רבי יחיאל ממוש
| לידה |
בין השנים ה'תקכ"ח - ה'תק"ל גרמניה |
|---|---|
| פטירה | י' בטבת ה'תרי"ב |
| תפקידים נוספים | רבה של העיר מוש שבליטא |
רבי יחיאל ממוש (בכינוי האידי 'רבי יחיאל מושער') היה רבה של העיר מוש שבליטא במשך ארבעים שנה עד לפטירתו בעשרה בטבת ה'תרי"ב. היה מגדולי תלמידיו של רבי מרדכי מלכוביץ.
קורות חייו
רבי יחיאל נולד לרבי מנחם בגרמניה, בין השנים ה'תקכ"ח - ה'תק"ל. מצאצאי רבי מאיר אייזנשטאט מחבר הספר פנים מאירות.
רבי יחיאל נודע כגאון ובקי עצום, בסביבות גיל ארבעים התמנה לרבה של העיר מוש[1]. בעיר הייתה אוכלוסייה כללית וגם קבוצה של חסידי לכוביץ. רבי יחיאל סירב להתפלל בבית הכנסת המרכזי של העיר כיון שסלד מהכבוד הרב שחלקו לו, ובמקום זאת היה מתפלל בשטיבל של חסידי לכוביץ.
הוא נודע כבעל רוח הקודש ובעל מופת. סיפורים רבים אודותיו עברו מדור לדור בשושלת החסידית לכוביץ' - קוברין - סלונים, שם השתמר זכרונו כצדיק וגאון[2].
נפטר בעשרה בטבת ה'תרי"ב, כשהוא בן למעלה משמונים שנה, ולא השאיר אחריו זרע.
ציונו עומד עד היום בבית הקברות העתיק שבעיר מוש. המצבה העתיקה שרדה, ובשנים האחרונות שופץ הציון מחדש[3].
חידושי תורה שלו נדפסו בתוך שו"ת כנפי שחר של רבי דב בר אייזנשטט, ועליהם כתב רבי דוב שהם 'מעט מכתבי חידושי תורה שלו הרבים והעצומים'.
רבות מאמרותיו ותולדותיו מסופרים בספרים: "כתבי ר' יאשה שו"ב", כתבי רבי משה מידנר, תורת אבות (סלונים), סיפורי מרן הרמ"ח, אשרי האיש ועוד. בשנת ה'תשע"ו יצא לאור קונטרס בשם 'גדול מרבן שמו', ובו ליקוט אמרותיו, סיפורים אודותיו ומעט מחידושי תורתו.
לקריאה נוספת
- יוסף זאב בן מנחם מנדל וועטטענשטיין, תולדות הרה"ק רבי יחיאל ממוש זי"ע : מגדולי תלמידי הרה"ק מלעכאוויטש זי"ע, נלב"ע עשרה בטבת תרי"ב ומנוחתו כבוד בבית החיים דמוש. לאנדאן : [מכון זיו התורה], תשע"ט [2019].
הערות שוליים
- ^ היישוב היהודי בעיר מוש נחרב במלחמת העולם הראשונה, ופליטיה של מוש השתלבו לאחר המלחמה בעיר ברנוביץ שבמיקום סמוך.
- ^ מאמר אודות רבי יחיאל
- ^ אגודת אהלי צדיקים: שופץ ציונו של רבי יחיאל ממוש
