משפט, חברה ותרבות
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית עיתון ריקה. משפט, חברה ותרבות (אנגלית: Tel Aviv University Journal of Law, Society and Culture) הוא כתב עת משפטי רב-תחומי שמפרסמת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב מאז שנת 2003.
כתב העת מהווה במה ייחודית למחקרים אקדמיים בינתחומיים, העוסקים בבחינת הקשר שבין המשפט לבין תחומי דעת אחרים, כמו פוליטיקה, סוציולוגיה, היסטוריה, פילוסופיה, דת, מדע, פסיכולוגיה וטכנולוגיה. כתב העת הוא חלק מהמגמה הבינתחומית בחקר המשפט, המתפתחת בישראל בעשורים האחרונים. כל אחד מכרכי כתב העת מוקדש לנושא מוגדר ומהווה אסופת מאמרים עצמאית, בעלת זיקה לאופייו הייחודי של כתב העת. המאמרים המתפרסמים בכתב העת מצוטטים תדיר בספרות ובפסיקה הישראלית, לרבות בפסיקת בית המשפט העליון.
העורך הראשי של כתב העת כיום הוא פרופסור אסף חמדני.
היסטוריה
"משפט, חברה ותרבות" הוא השם שניתן במקור לסדרת ספרים שנוסדה על ידי פרופסור אשר מעוז בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, כחלק ממוסד כתבי העת המשפטיים של הפקולטה (הכולל את כתבי העת עיוני משפט, מעשי משפט, דיני ישראל ו-Theoretical Inquiries in Law). סדרת הספרים החליפה את פרסומי כתב העת "פלילים", שראה אור בהוצאת המכון לחקר המשפט הפלילי בפקולטה למשפטים.
"פלילים" נוסד בשנת 1989 והתמקד במשפט פלילי. בשנת 1996 שינה כתב העת את פניו לשנתון שכרכיו מוקדשים לנושאי משפט, חברה ותרבות. תחילה, הוחלפה כותרתו והוא נקרא "פלילים – כתב העת הרב-תחומי למשפט ציבורי, חברה ותרבות"; בהמשך, בשנת 2001, הושלם השינוי, ובמקום "פלילים" נוסדה כאמור סדרת ספרים בשם "משפט, חברה ותרבות", שכל כרך שלה עומד ברשות עצמו, אך בזיקה לחיבור הרב-תחומי שבין חברה, תרבות ומשפט. הכרך הראשון יצא לאור בשנת 2003.
בשנת 2018 הפכה "משפט, חברה ותרבות" מסדרת ספרים לכתב עת משפטי. עד לשנת 2017, הוקדשה הסדרה לזכרו של המשפטן חיים יוסף צדוק ונתמכה במימון משפחתו. משנת 2020 יוצא כתב העת לאור בסיוע משרד עורכי הדין ארדינסט, בן-נתן, טולידאנו ושות'.
לאחר פרישת מעוז מתפקיד העורך הראשי בשנת 2006, ערך את הסדרה פרופסור מנחם מאוטנר. מחליפו, שהתמנה ב-2016, היה פרופסור אסף לחובסקי. בשלהי 2022 מונה לתפקיד פרופסור אסף חמדני.
מתכונת עבודה
כלל המאמרים הרואים אור במסגרת כתב העת "משפט, חברה ותרבות" עוברים הליך שיפוט אקדמי חיצוני (ביקורת עמיתים) טרם פרסומם ונערכים מהותית וטכנית על ידי סטודנטים מצטיינים למשפטים באוניברסיטת תל אביב. העבודה במערכת כוללת עריכה וליווי של המאמרים מרגע הגעתם למערכת ועד לפרסומם הסופי. עם פרסומו של כרך, מתקיים סימפוזיון אקדמי לכבודו בהשתתפות בכירים ממערכת המשפט ומחברי המאמרים.
כל כרך בכתב העת מופק על ידי מערכת ייעודית המוקצה לו, המורכבת מעורכים בכירים, עורכי משנה וחברי מערכת:
- עורכיו הבכירים של כל כרך הם לרוב חוקרים וחוקרות בתחום המשפט. העורכים הבכירים מתמקדים בסוגיות האקדמיות הנדרשות לשם הפקת הכרך.
- עורכי המשנה של כתב העת הם עורכי דין וסטודנטים מצטיינים למשפטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. עורכי המשנה אמונים על הקשר בין מערכת כתב העת לבין המחברים, קריאה ביקורתית של המאמרים ועריכה מהותית שלהם וניהול המערכת הסטודנטיאלית.
- חברי המערכת הם סטודנטים וסטודנטיות מצטיינים לתואר ראשון ושני במשפטים האמונים על עריכה מהותית וטכנית של המאמרים טרם פרסומם.
פרסומי כתב העת
אופי הפרסומים
כותבי המאמרים ב"משפט, חברה ותרבות" הם בעיקר משפטנים – חוקרים מהאקדמיה, שופטים בכירים, עורכי דין ופעילים חברתיים. מבין הכותבים הבולטים מהרשות השופטת שמאמריהם פורסמו בכתב העת: שופטי בית המשפט העליון פרופסור אליקים רובינשטיין,[1] פרופסור דפנה ברק-ארז[2] ופרופסור עופר גרוסקופף,[3] שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ד"ר מיכל אגמון-גונן[4] וד"ר גרשון גונטובניק[5] ושופט בית משפט השלום במחוז תל אביב, איתי הרמלין.[6] בכרכים אחדים פורסמו רשימות של עורכי המשנה בכרך – תלמידות ותלמידי תואר ראשון למשפטים: בין אם כמבוא לכרך[7] ובין אם כמאמר.[8][9][10] לצד זאת, מפרסמים בכתב העת גם חוקרים וכותבים שאינם משפטנים, אשר תחום מומחיותם או עיסוקם נוגע לנושאו של הכרך. בכמה מכרכי כתב העת מופיעים מדורים שונים. המרכזי שבהם, "בגוף ראשון", כולל פרסומים ורשימות קצרות של מי שהייתה להם נגיעה משפטית מעשית לנושא הכרך, וכן ראיונות קצרים במתכונת זו, שנערכים על ידי עורכי הכרך.
כרכים שיצאו לאור במסגרת סדרת הספרים
עד להפיכת סדרת הספרים "משפט, חברה ותרבות" לכתב עת, יצאו לאור 13 כרכים שונים כספרים עצמאיים, כמפורט להלן:
- טכנולוגיות של צדק: משפט, מדע וחברה – עורך: שי לביא; עורכי משנה: גל וינגולד, אלעד פרנקל, הילה שמיר (2003)
- משפטים על אהבה – עורכות: ארנה בן-נפתלי וחנה נוה; עורכי משנה: נמרוד אביעד, ג'ניפר שקבטור (2005)
- שקט, מדברים! – התרבות המשפטית של חופש הביטוי בישראל – עורך: מיכאל בירנהק; עורכי משנה: רונן וודלינגר, מיכל פרי (2006)
- העצמה במשפט – עורכים: מימי אייזנשטדט וגיא מונדלק; עורכי משנה: רונן זיו, ענבל מימון-בלאו (2008)
- קהילות מגודרות – עורך: אמנון להבי; עורכת משנה: רתם רוזנברג (2010)
- האם המשפט חשוב? – עורכות: דפנה הקר ונטע זיו; עורכי משנה: דורית לוין וולף, יניב רון-אל (2011)
- רשת משפטית: משפט וטכנולוגיית מידע – עורכים: ניבה אלקין-קורן ומיכאל בירנהק; עורכי משנה: ישראל (רולי) בר, שני שלם (2010)
- זהות יהודית – עורכים: אשר מעוז; אביעד הכהן; עורכי משנה: דלית קן-דרור פלדמן, עמית איתי (2014)
- פרוצדורות – עורכים: טליה פישר, יששכר רוזן-צבי; עורכות משנה: כרמל בן-צור, יאנה רבינוביץ (2014)
- מסדירים רגולציה: משפט ומדיניות – עורכים: ישי בלנק, דוד לוי-פאור ורועי קרייטנר; עורכי משנה: איילת הוכמן, אלון חספר, דן לרגמן (2016)
- משפט, מיעוט וסכסוך לאומי – עורכים: ראיף זריק ואילן סבן; עורכי משנה: ניצן גרין, איה מרקביץ', יואב שחורי (2017)
- לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל – עורכים: אייל גרוס ויופי תירוש; עורכי משנה: רביע אגבריה, מיכל דניאלי, דנה צוק (2017)
- משפט צדק? ההליך הפלילי בישראל – כשלים ואתגרים – עורך: אלון הראל; עורכי משנה: דפני בר-נתן, דביר יוגב, איילת כרמלי (2018)
כרכים שיצאו לאור במסגרת כתב העת
- כרך א: המשפט והחרדים בישראל, עורכים: יורם מרגליות וחיים זיכרמן; עורכי משנה: לימור מורד, שירה לוקסנבורג, מיכאל קגזנוב (2018)
- כרך ב: מן הפרט אל הכלל: פרטיות וחברת המעקב, עורך: מיכאל בירנהק; עורכות משנה: סתיו כרמל, נעם פיינסטון (2019)
- כרך ג: משפט ורגשות, עורכים: יורם שחר ואורית רוזין; עורכי משנה: ספיר חי, יונתן חסדאי, סתיו צרפתי (2020)
- כרך ד: משטרה ושיטור, עורכות: תמר קריכלי-כץ ונעמי לבנקרון; עורכי משנה: הילה גולדשמיד, שי דרומי, עמוס עצמון (2021)
- כרך ה: כלכלה, מוסדות ומשפט בישראל, עורכים: רון חריס ודרור גולדברג; עורכי משנה: יצחק בומבך, מטר בן ישי, סתיו גור (2022)
- כרך ו: סחר בבני אדם. עורכות: הילה שמיר, מעין נייזנה, חני בן ישראל; עורכות משנה: אלונה גואטה, נגה מולד, עומר רוזנוקס (2023)
כרכים שצפויים לראות אור בעתיד
- כרך ז: משפט והמפנה החומרי, עורכות: ליאורה בילסקי וענת רוזנברג; עורכי משנה: נתן ברגר, עומק צוק, אביגיל זייפמן (2024)
- כרך ח: אלגוריתמים, בינה מלאכותית והמשפט, עורכות: ניבה אלקין-קורן ומעיין פרל.
- כרך ט: חוקה ופרוצדורה, עורכים: אלון קלמנט ויניב רוזנאי.
פרסים והערכה אקדמית
מאמרים אחדים שפורסמו ב"משפט, חברה ותרבות" הן כחלק מסדרת הספרים והן כחלק מכתב העת, זכו בשנים האחרונות בפרסים יוקרתיים על תרומתם לחקר המשפט בישראל וכביטוי למצוינות אקדמית. להלן יפורטו הפרסים והמאמרים הזוכים.
פרס אמנון גולדנברג לקניין רוחני מטעם מכון ש. הורוביץ לקניין רוחני
- 2017 - "משפט, מטבח עילי ותרבות: המקרה (המוזר) של הגנת זכות יוצרים על מנות גורמה" מאת עמרי רחום-טוויג (פורסם בכרך "לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל").[11] הפרס הוענק במעמד נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) אשר גרוניס והמשנה לנשיאת בית המשפט העליון חנן מלצר.
פרס צגלה למאמר מצטיין בעברית של חבר סגל צעיר
- 2018 - "'אנשים שקראו מאמר זה התעניינו גם ב -...': על הקשר בין פרטיות לפרופיילינג" מאת מיקי זר (פורסם בכרך ב', בנושא "מן הפרט אל הכלל: פרטיות וחברת המעקב").[12]
- 2017 - "האיסור הפלילי ביחסי מרות בעבודה: בין הגנה על אוטונומיה לאסדרה של סמכות" מאת גליה שניבוים (פורסם בכרך "משפט צדק? ההליך הפלילי בישראל – כשלים ואתגרים").
פרס הכתיבה ע"ש עו"ד מישל הלפרין ז"ל לעידוד כתיבה מקורית בזכויות האדם ועריכת דין חברתית
בראש ועדת הפרס מכהנת נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) דורית ביניש.[13]
- 2018 - "'אחותי את לא פה לבד': חוויות של שונות מגדרית במערכת הענישה הפלילית" מאת עידו קטרי וליהי יונה (פורסם בספר "משפט צדק? ההליך הפלילי בישראל – כשלים ואתגרים"). הפרס זכה בקטגוריית "ציון לשבח".
- 2018 - "שאלה של פרטיות? הקלטה ללא ידיעת המוקלט ביחסי עבודה" מאת עידית צימרמן (פורסם בכרך ב, בנושא "מן הפרט אל הכלל: פרטיות וחברת המעקב"). הפרס זכה בקטגוריית "עידוד הכתיבה".
פרס מנחם גולדברג מטעם האגודה הישראלית למשפט העבודה
- 2018 - "שאלה של פרטיות? הקלטה ללא ידיעת המוקלט ביחסי עבודה" מאת עידית צימרמן (פורסם בכרך ב, בנושא "מן הפרט אל הכלל: פרטיות וחברת המעקב").
לקריאה נוספת
- אשר מעוז, "על 'משפט, חברה ותרבות'", משפט, חברה ותרבות – טכנולוגיות של צדק: משפט, מדע וחברה, עמ' 5–6.
- מאיר שמגר ואסתר חיות, "דברים לזכרו של חיים י' צדוק", משפט, חברה ותרבות – משפטים על אהבה, עמ' 9–12.
רונית ורד, הכל שפיט, חוץ מהסביח של עובד, באתר הארץ, 14 ביוני 2017- גרדה גלזר, אוכל, משפט ומה שביניהם, באתר וואלה!, 26 ביוני 2017
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של משפט, חברה ותרבות
משפט, חברה ותרבות, ברשת החברתית פייסבוק- רונן פרי, דירוג כתבי עת משפטיים עבריים, דין ודברים א (2005), עמ' 401–448
הערות שוליים
- ^ אליקים רובינשטיין, השקות עם העולם החרדי בשירות הציבורי, משפט, חברה ותרבות א, 2018, עמ' 21
- ^ דפנה ברק-ארז, איסורי החזיר כמקרה של רגולציית מזון: בין עולם הרוח והעולם הכלכלי, משפט, חברה ותרבות - לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל, 2017, עמ' 437-413
- ^ עופר גרוסקופף וסלה חלבי, הפרה של הבטחת נישואין: מדגם ״הפיתוי הגברי״ לדגם ״שברון הלב״, משפט, חברה ותרבות - משפטים על אהבה, 2005, עמ' 156-107
- ^ מיכל אגמון-גונן, האינטרנט כעיר מקלט?! הסדרה משפטית לאור אפשרויות העקיפה הטכנולוגיות וגלובליות הרשת, משפט, חברה ותרבות - רשת משפטית: משפט וטכנולוגית מידע, 2011, עמ' 244-207
- ^ גרשון גונטובניק, קבוצות מיעוט המבקשות מהמדינה לסגור עצמן: חומות משפטיות, גדרות חברתיות והפליה בדיור, משפט, חברה ותרבות - קהילות מגודרות, 2010, עמ' 568-425
- ^ איתי הרמלין, ייצוגו של לוחם חזבאללה מוחמד סרור, משפט, חברה ותרבות - האם המשפט חשוב?, 2010, עמ' 551-543
- ^ שירה לוקסנבורג, לימור מורד ומיכאל קגזנוב, מהיכל התורה להיכל המשפט - על יחסי הגומלין שבין המשפט לבין החרדים בישראל, משפט, חברה ותרבות א, 2018, עמ' 9
- ^ איילת הוכמן, אלון חספר ודן לרגמן, מדברים על רגולציה: על המושג "רגולציה" ומקומו במשפט הישראלי, משפט, חברה ותרבות - מסדירים רגולציה: משפט ומדיניות, 2016, עמ' 85-47
- ^ דביר יוגב ואיילת כרמלי, קבלת החלטות בוועדת שחרורים: מבט ביקורתי, משפט, חברה ותרבות - משפט צדק? ההליך הפלילי בישראל – כשלים ואתגרים, 2018, עמ' 812-787
- ^ רביע אגבריה, "מאבק עכוב מזעתר": צמחי המאכל מהמטבח הפלסטיני וחוקי הגנת הצומח בדין הישראלי, משפט, חברה ותרבות - לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל, 2017, עמ' 533-497
- ^ פרס אמנון גולדנברג לקניין רוחני - רשימת הזוכים
- ^ פרס צגלה - רשימת הזוכים
- ^ פרס כתיבה ע"ש עו"ד מישל הלפרין ז"ל - רשימת הזוכים
