נבואה המזימה את עצמה
|
עיינו גם בפורטל
פורטל פסיכולוגיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בפסיכולוגיה. ניתן למצוא בו קישורים אל תחומי המשנה של הענף, מושגי יסוד בתחום, תאורטיקנים וגישות בפסיכולוגיה ועוד.
|
נבואה המזימה את עצמה היא מושג מתחום הפסיכולוגיה החברתית המתאר מקרה אמונה המביאה להתנהגות השוללת אותה באמצעות תהליך חברתי. בכך, היא מהווה את ההפך מנבואה המגשימה את עצמה.
תהליך ההזמה
בעל האמונה מתנהג בהתאם לאמונה שלו, הסביבה החברתית מגיבה בהתאם להתנהגות בעל האמונה אשר גורמת להזמת האמונה[1].
לדוגמה: מורה עשוי לחזות שתלמיד מסוים יצטיין במהלך שנת הלימודים ולכן ידחק בו יתר על המידה. התלמיד, כתוצאה מהלחץ, הציפיות ושלל גורמים נוספים, לא יצליח לעמוד בתחזיות אלא ייכשל — תוצאה שלא הייתה מתרחשת לולא הייתה האמונה קיימת אצל המורה.
או בהיקף רחב יותר: תחזיות המנבאות קריסה של משק או אסון כלכלי קרב ובא, למשל, גורמות מעצם פרסומן לשינוי התנהגות בקרב המשקיעים, סוחרים או צרכנים שנחשפו לנבואה, ובכך עשויות לגרום לבסוף להזמתן.
תימוכין אמפיריים
במסגרת מחקר שערכו בנושא, חילקו החוקרים בושמן באומיסטר וסטאק (1999) אוכלוסיית נבדקים לשתי קבוצות: קבוצה 1, שחבריה נחשפו לטענה פרו-קתרטית המעודדת פעולות אגרסיביות לפורקן כעסים (קתרזיס) מפני ש"פעולה אגרסיבית הינה דרך טובה להירגע ולהפחית כעסים" (מרכיב הנבואה), ובשלב הבא ניתנה להם אפשרות לבצע פעולה אגרסיבית (להכות בשק אִגרוף הנמצא במעבדה), הביעו לאחר מכן רמות גבוהות יותר של כעס (שנמדדו ובאו לידי ביטוי בהתנהגות עוינת כלפי הנסיין ו/או אנשים אחרים בסביבה) — בהשוואה לחברי קבוצה 2, ששאר תנאיה היו זהים לקבוצה הראשונה, אך בניגוד אליה נחשפו חבריה בתחילה למסר אנטי-קתרטי (כזה שאינו מנבא שביצוע פעולה אגרסיבית יפחית כעסים באמצעות תהליך של קתרזיס).
העובדה שחברי קבוצה 1 התנהגו באופן הפוך למה שהנבואה ניבאה עבורם (דהיינו, בדוגמא זאת: אמונתם שלפעולה שעשו ישנה אפקט מרגיע של שיכוך כעסים), הינה דוגמא למקרה בו עצם החשיפה לנבואה גורם למעשה להזמתה (מפני שלולא החזיקו באמונה זו – כפי שהתברר – היו הם כעוסים פחות ורגועים יותר בתום הפעילות). [1]
ראו גם
הערות שוליים
37606190נבואה המזימה את עצמה