נחל חימר
נַחַל חֵמָר הוא הדרומי בנחלי מדבר יהודה, נשפך לעמק זוהר, ומשם לים המלח. אורכו של הנחל כ-37 ק"מ, ושטח אגן ההיקוות שלו כ-360 קמ"ר. לנחל זה אגן ניקוז הגדול ביותר בנחלי מדבר יהודה, אך רובו הגדול לא נמצא בתחום מדבר יהודה, אלא בנגב הצפוני. שני יובליו העיקריים של הנחל הם נחל דימונה, המנקז את קער דימונה, ונחל אפעה, המנקז את קער אפעה ומישור רותם.
שמו של הנחל ניתן לו על שם נביעות האספלט שבו.
שמו הערבי הוא ואדי אל מהואת - נחל התהומות, על שם הקניון העמוק שלו.
הקניון של נחל חימר הוא הקניון הארוך ביותר בנחלי מדבר יהודה, אורכו למעלה מ-10 ק"מ. עומקו של הקניון כ-300 מטרים. בנחל חימר שני מפלים גדולים, גובהו של הראשון שבהם הוא למעלה ממאה מטרים, ועוד מספר מפלים קטנים. יובלים חשובים נוספים של הנחל הם: נחל גורר, נחל חתר ונחל גמלים. יובל נוסף הוא נחל אבוב.
בנחל נובע מעיין קטן - עין אשד. המעין נובע מעל אקוויקלוד חרסיתי צהוב, ומימיו ראויים לשתייה. ספיקת המעיין דלה - מ"ק אחד ביום, ולעיתים הוא מכזיב בקיץ. עוד מעיין קטן נובע בערוץ, כ-500 מטר מזרחית למפל הראשון, מימיו מלוחים.
סביב המעינות וסמוך לגבים צומחת צמחייה מדברית עשירה; אשל, זוגן השיח, קנה, סמר, כף חתול, כתלה חריפה, רותם, צלף, ואזובית. במורד הנחל צומחים עצי שיטה סלילנית. בנחל חיים שפני סלע ויעלים, ונצפה גם פרס שהוא מהדורסים הנדירים בישראל.
בערוץ הנחל מותקן סכר עם מכשיר מדידה הרושם אוטומטית את ספיקת השיטפונות. הסכר נמצא אחרי נקודת מפגש נחל גורר עם נחל חימר. סמוך למוצא הנחל נעשו בעבר ניסיונות לקידוחי נפט, אך הם עלו בתוהו.
מערת נחל חימר
המערה שוכנת על גדתו הצפוני של נחל חימר בשולי "גבעת סילון". גודל המערה 8X4 מטר, המערה שהתגלתה באפריל 1983 נחפרה על ידי עופר בר-יוסף וד' אלון.
במערה התגלו ממצאים ארכאולוגים בני אלפי שנים המתוארכים לתקופה הנאוליתית קדם קרמית ב'. המערה שימשה במשך זמן רב כמחסן. במערה התגלו 4 שכבות ארכאולוגיות. בשכבה הקדומה נמצא מגל שלם ששובצו בו 4 להבים שהודבקו בעזרת אספלט וכן מקלעת רשת בטכניקה של עבודת מקרמה מחוטי פשתן. הממצאים כללו גם פסלים, מסכות, חרוזי עץ, כלי עצם, ראשי חץ, חוטים, בדים, גולגולות אדם מצופות אספלט הנקראות "גולגולות מכוירות". בשלוש גולגולות השתמר הכיסוי שנעשה מאספלט. כיסוי זה נעשה בשתי שכבות. בשכבה הראשונה נמרח האספלט על הגולגולת ולאחר מכן עוצב דגם של רשת מרצועות אספלט שהוצמדה לשכבה הראשונה.[1] לראשונה בארץ נמצאו מחצלות אטומות באספלט וכלים העשויים מהן.ממצאים אלו היו פריצת דרך בחקר ההיסטוריה של מדבר יהודה, שכן הם הממצאים הראשונים שנתגלו מתקופה זו.
לקריאה נוספת
- עופר בר-יוסף, מערה במדבר: נחל חמר, ממצאים בני אלפי שנים, הוצאת מוזיאון ישראל, 1985, ירושלים.
- זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד, 1986, עמוד 2409.
- עופר בר-יוסף ודוד אלון, החפירות במערת נחל חימר, קדמוניות, הוצאת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, שנה יט חוברת 3-4 (76-75), תשמ"ז 1986 עמ' 71-62.
קישורים חיצוניים
- מערת נחל חימר, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- סאס פיאלקו, דובי זכאי, נחל חימר ונחל בוקק, ynet תיירות
- סאס פיאלקו, לחופי ים החימר, באתר ynet, 9 בדצמבר 2001
הערות שוליים
- ^ עופר בר יוסף, מבוא לארכאולוגיה בתקופת המקרא האוניברסיטה הפתוחה יחידה 2 עמודים 85, 89
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] נחל חימר22444379