צלף (צמח)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןצלף
פרח הצלף
פרח הצלף
פרח הצלף
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צלפאים
משפחה: צלפיים
סוג: צלף
שם מדעי
Capparis

צָלָף (גם מִינֵי נִצְפָּה[1]; שמו המדעי: Capparis; בערבית קבאר, כבר, לצאפה) הוא סוג של צמחים רב-שנתיים ממשפחת הצלפיים. בסוג צלף 350 מינים הכוללים עצים, מטפסים ושיחים. רוב מיני הצלף נפוצים באזור הטרופי ומיעוטם ים תיכוניים או מזרח תיכוניים.

שמו המדעי של הצלף ושמם במשנה של פקעי הפריחה שלו הוא "קפריסין".[2] השם נגזר, כנראה, מיוונית וביטא את דמיון פקעי הפריחה הכבושים בחומץ, שהיה תבלין יקר ערך, לגללי העיזים (ביוונית: capra).

הצלף מחולק לארבעה צמחים אכילים: האביונות, הקפריסין, העלים והתמרות.

בישראל

בישראל גדלים בר 6 מינים של צלף והם:

הניצנים של ארבעת המינים הראשונים ניתנים לאכילה.

בתרבות

במקרא היה צָלָף שֵם אדם (נחמיה, ג', ל'), אולם ייתכן ששמו נגזר מן השורש צלף במשמעות העיקרית: בקע. ייתכן שבהשפעתו נקרא המושב צלפון בשפלת יהודה בשמו.

בהלכה, מוזכר הצלף כצמח שחלקיו השונים נאכלים, ומקובל לזהות אותו דווקא עם המין צלף קוצני. ונחלקו האמוראים האם מברכים על הקפריסין בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה[5].

גלריית תמונות

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ו עמוד א'
  2. ^ ראו למשל משנה, מסכת מעשרות, פרק ד', משנה ו'.
  3. ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
  4. ^ באפריל 2013 פרסמה רשות הטבע והגנים שלאחר שהצלף הרותמי נחשב כצמח נכחד בטבע בישראל, הוא התגלה בנחל חיון שבערבה.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ו עמוד א'
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32937267צלף (צמח)