רבי מרדכי מלכוביץ'

אדמו"ר מלכוביץ'
רבי מרדכי מלכוביץ'

קבר רבי מרדכי מלכוביץ' בסטולין
לידה	תק"ב נעשוויז בלארוס
פטירה	י"ג בשבט ה'תק"ע (בגיל 68 בערך) סטולין
רבותיו	רבי שלמה מקרלין, רבי ברוך ממז'יבוז'
אדמו"ר לכוביץ' ה־ראשון כ"ב בתמוז ה'תקנ"ב – י"ג בשבט ה'תק"ע (17 שנים) רבי נח מלכוביץ' ←

רבי מרדכי יפה מלכוביץ' (בכתיב יידי: לעכוויטש; תק"ב (1742) – י"ג בשבט תק"ע (1810)) מתלמידי רבי שלמה מקרלין ומייסד חסידות לכוביץ' ממנה הסתעפו חצרות קוברין, סלונים, קוידנוב ונובומינסק. היה נשיא קופת מעות ארץ הקודש מטעם כולל רייסין.

ביוגרפיה

נולד בנעשוויז בשנת תק"ב לרבי נח הפרנס מנעשוויז ממנו נתייתם בילדותו. בתחילת דרכו היה נוסע לרבי לוי יצחק מברדיטשוב שהתבטא פעם כי עליו עומד שליש העולם אך לאחר מכן דבק ברבו המובהק רבי שלמה מקרלין. כמו כן נסע יחד עם רעו רבי אשר מסטולין (הראשון) לרבי ברוך ממז'יבוז'.

לאחר נישואיו המשיך להתגורר בנשוויז עד לאחר פטירת רבו רבי שלמה (בכ"ב בתמוז תקנ"ב, 1792) אז התחיל להנהיג עדה בלכוביץ' שבליטא (אז הייתה תחת השלטון הרוסי, כיום בבלארוס). חסידיו נאמדו באלפים. בשנת תקנ"ט נאסר על ידי הממשלה הרוסית עקב הלשנה של המתנגדים יחד עם רבי שניאור זלמן מלאדי ה"בעל התניא" ורבי אשר מסטולין ושוחרר בחודש כסלו באותה שנה.

איגרת מרבי מרדכי מלעכוויטש
"עתה באתי לדבר על לבם להחזיר עטרה ליושנה בנזר הזהב זהב הארץ ההיא טוב ליושבי לפני ד' בארץ החיים ומה אבקש מאתם ואחת שאלתי ואותה אבקש לעורר נקודת לבם בוער כאש ברשפי אש ושלהבת י' לארץ החיים אשר זה חלקנו ונועם גורלנו גורל אחד לה' ויעקב חבל נחלתו ונחלה לישראל עמו. ואל יהיה בעיניהם כדיוטגימה ישנה רק חדשה מארץ יצמח. והתעוררו נא להיות נדיב על נדיבתו יעמוד, לסלק המגיע מאתם זה שנתיים ימים אשר דורש לא היה לה, וכעת יחזיקו במעוזם בעוז לעמו יתן ויחזור ויתן מיד רחבה ולב שלם ואהבה חדשה בחיבת הקודש יחדש בקרבם... ואנכי לד' אתפלל דרך ארצנו, ומילד' אלי ישמע, והחי יתן אל לבו להיות מעשה הצדקה שלם ברחבה מצותך מאוד בשמחה ובטוב לבב..."
תורת אבות, ירושלים תשס"ט, עמ' רסג

היה מיודד מאוד עם רבי אברהם מקאליסק על אף שלא התראו מעולם, וכן מונה על ידו לשמש כנשיא קופת מעות ארץ הקודש מטעם כולל רייסין (-רוסיה הלבנה), בתפקיד זה פעל רבות לתמיכה ביישוב החסידי בארץ ישראל, והיה נוסע לאסוף כספים בעבורם.

נפטר בסטולין בי"ג בשבט ה'תק"ע כששהה שם לרגל חתונת נכדו רבי שלמה חיים פרלוב. בנו רבי נח המשיכו בהנהגת החסידות ובנשיאות קופת ארץ ישראל.

משנתו

כרבו, המשיך את דרכה של חסידות קרלין המדגישה את חשיבות התפילה בהתלהבות. כן הדגיש בקרב חסידיו את הצורך באמונה פשוטה, וזאת על ידי שינון ענייני אמונה וי"ג עיקרי אמונה.

וכך היה מפרש את הפסוק (ירמיה ז, כח) "אבדה האמונה נכרתה מפיהם" – מדוע אבדה האמונה מלבם מפני שנכרתה מפיהם, שאינם חוזרים בפה. וכן כתוב (תהילים קטז, י) "האמנתי כי אדבר" – על ידי הדיבור נחקקה האמונה בלב.

דברי תורתו נדפסו בספרים: "דברי שלום" לנכדו רבי שלום מברייהין - קוידינוב, "משמרת שלום", "אור ישרים", "תורת אבות" ו"מירא דכיא".

צאצאיו

• רבי נח מלכוביץ' ממלא מקומו באדמו"רות.
• רבי אהרן מלכוביץ', חתנו של רבי אשר הראשון מסטולין, נפטר בחיי אביו בג' בשבט תקס"ו.
  • בנו, רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב
  • חתנו, רבי יעקב צבי מבאר. אבי רבי שמואל שצ'דרוביציקי מהורודוק, אבי סבו של רבי מאיר שלום האדמו"ר מקוברין-ביאליסטוק.
• רבי שלמה מלכוביץ'.
• חתנו רבי משה אהרן לעוין, נכד רבי חיים חייקל מאמדור.
  • בנו רבי ברוך לעוין, ממינסק,
    • חתנו רבי נח נפתלי פאלווסקי אדמו"ר מקוברין.

מתלמידיו

• רבי מיכל מלכוביץ', (נפטר י"ח באדר ה'תקפ"ז).
• רבי משה פאלייר מקוברין
• רבי יחיאל רבה של ניי מוש, (נפטר בי' בטבת ה'תרי"ב).
• רבי שלום רבה של וילייקה שבמינסק.
• רבי ישראל רבה של איבניץ.
• רבי נחום שו"ב
• רבי יואל מצ'פלא, (נפטר בשנת תקצ"ב).
• רבי יוסף מדלאטשיץ

קישורים חיצוניים

• אמרות ועובדות ממנו בספר "אור ישרים" מאתר היברובוקס.
• רבי מרדכי מלכוביץ', מתוך "באר החסידות: ספר על צדיקים ראשונים ואחרונים" (הכרך העשירי והאחרון בסדרת "באר החסידות" מאת אליעזר שטיינמן)
• מאמר ביוגרפי אודותיו, באתר אהלי צדיקים.
• דוד הלחמי, רבי מרדכי מלכוביץ, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29424461מרדכי מלעכוויטש