מפלי איגואסו

מפלי איגואסו
ספרדית: Cataratas del Iguazú
פורטוגזית: Cataratas do Iguaçu
	מראה אווירי
	מראה אווירי
אתר מורשת עולמית
	הפארק הלאומי איגואסו
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1984, לפי קריטריונים 7, 10
הערות	ב-1986 הוכרז החלק הברזילאי של המפלים (20%) לפי אותם קריטריונים. אתר מורשת עולמית בסיכון 1999–2001
מידע כללי
מיקום	סמוך למשולש הגבולות ברזיל-ארגנטינה-פרגוואי
נהר	איגואסו
סוג מפל	מדורג, מפוצל
גובה כולל	82 מטר
רוחב ממוצע	2,700 מטר
נפילת מים רציפה	64 מטר
מספר נפילות מים	2
ספיקה ממוצעת	1,746 מ"ק/שנייה
ספיקה מרבית	45,700 (9 ביוני 2014) מ"ק/שנייה
עונה שופעת	כל השנה
קואורדינטות	25°41′43″S 54°26′12″W / 25.695278°S 54.436667°W

מפלי איגואסו (בספרדית: Cataratas del Iguazú, בפורטוגזית: Cataratas do Iguaçu) הם סדרה של מפלי מים על נהר איגואסו המחלקים את הנהר לקטע עליון ולקטע תחתון. המפלים שוכנים על קו הגבול בין מדינת פרנה בברזיל (20%) ופרובינציית מיסיונס בארגנטינה (80%). מקור שמם של המפלים בשפת גוארני או טופי עתיקה והוא מצרף של המילים "אי" (מים) ו"גואסו" (גדולים). הפארק בצד הארגנטינאי של המפלים הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1984, ובשנת 1986 הוכרז גם הפארק בצד הברזילאי ככזה.

המפלים

המפלים שוכנים לאורך קטע בן 2.7 ק"מ בנהר, כ-20 ק"מ בקו אווירי ממקום שפכו אל נהר פרנה, בנקודת הגבול המשותפת של ארגנטינה וברזיל עם פרגואי. סך הכל כוללת המערכת כ-275 מפלים שגובהם המקסימלי הוא 82 מטרים. מימיהם נופלים בשתי מדרגות והספיקה שלהם עולה על 6.25 מיליון קוב בשעה.

ב-9 ביוני 2014, בעקבות שיטפונות כבדים באגן ניקוז נהר איגואסו, נרשמה במפלים ספיקת שיא של 45,700 מטר מעוקב לשנייה, פי 26 מהספיקה הממוצעת הרב־שנתית. לעומת זאת, עקב בצורת קשה בשנת 1978, המפלים כמעט התייבשו.

ליד המפלים נוסדו שלוש ערים: פוז דו איגואסו הברזילאית, פוארטו איגואסו הארגנטינאית וסיודד דל אסטה הפרגוואית. לא רחוק משם נבנה סכר איטייפו. רובם המכריע של המפלים נמצאים בארגנטינה, שמשטחה ניתן לצפות בהם מקרוב ולסייר ביניהם, אולם התצפית הפנורמית אליהם אפשרית רק משטחה של ברזיל. המפל המפורסם ביותר הוא "מפל גרון השטן" (Garganta del Diablo; Garganta do Diabo) השוכן על קו הגבול בין המדינות. צורתו כשל פרסה ברוחב של 150 מטר ובאורך של 700 מטר.

בשנת 2011, לאחר תהליך בחירה שנמשך ארבע שנים, נבחרו המפלים לאחד משבעת פלאי עולם הטבע.

הפארקים הלאומיים

הפארק הלאומי איגואסו בארגנטינה כולל את הפארק עצמו המשתרע על פני שטח של 492 קמ"ר, ושמורת טבע בשטח של 63 קמ"ר. תחילתו בשנת 1909 אך הוא הוכרז באופן רשמי רק בשנת 1934. הפארק הלאומי איגואסו בברזיל הוקם בשנת 1939 והוא מקיף שטח של 1,700.86 קמ"ר, מהם 11.36 קמ"ר בתחומי האיים שבנהר.

האקלים באזור הוא טרופי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא כ-2,000 מ"מ המתחלקים באופן שווה למדי משך כל השנה. הלחות גבוהה ומגיעה לעיתים ל-90%. הטמפרטורות הממוצעות נעות בין 33°C בקיץ ל-9°C בחורף.

בפארקים זוהו למעלה מ-2,000 מינים של צמחים וסקולריים. החי כולל למעלה מ-400 מיני עופות (ביניהם סיס שחור גדול המקנן בתוך המפלים) ויונקים אופייניים כמו טפיר ברזילאי, חוטמן, דביבון סרטנים, אוצלוט, יגואר, דובי נמלים, קופי קפוצ'ין ועוד.