משה גולן
_(cropped).jpg) | |
| גולן בכס השיפוט במשפטו של מייקל רוהאן | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| פטירה | ישראל |
| השכלה | בית הספר המנדטורי למשפטים |
| השתייכות | בית המשפט המחוזי בירושלים |
| תקופת כהונה | 1948–1974 (כ־26 שנים) |
משה גולן (גולדברג) (1904 – 11 באוקטובר 1988)[1] היה משפטן ועורך דין ישראלי שכיהן כשופט והנשיא התורן של בית המשפט המחוזי בירושלים.
ביוגרפיה
משה גולן נולד בשנת 1904 בעיר העתיקה בירושלים, בשם משה גולדברג. דור שביעי[2] למשפחה של ילידי הארץ, אחיו של הדיפלומט יהודה גולן.[3] למד בבית הספר תחכמוני בירושלים ובגמנסיה העברית רחביה. הוא גדל על ברכיו של סבו, הרב דוד הכהן ("בעל הפרטים"), מתלמידיו של הגאון מווילנה. את לימודיו התורניים רכש בישיבת עץ חיים. את לימודי המשפטים עשה בבית הספר למשפטים בירושלים.[4] בטרם פרצה מלחמת העולם השנייה מונה כעורך דין מורשה לחבר בוועדה המשפטית לענייני עליה ב' שהוקמה על ידי הסוכנות היהודית והוועד הלאומי. בתוקף תפקידו נטל על עצמו בהתנדבות, להופיע במשפטיהם של עולים בלתי חוקיים ולטפל בשחרורם והשתקעותם בארץ.[5]
שליח הסוכנות היהודית
בשנת 1943 במסגרת עבודתו כעורך-דין נשלח מזרחה והיה שליח הסוכנות היהודית בטהראן ובהודו. תפקידו היה להעביר את פליטי השואה שהגיעו לשערי המזרח התיכון לארץ ישראל דרך ערבות רוסיה ודרך לבנון.
בשנת 1944 נעצר בנמל התעופה של בצרה, עיראק בחשד לרצח הלורד מוין. גולן נחת בנמל התעופה בעיר בצרה בשובו מהודו, שם שכר ספינה אשר אמורה הייתה לשאת שיירת עולים דרך תעלת סואץ ששלטונות עיראק סירבו להתיר את כניסתם מהגבול הפרסי. בעת ששהה בהודו נרצח בקהיר הלורד מוין. הבריטים ששלטו בחלקים נרחבים במזרח התיכון (וגם בעיראק), חשדו כי המתנקשים במוין היו יהודים והחלו לעצור יהודים בכל רחבי המזרח התיכון. גולן ששמו היה גולדברג (שם יהודי מובהק) העלה את חשדם של הבלשים שחיפשו שמות יהודיים במטוס בו המריא לעיראק. דרכונו של גולן נלקח ממנו. העיראקים הזמינו את גולן למחרת לקבל את דרכונו בחזרה ולפתע מצא עצמו מוקף בטבעת של חייליים חמושים. גולן, יליד העיר העתיקה ודובר ערבית על בוריה הצליח להבין משיחת טלפון של הקצין הממונה על מעצרו למפקדת המשטרה בבגדאד כי הוא עצור. גולן שהבין כי הוא עצור, ביקש מהקצין לבצע שיחת טלפון אחת לקונסול הבריטי בבצרה. לאחר התדיינות עם הממונים עליו הצליח הקונסול להבין את עילת המעצר והבהיר לגולן כי הוא עצור בחשד לרצח הלורד מוין. על אף שהבהיר כי שהה בהודו בעת שנרצח הלורד, הועבר גולן למעצר בבית מלון בעיר. בבית המלון שהה באותו הזמן ראש הבולשת הבריטית וגולן העצור מחה בפניו ויעץ לו להתקשר לציר הבריטי בטהרן ולשמוע ממנו אודותיו. לאחר השיחה ובתום שלושת ימי המעצר שוחרר גולן וחזר לטהרן. בינתיים אספה הספינה ששכר את העולים והפליגה עמהם בשלום לארץ ישראל.[3]
כעבור שנת שליחות החליפו אחיו יהודה ששימש מזכירו של משה שרת.[3] עו"ד גולן פעל למימוש פסקי דין שניתנו כנגד שופטים בריטיים, עיקולים על משכורותיהם ורכושם.[4]
שופט בית משפט השלום בירושלים
עד אוגוסט 1948 עסק בעריכת דין במשרד משותף עם ד"ר דוד גויטיין (מונה מאוחר יותר לשופט בית המשפט העליון). משרדם של השניים היה למקום מפגש של מפקדת ההגנה. באחת הפגישות, הורעשה ירושלים מתותחי הלגיון הערבי. גולן הציע למפקדים להמשיך את הפגישה בחדרו של גויטיין. כעבור מספר רגעים נחת בעוצמה רבה על שולחנו של גולן בחדרו רסיס פגז ירדני שהתפוצץ בקרבת הבית.[3] באוגוסט 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות מונה על ידי דב יוסף, ששימש כשר צבאי, לכהונת שופט-חוקר[6] בבית משפט השלום בירושלים, כתב המינוי הגיע לירושלים הנצורה מתל אביב דרך האוויר. תפקידו נקרא "שופט השלום הראשי" (מקביל לנשיא בית המשפט היום).[7][8][9][10][11]
הפרשות המרכזיות בה עסק בעת שכיהן כשופט השלום הראשי הייתה פרשת החזקת המסמכים הצבאיים הסודיים שהועברו לחברי המפלגה הקומוניסטית אורי וינטר וגוסטב גולבנר. בשנת 1950 היה השופט החוקר שלה במשך כחצי שנה.[12][13] גולבנר שוחרר מחוסר ראיות ולאחר שמצא כי יש ביסוס מספיק להעמדתו לדין של וינטר, הועבר המשך דינו לבית המשפט המחוזי, בו הורשע לבסוף.[13][14] ופרשת סילבסטר , בה לאחר משפט מתוקשר ובחינה של העדויות וחומר הראיות העביר את המשך דינם של הבריטים שהואשמו בריגול לבית המשפט המחוזי בירושלים. הפרשה הגיע עד לפתחו של בית המשפט העליון והיוותה את התיק הראשון שהונח על שולחנו ואת משפט הריגול הראשון בתולדותיו.[15][16][17]
מספר פעמים נשלחו איומים כנגד השופט גולן. ביוני 1951 נשלח לשופט מכתב איומים אנונימי בו נכתב כי: "השופט הגדול עוד ישפוט אותך". המכתב נשלח לאחר שגולן שישב במשפט מפגיני השבת ודן אותם למאסר ולקנסות.[18] במרץ 1953 נשלח מכתב איומים לגולן בו איים הכותב לרצוח את גולן על ששלח את חברו יהודה וינברגר למאסר של 6 שנים לאחר שהורשע בגנבת שכיות החמדה[19] בבית האבות "בצלאל" בירושלים.[20][21][22]
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים
בשנת 1951 מונה פעמיים על ידי שרי המשפטים פנחס רוזן ודב יוסף לכהונה זמנית כשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים.[23][24][25] ביולי 1952 מונה לשופט בית המשפט המחוזי בירושלים.[26] במהלך שנות החמישים והשישים, בשבתו כשופט בבית המשפט המחוזי שפט במספר משפטים בעלי פרופיל ציבורי גבוה. משפטו של ראובן גרינברג (רומק),[27][28] משפטם של הזוג קוט שהואשמו בחטיפת הילד יוסל'ה שוחמכר,[29][30] משפטו של הכומר הקופטי יואכים אל אנטוני שנאשם והורשע בריגול.[31][32][33] משפטו של משליך הרימון בכנסת, משה דואק,[34][35][36] משפטם של שושנה ברזני וסלאח מזרחי שהורשעו ברצח במנזר רטיסבון[37][38] ופרשת תל גיבורים בה מונה על ידי ראש הממשלה לוי אשכול בעת שהיה הנשיא התורן של בית המשפט המחוזי בירושלים, ל"וועדת חקירה" ובמסגרתה הופקד על חקירת פגמים בתפקודם של עובדים במשרד הבריאות. לאחר פרסום מסקנותיו בפרשה, התפטר סגן שר הבריאות, יצחק רפאל מתפקידו, לאחר שנמצא דופי במעשיו בפרשה.[39][40][41] בשנת 1969 היה חבר בחבר השופטים במשפטו של מצית מסגד אל אקצא, מייקל רוהאן.[42]
בשנים 1970–1972 כיהן כנשיא התורן של בית המשפט המחוזי בירושלים.[43][44][45] בשנות כהונתו האחרונות בבית המשפט המחוזי בירושלים שימש ראש הרכב פשע חמור. לאחר פרישתו מכס השיפוט של השופט צבי עלי בקר במאי 1974, מונה פעם נוספת לנשיא התורן של בית המשפט.
ב-7 באוקטובר 1974 פרש לגמלאות.[4] החליפה אותו שופטת בית המשפט המחוזי, מרים בן-פורת.[46]
משה גולן נפטר ב-11 באוקטובר 1988 והובא למנוחות בהר המנוחות בירושלים.[4][47][1]
חיים אישיים
היה נשוי ללילי ולהם שני ילדים, עו"ד יאיר גולן, פרקליט פלילי בכיר[48] והאדריכל דוד גולן.[47]
קישורים חיצוניים
- משה גולן, באתר הרשות השופטת
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 GRAVEZ, משה גולן (גולדברג) ז"ל, באתר gravez.me
- ^ מקור אחר מציין דור חמישי
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 צבי לביא, מעריב, השופט גולן על עצמו ועל החקירה, באתר jpress.org.il, 23 במרץ 1965
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 האתר הרשמי של הרשות השופטת – קורות חיים של משה גולן, באתר judgescv.court.gov.il
- ^ צבי לביא, מעריב, השופט גולן על עצמו ועל החקירה, באתר jpress.org.il, 23 במרץ 1965
- ^ הארץ, בירושלים-דין האב ובתו הנאשמים בהחזקת שיקים מזויפים-לביה"ד המחוזי, באתר jpress.org.il, 9 בינואר 1950
- ^ הארץ, משפטים הועברו לדין מחוזי, באתר jpress.org.il, 23 בנובמבר 1949
- ^ הארץ, תביעה פזיזה נגד ירקן, באתר jpress.org.il, 2 בספטמבר 1949
- ^ הארץ, החלה חקירת האב ובתו הנאשמים בזיוף, באתר jpress.org.il, 29 בספטמבר 1949
- ^ הארץ, בירושלים - נאשם בשוטטות ובתקיפת שוטר, באתר jpress.org.il, 30 באוגוסט 1949
- ^ הארץ, נקנס בעל מלון "עדן" בירושלים, באתר jpress.org.il, 19 בינואר 1950
- ^ חרות, התחיל משפט הנאשמים בריגול, באתר jpress.org.il, 26 במרץ 1950
- ^ 13.0 13.1 הבקר, דינו של אורי וינטר - לביה"ד המחוזי, באתר jpress.org.il, 1 לספטמבר 1950
- ^ זאב אפלבוים, חרות, וינטר נדון לשש שנות מאסר, באתר jpress.org.il, 24 לנובמבר 1950
- ^ מעריב, שני הבריטים - לביה"ד המחוזי, באתר jpress.org.il, 20 באוגוסט 1948
- ^ הבקר, נסתיימה גביית העדויות במשפט האנגלים, באתר jpress.org.il, 19 באוגוסט 1948
- ^ קול העם, התחיל משפט הבריטים הנאשמים בריגול, באתר jpress.org.il, 17 באוגוסט 1948
- ^ חרות, השופט הגדול עוד ישפוט אותך, באתר jpress.org.il, 29 ביוני 1951
- ^ חפצים נחמדים, אוצרות יקרי המציאות, חפצים מיוּחדים ביופיים וּבעֶרכּם
- ^ שערים, נעצר חשוד באיומי רצח על סגן פרקליט המדינה ושופט מחוזי, באתר jpress.org.il, 30 במרץ 1953
- ^ הבקר, נעצר חשוד בשליחת מכתבי איום לשופט, באתר jpress.org.il, 30 במרץ 1953
- ^ שערים, החל דין נאשם במשלוח מכתבי איום, באתר jpress.org.il, 29 ביוני 1953
- ^ הארץ, ד"ר י. קיסטר ומ. גולן - לבית המשפט המחוזי בירושלים, באתר jpress.org.il, 9 לינואר 1951
- ^ חרות, מינויי שופטים, באתר jpress.org.il, 23 בספטמבר 1951
- ^ הארץ, שינויים בהרכב בתי המשפט, באתר jpress.org.il, 16 בספטמבר 1951
- ^ חרות, שופטים עלו בדרגה, באתר jpress.org.il, 23 ביולי 1952
- ^ הבקר, מנהל "עומר" מעיד במשפט "רומק", באתר jpress.org.il, 15 לספטמבר 1955
- ^ חרות, רומק "מכחיש", באתר jpress.org.il, 9 לספטמבר 1955
- ^ למרחב, יוסל'ה יוזמן להעיד במשפט קוט, באתר jpress.org.il, 5 ביולי 1962
- ^ דבר, בני הזוג קוט נדונו למאסר שנה על-תנאי, באתר jpress.org.il, 8 לנובמבר 1962
- ^ הצפה, נסתיימו עדויות ההגנה במשפט הכומר הקופטי, באתר jpress.org.il, 11 לאפריל 1957
- ^ שערים, השומר אמר כי את המסמכים העיקריים הצליח להעביר לירדן, באתר jpress.org.il, 15 במרץ 1957
- ^ הארץ, הכומר הקופטי הורשע בדין, באתר jpress.org.il, 30 ביולי 1957
- ^ חרות, מתחיל משפט המתנקש בכנסת, באתר jpress.org.il, 3 במרץ 1958
- ^ הארץ, משה דוויק הורשע בדין, באתר jpress.org.il, 11 במאי 1958
- ^ על המשמר, העונש ייקבע לאחר התייעצות עם רופאים, באתר jpress.org.il, 11 במאי 1958
- ^ הארץ, מאסר עולם לברזני ומזרחי, באתר jpress.org.il, 17 בדצמבר 1958
- ^ הארץ, נסתיים משפט שושנה ברזני, באתר jpress.org.il, 3 במרץ 1958
- ^ הצפה, סגן שר הבריאות י. רפאל התפטר, באתר jpress.org.il, 22 במרץ 1965
- ^ למרחב, התפטר סגן שר הבריאות י. רפאל, באתר jpress.org.il, 22 במרץ 1965
- ^ טדי פרויס, דבר, רפאל ידע על עסקת השוחד בפרשת ביה"ח בתל-גבורים, באתר jpress.org.il, 5 לאוקטובר 1965
- ^ למרחב, שלחתי אש במסגד אל אקצא - לא מתוך דחף אלא לאחר תכנון ומחשבה, באתר jpress.org.il, 2 בנובמבר 1969
- ^ למרחב, משפט הנאשמים ברצח חברם - בדלתיים סגורות, באתר jpress.org.il, 9 בפברואר 1970
- ^ אבישי אמיר, מעריב, שנה וחצי מאסר ו-15,000 ל"י לתייר שקנה סמים בחברון, באתר jpress.org.il, 28 באוקטובר 1971
- ^ אבישי אמיר, מעריב, פקד לשעבר שמואלי - ל-6 חודשי מאסר, באתר jpress.org.il, 12 בנובמבר 1972
- ^ מעריב, גב' בן פורת - נשיא תורן, באתר jpress.org.il, 4 באפריל 1975
- ^ 47.0 47.1 מעריב, פטירות - משה גולן ז"ל, באתר jpress.org.il, 14 לאוקטובר 1988
- ^ עו"ד יאיר גולן אמר לא לנתניהו, באתר ynet, 2018-03-29
