס) אדלר
Nathan Marcus Adler

לידה	13 בינואר 1803 כ"א בטבת תקס"ג
פטירה	21 בינואר 1890 (בגיל 87) ח' בשבט תר"ן
מקום פעילות	האימפריה הרומית ה"קדושה" (מאוחר יותר הקונפדרציה הגרמנית), הממלכה המאוחדת
השתייכות	אורתודוקסיה מודרנית
תחומי עיסוק	פירושים לתרגומי המקרא ותרגום ספרי קודש לשפות זרות
תפקידים נוספים	רב האימפריה הבריטית
חיבוריו	נתינה לגר, אהבת יונתן, היהודים בחינה ועוד

רבי נתן (מרקוס) בן מרדכי הכהן אדלר (כ"א בטבת תקס"ג, 15 בינואר 1803, הנובר – כט' בטבת תר"ן, 21 בינואר 1890, ברייטון) היה רבהּ הראשי של האימפריה הבריטית (Chief Rabbi of the United Hebrew Congregations of the British Empire), קיים קשרים עם הממשלה הבריטית ועם הכנסייה והשפיע על חוקי המדינה הנוגעים לחינוך וללימודי דת בבתי-ספר הכלליים, הועיל להרחיב את זכויות היהודים ברחבי האימפריה הבריטית. הוא היה ממייסדי זרם האורותודוקסיה המודרנית ביהדות.

ביוגרפיה

אדלר נולד בהנובר בשנת 1803, ונקרא על שם הרב נתן בן שמעון הכהן אדלר. אביו, רבי מרדכי, היה רבה הראשי של הנובר, אצלו למד בנערותו. לאחר מכן למד בישיבת וירצבורג שעמדה תחת הנהגת רב המדינה של וירצבורג וצפון בוואריה, הרב אברהם בינג, תלמידו של הרב נתן אדלר מפרנקפורט. יחד עמו למדו שם ידידו הקרוב הרב אליעזר ברגמן, הרב יעקב עטלינגר בעל "ערוך לנר", ורבי יצחק דב הלוי במברגר שכיהן אחריו כאב"ד וירצבורג. בשנת 1822 הוסמך כרב ומונה לרב העיר וירצבורג. ב-1829 עבר לאולדנבורג שם קיבל תואר ד"ר לפילוסופיה. לאחר מכן חזר לעיר הולדתו הנובר, שבה שימש רב המדינה. הוא היה הרב הראשון בגרמניה שהחזיק בדוקטורט, ואחד מחלוצי הרבנות המודרנית: הוא לא מילא כמעט דבר מתפקידי המרא דאתרא הישנים, אלא היה אחראי על החינוך והמוסר בקהילה. בשנת 1845 עבר ללונדון כרב הראשי לבריטניה (אנגליה וממלכת הנובר היו אז מאוחדות) וכיהן כרב בית הכנסת הגדול בלונדון. בערוב ימיו חלה ופרש מפעילות ציבורית, ועבר לשבת בעיר החוף ברייטון. בנו, ר' צבי (הרמן מרקוס), מילא את מקומו עד פטירתו.

ר' נתן מרקוס אדלר נפטר בשנת 1890, ונקבר בבית הקברות היהודי בווילסדן , אנגליה.

על שמו רחוב נתן בשכונת ימין משה בירושלים ורחוב אדלר ברובע ווייטצ'פל בלונדון E1.

נשא את הנרייטה ווֹרמס, שנפטרה בשנת תרי"ז.

בשנת תרכ"א נשא את צֶלֶסטינֶה ליפלדט (Lehfeldt) מברלין (לשם הגיע לצורך נישואי בתו), אחותה הצעירה של הנרייטה ליפלדט אשת הרב מיכאל זאקס. בנו, אלקן נייתן אדלר, היה היסטוריון, חוקר ואספן כתבי יד.

עמד בקשרי ידידות עם הרב שמואל סלנט, רבה של ירושלים, והלה העריך את גדלותו התורנית וכתב עליו: ”"הרב הגאון ר' נתן אדלר זצ"ל, אשר הכרתיו היטב בהיותי בלונדון בשנת כת"ר בענייני הכולל, ומצאתי את לבבו נאמן, גדול בתורה ויראת ה' צדיק וישר"”.

משפחתו

• אביו, הרב מרדכי אדלר, היה רבה של הנובר.
• אחיו, הרב גבריאל אדלר, היה רבן של מירינגן ואוברדורף בשווייץ.
• אחיו, הרב בער אדלר, היה דיין בפרנקפורט, וממחברי הספר 'רבינישע גוטאכטן איבר די בשניידונג' = חו''ד רבנית על ברית מילה, פפרנפוקט דמיין, תר"ד - כנגד הרפורמים . מחידושיו בחיבור 'כנפי נשרים' שנדפס בתוך ספרו של דודו 'לשון זהב', (אופנבאך, תקפ"ג). כמן כן נדפסו ממנו הגהותו ל'טורי אבן'.
• מצאצאיו של הרב נתן: וילפריד ישראל, צבי השביט, אנתוני היילבוט.

פעלו

הצטיין כחוקר וכדרשן. דאג להפצת התורה באנגליה וב-1855 הקים את ה-Jews' College. עזר להרחיב את זכויות היהודים ברחבי האימפריה הבריטית. ניהל מלחמת חורמה בתנועה הרפורמית באנגליה, במטרה להצר את צעדיה ולצמצם את ממדיה ופעילותה.

פעילותו למען ארץ ישראל

שמו נתפרסם בכל התפוצות כאישיות חזקה ורבת השפעה, והפך לכתובת של הצלה ועזרה. יחד עם ועד שליחי הקהילות וחברת אגודת אחים פעל לטובת יהודי רומניה ותבע את סידור עלייתם לארץ ישראל. קשר מיוחד היה לו עם משה מונטיפיורי, שנמשך שנים רבות, והיה קודש להושטת עזרה ליהודים בגולה ובארץ ישראל. בשנת ה'תרי"ז רצה הרב לבקר בארץ הקודש ומונטיפיורי הזמינו להתלוות אליו במסעו הקרוב אולם התוכנית לא יצאה לפועל, והרב לא זכה להגיע לארץ.

באותן השנים עמד בקשר מכתבים עם הרב צבי הירש קלישר בדבר יישוב ארץ ישראל וכן בקשר לבעיות הלכתיות שונות בעניין זה והביע בפניו את הסכמתו לרעיון וכן את תמיכתו בעקרונותיו. בהשפעתו של הרב קלישר הצטרף אל "החברה ליישוב ארץ ישראל" שייסד ד"ר חיים לוריא, ושהרב קלישר היה מראשיה. כשנוסדה בלונדון "הקרן למזכרת משה מונטיפיורי" במטרה ליישב את יהודי ארץ ישראל על הקרקע נעשה הרב אדלר מראשי הוועד שלה.

חיבתו לארץ ישראל לא פסקה גם בערוב ימיו. בהיותו זקן וחולה כתב אל הרב שמואל מוהליבר, כי חיבת ירושלים הבוערת בלבבו ממריצה אותו לפעולה למען ארץ ישראל, וכי נפש בניו כנפשו ו"כל שיחתם וכל חפצם להציל אחינו האומללים, ולעזרם בדברים אשר יסודתם בהררי קודש".

יצירתו

• נתינה לגר – פירושים על תרגום אונקלוס.
• תרגום ספר "הכוזרי" לריה"ל לאנגלית וגרמנית.
• אהבת יונתן – פירוש על תרגום יונתן למקרא, בכתב יד. המבוא נדפס בקובץ חצי גבורים, חלק יא (תשעט) עמ' תשעא-תתקא.
• פירוש קצר על הפירוש המיוחד לרב האי גאון על סדר טהרות
• ספרי דרשות, חידושים, שו"ת וסידורי תפילות עם תרגומים וביאורים.
• היהודים בחינה, וילנה: דפוס פירוזניקוב, 1901.

לקריאה נוספת

• ר' נתן משה דר' אדלער, רב בלונדון וכל מדינות בריטניא הגדולה. בתוך: נחום סוקולוב וישראל חיים זגורודסקי (עורכים), ספר זיכרון לסופרי ישראל החיים אתנו כיום, מערכת "האסיף", ורשה תרמ"ט, עמ' 5.
• גאולה בת יהודה, ראשונים לציון הנה הינם, מוסד הרב קוק ירושלים תשס"ט, עמ' מ'-מב

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רבי נתן אדלר בוויקישיתוף

• "אדלר, נתן בן מרדכי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 136, באתר HebrewBooks
• "נתן מרקוס אדלר", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• רבי נתן אדלר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הרב דב בער שפייערס, מספד מר על פטירת רבי נתן אדלר הכהן זצ"ל, לונדון תר"נ, באתר היברובוקס.
• נתן בן מרדכי אדלר (1803-1890), דף שער בספרייה הלאומית

• Rabbi Dr Raymond Apple, Biography of Rabbi Nathan Marcus Adler
• The Adler family, Address delivered at the Jewish Institute...on June 6th, 1909, on the occasion of the Jubilee of the Chief Rabbi, by Mr. Marcus N. Adler, באתר ארכיון האינטרנט

• רבי נתן אדלר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• אֵם בישראל, הצפירה, 19 בפברואר 1891 (עם פטירתה של אלמנתו)
• הרב נתן אדלר ומיסודה של הרבנות הראשית של יהדות אנגליה - ד"ר חיים שפרבר, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36153388נתן מרקוס אדלר