רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב
לידה |
28 במרץ 1797 א' בניסן ה'תקנ"ז |
---|---|
פטירה |
13 באוגוסט 1862 (בגיל 65) י"ז באב ה'תרכ"ב |
מקום פעילות | סטולין, טורוב, קוידנוב |
השתייכות | חסידות |
תחומי עיסוק | אדמו"ר, רבנות |
רבותיו | רבי אשר מסטולין (הראשון), רבי מרדכי מלעכוויטש, רבי ברוך ממז'יבוז', רבי יצחק מוולוז'ין[1], רבי בנימין מלידא[2] ועוד |
בת זוג | לאה ריזל |
אב | רבי אהרון |
אם | פערל |
רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב (א' בניסן ה'תקנ"ז, 28 במרץ, 1797 – י"ז באב ה'תרכ"ב, 13 באוגוסט, 1862), היה האדמו"ר הראשון מחסידות קוידנוב.
ביוגרפיה
נולד לרבי אהרן[3] בן רבי מרדכי מלכוביץ', ולפערל, בת רבי אשר הראשון מסטולין. נקרא על שם רבי שלמה מקרלין, בתוספת השם 'חיים' (על שם רבי חיים חייקא מאמדור) כסגולה לאריכות ימים, לאור פטירתו של רבי שלמה בגיל צעיר[4]. בז' בשבט ה'תקס"ו, בהיות רבי שלמה חיים בן 10, נפטר אביו וגדל בבית סבו, רבי אשר מסטולין ואימץ את שם משפחתו, פרלוב.
בג' בשבט ה'תק"ע, נישא ללאה ריזל, בת בתו של רבי שלמה מקרלין[5][6] וכיהן כרב בעיירות סטולין, טורוב וקוידנוב[7]. רבי שלמה חיים נהג בצעירותו לבקר רבנים רבים ובעיקר אצל רבי ברוך ממז'יבוז', ואף זכה להמנות על מניין המתפללים אצל רבי ברוך בעת תיקון ליל שבועות.
בח' בתשרי ה'תקצ"ג (1834), לאחר פטירת דודו, רבי נח מלעכוויטש, החל לכהן כאדמו"ר[8]. מכונה בחסידות קוידנוב "האדמו"ר הזקן". בהיותו אדמו"ר, נהג לקיים מסעות בקרב ליטא, שם נהג לחזור דברי חסידות, ולקרב 'מתנגדים' לתורת החסידות[9].
בנוסף, כיהן כנשיא קופת מעות ארץ הקודש, שייסד רבי מנחם מנדל מוויטבסק, בהנהגת רבי אברהם מקאליסק, שמינה לאחריו את רבי מרדכי מלעכוויטש לנשיא הקופה באזור רייסין, ולאחר פטירת רבי מרדכי, עברה ההנהגה לידי רבי שלמה חיים.
לאחר פטירתו מילא את מקומו בקוידנוב בנו, רבי ברוך מרדכי פרלוב. גם שני בניו הנוספים כיהנו כאדמו"רים, רבי נח (-י' בטבת ה'תרס"ד, חתן רבי מרדכי מאוסטילה) בהורודישץ הסמוכה לנובהרדוק ורבי אברהם אהרן בפוחוביץ'. חתנו הוא רבי שמעון מזאוויחוואסט, נינו של רבי מרדכי מנסכיז ואביו של רבי יעקב פרלוב מייסד חסידות נובומינסק.
משפחתו
- בנו, רבי ברוך מרדכי, ממלא מקום אביו בהנהגת החסידות
- בנו, רבי נח, הארשדיץ
- בנו, רבי אברהם אהרון, פוחוויץ
- חתנו, רבי שמעון מזוויחוסט, אביו של רבי יעקב פרלוב מייסד שושלת נובומינסק
לקריאה נוספת
- הרב צבי הירש שוורץ, רחשי קודש: פרקי חיים ופתגמי קודש של הרה"ק רבי שלמה חיים מקוידנאוו זי"ע (א), בתוך: היכל הבעל שם טוב, מאסף למשנת החסידות, ניו-יורק, ה'תשס"ד, עמ' צ"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ חתן בעל 'בית לוי' מבריסק.
- ^ אודותיו ראו: נחלת אבות, חלק א', עמ' 28 אות ה'.
- ^ נפטר בג' בשבט ה'תקס"ו (1806).
- ^ הרב צבי הירש שוורץ, רחשי קודש: פרקי חיים ופתגמי קודש של הרה"ק רבי שלמה חיים מקוידנאוו זי"ע (א), בתוך: היכל הבעל שם טוב, מאסף למשנת החסידות, ניו-יורק, ה'תשס"ד, עמ' צ"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ בתו של רבי דב משה זוסמאן.
- ^ בזמן חתונתו, נפטר סב הכלה, רבי מרדכי מלעכוויטש. ראו אור ישרים, עמ' נ"ב; דברי שלום, ז, ב.
- ^ לתפקידים אלו מונה על ידי סבו, רבי אשר מסטולין.
- ^ דברי שלום, ד, ב.
- ^ כפי שקרה באחת הפעמים, ש'מתנגדים' תקפו את רבי שלמה חיים באבנים, ולבסוף נהיו חסידים בעקבותיו. על פי עדות נכדו, רבי אהרון מקוידנוב, זכר צדיק, ה, ב.