נחל שניר
 | |
| נחל שניר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 65 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 4.1 מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז | 640 קמ"ר |
| מוצא | מצפון-מזרח לחצביה |
| שפך | נהר הירדן |
| מדינות באגן הניקוז | לבנון, ישראל |
 | |
| מפת אזור מקורות הירדן בה מסומנים הנחלים היוצרים את נהר הירדן | |
נֵַחַל שְׂנִיר (ידוע גם בשם חצבני או חצבאני כשמו הערבי שהוא نهر الحاصباني - נַהְר אל-חאצבאני) הוא אחד ממקורות הירדן, והארוך מביניהם. רובו של הנחל נמצא בתחומי לבנון, ורק חלקו התחתון, מאזור הכפר ע'ג'ר ועד לנקודת חיבורו עם נחל דן ונחל חרמון ליד קיבוץ שדה נחמיה באצבע הגליל, נמצא בתחום מדינת ישראל. בנקודת המפגש עם הנחלים האחרים הם יוצרים את נהר הירדן. חלק מהנחל בסמוך למעיין ברוך הוא שמורת טבע. הוא אחד הנחלים הארוכים במדינת ישראל.
הידרוגרפיה
אורכו של נחל שניר כ-65 ק"מ, ושטח אגן הניקוז שלו כ-640 קמ"ר, בחלקם הגדול בשטח לבנון. ספיקת המים השנתית של הנחל עומדת על כ-130 מיליון מ"ק. ראשיתו בנקודה הנמצאת 30 ק"מ מצפון-מזרח לעיירה הלבנונית חצביה, והוא נקרא כאן בשם ואדי עין-חרשה, ובהמשך – ואדי אל-פטר. זהו נחל איתן המתחתר בקרקעיתו של עמק שכיוונו נמשך מצפון-מזרח לדרום-מערב. עמק זה הוא חלקה המזרחי של בקעת הלבנון, והוא תָּחוּם בין מורדותיו הצפון-מערביים של רכס החרמון לבין ג'בל ביר א-דהר, הוא רכס הגבעות הצר והארוך המפריד בין אגן החצבני לבין אגן הליטני. ג'בל ביר א-דהר מהווה פרשת מים ראשית, שהרי הליטני נשפך לים התיכון והחצבני – לים המלח.
למרגלות העיירה חצביה נובעים באפיקו של החצבני מעיינות בשם נַבַּע אל-חצבני. מעיינות אלה קטנים הם, ומימיהם מנוצלים כיום בקיץ עד תום, והנחל יבש גם בהמשך. משם ממשיך החצבני לרדת דרומה למרגלותיו של רכס אל חיאם (המשכו הדרומי-מזרחי של רכס ביר א-דהר), המפריד בין עמק עִיּוֹן לבין עמק החצבני. בקטע זה עובר הנחל בתוך עמק רחב ושטוח, שרוחבו מגיע לכדי 5 ק"מ ויותר.
לרגלי הכפר ע'ג'ר נהפך החצבני לערוץ בעל אופי קניוני בתוך רובד עבה של בזלת המכסה את האזור שבין תל סִדְר אל עָרוּס, ( געש רדום הנמצא כ-4 ק"מ מצפון לכפר ע'ג'ר) לבין אזור קיבוץ מעין ברוך. שכבה זו מקורה בקילוחי בזלת שפרצו מתל סדר אל ערוס. שם, ממש לרגלי ע'ג'ר, נובע מעיין גדול – עין אל וזאני. זהו המעיין העיקרי של החצבני, ומכאן ואילך זהו גם כיום נחל איתן, הזורם כל השנה.
חלקו התחתון של הנחל
בחלקו התחתון אין לחצבני יובלים טבעיים הנכנסים אליו, אך נשפכים אליו פלגים אחדים מעשה-ידי-אדם, המוליכים אליו מים מן הדן. העיקרי שמבין פלגים אלו הוא חלק ממפעל חצבני-דן, שנועד לניצול מי הדן לחקלאות באזור עמק החולה. חלק מהמים המוטים מהדן משמשים להנעת תחנת כוח הידרואלקטרית קטנה (כ־2 מגה-וואט) הנמצאת מעט ממערב לגשר שניר. המים המשמשים להנעת התחנה מושבים לנחל בסמוך לגשר שניר, מגבירים את עוצמתו בחלק זה, ומאפשרים פעילות שיט במקום. חלקו התחתון של הנחל, דרומה מכביש 99, משמש לשייט קיאקים וסירות על ידי מספר מפעילים מקומיים, תוך ניצול הפרשי הגובה בנחל היוצרים זרימה מהירה בחלקים מהנחל. פעילות זו מותנית בזרם המים בנחל, והיא מושבתת בתקופות של זרם חזק מדי, או חלש מדי[1]. במהלך הסדרת הנחל לשיט בוצעו בו פעולות שונות, שפגעו בערוצו הטבעי ובצמחייה בצידיו, כדוגמת כריתת עצים על גדות הנחל. בחלק זה ישנה גם טיילת על גדות הנחל, ובה שביל אופניים. חלק זה של הנחל הוא אחד האתרים המתוירים ביותר בישראל, ומבקרים בו מידי קיץ כ־200,000 ישראלים, רובם במסגרת מפעילי השיט.
הנחל מתאחד עם נחל חרמון והדן בסמוך לשדה נחמיה, והופך יחד איתם לנהר הירדן.
שמורת טבע נחל שניר (חצבני)
בחלקו של הנחל בסמוך למעיין ברוך הנחל נמצא בתוך תחומי שמורת טבע נחל שניר. בחלק זה עובר בנחל מסלול טיול מפורסם המתחיל בשמורה וחלקים בו עוברים בתוך הנחל ובסמוך לו. המסלול מסתיים בכביש 99 בסמוך לחניון מעיין ברוך. בזמני השיא נמדדו זרימות של 150 קוב/שנייה ובזמני השפל 0.6 קוב/שנייה.
גלריית תמונות
לקריאה נוספת
ניתן להיכנס לאתר החצבאני/נחל שניר באתר שמורת הטבע נחל שניר
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נחל שניר |
- נחל שניר-חצבני: מסלול בנחל חוצה גבולות, באתר טיולי, 15 ביוני 2018
- נחל שניר - אתר החברה להגנת הטבע.
- שמורת טבע נחל שניר - חצבאני, באתר רשות הטבע והגנים
- מודל רגישות לנחל שניר, מוגש למנהלת הנחלים הארצית
- טיולים בנחל שניר [1] [2] [3] [4] [5] - ynet
הערות שוליים
- ^
אלי אשכנזי, הירדן מתייבש, והקייקים מושבתים , באתר הארץ, 09.06.2014
