משטר חד-מפלגתי
משטר חד-מפלגתי, מדינה חד-מפלגתית או שיטה חד-מפלגתית היא צורת שלטון טוטליטרית המורכבת ממפלגה יחידה. הצורות המנוגדות הן משטר דו-מפלגתי בו מוקדי הכוח מחולקים בין שתי מפלגות מרכזיות, ומשטר רב-מפלגתי המורכב משלוש מפלגות ומעלה.
מאפיינים
במשטר חד-מפלגתי המפלגה השלטת היא המרכיבה את הממשלה והפרלמנט, ולאף מפלגה אחרת אין הזכות להשתתף בבחירות ולשלוח נציגים מטעמה למוסדות הנבחרים. במרבית המקרים, יתר המפלגות מוצאות אל מחוץ לחוק. עם זאת, ישנם משטרים בהם קיימת הבטחה לרוב מוחלט עבור מפלגה אחת דומיננטית, הדוחקת הצידה את שאר המפלגות, אך מתאפשר למראית עין ייצוג עבור ציבורים נוספים שאינם מזדהים לחלוטין עם מצעה (כגון מיעוטים). במקרים כאלו גם אם מתנהלים דיונים בפרלמנט, והממשלה מורכבת ממספר מפלגות, הרי שהכוח הממשי נותר בידי הנהגת המפלגה הדומיננטית, הנבחרת לרוב באופן בלתי-דמוקרטי, בעוד שאר המפלגות מתפקדות כמפלגות לוויין. ממפלגות אלו מצופה ליישר קו עם המפלגה השלטת, והן אינן יכולות לתפקד כאופוזיציה. דוגמה לכך היא המצב ששרר בפוליטיקה של גרמניה המזרחית.
מדינה חד-מפלגתית עשויה להרשות לאנשים שאינם חברי מפלגה לשבת במושב המחוקק, כפי שקרה במקרה של תנועת טאנגוואי שמקורה בטאיוואן.
אין לבלבל בין משטר חד-מפלגתי לבין משטר מפלגה דומיננטית, אשר בו האופוזיציה איננה אסורה על-פי חוק באופן רשמי, אך למעשה אינה אפקטיבית, וחסרת סיכוי להיבחר ולהרכיב ממשלה. כמו כן, אין לבלבל בין משטר חד-מפלגתי לבין משטר של דמוקרטיה לא-מפלגתית, בו מתקיימות בחירות אישיות בלבד, ללא בסיס מפלגתי מאגד. משטר כזה היה נהוג בארצות הברית בימיה הראשונים, וג'ורג' וושינגטון אף הטיף בלהט למען המשך קיומו בנאומו האחרון כנשיא.
במרבית המקרים, מדינות בעלות משטר חד-מפלגתי קמו כתוצאה מפעילות אידאולוגית פשיסטית, סוציאליסטית או לאומנית, במיוחד לאור התעוררות רגשות העצמאות של אזורים ומדינות שהיו בעבר תחת שלטון קולוניאליסטי.
מדינות בה המפלגה השלטת נוטה לצורת שלטון מרקסיסטית-לניניסטית, מכונות בדרך כלל רפובליקות סוציאליסטיות, או מדינות קומוניסטית, אם כי הן עצמן אינן נוטות להשתמש בתיאור הזה, ומעדיפות לרוב את הכינוי דמוקרטיה עממית. ברפובליקות סוציאליסטיות כמו קובה, תפקיד המפלגה הקומוניסטית מוגדר בחוקה הלאומית, ולאף מפלגה, כולל המפלגה הקומוניסטית עצמה, אין את הרשות או הזכות להתמודד ולהריץ את נציגיה בבחירות. הנציגים נבחרים בצורה אינדיבידואלית על בסיס משאל עם, בלי התערבות מפלגתית רשמית. כך נוצר מצב שבו "אסיפות העם" הנבחרות מורכבות אך ורק מחברי המפלגה הדומיננטית ומאנשים ללא השתייכות פוליטית (אשר לרוב נמצאים בעמדת מיעוט ביחס לחברי המפלגה, וחולקים איתם את אותה נקודת המבט).
דוגמאות
מדינות המוגדרות בחוקתן כבעלות משטר חד-מפלגתי
הרשימה שלהלן כוללת מדינות אשר בהן צורת המשטר החד-מפלגתי ממוסד בחוקתן (נכון לשנת 2016). כמו כן נתון גם שמה של המפלגה השלטת (הדומיננטית):
- הרפובליקה העממית של סין - המפלגה הקומוניסטית של סין.
- וייטנאם - המפלגה הקומוניסטית של וייטנאם.
- טורקמניסטן - המפלגה הדמוקרטית של טורקמניסטן.
- לאוס - המפלגה המהפכנית העממית של לאוס.
- סוריה - מפלגת הבעת'.
- קובה - המפלגה הקומוניסטית של קובה.
- קוריאה הצפונית - מפלגת הפועלים של קוריאה.
מדינות בעלות משטר חד-מפלגתי דה-פקטו
הרשימה הבאה מכילה שמות של מדינות אשר באופן מעשי, עקב סיבות חוקיות או תנאים צבאיים, הינן בעלות משטר חד-מפלגתי, אף על פי שבאופן רשמי, בהגדרתן, אינן כאלה (נכון לשנת 2016):
- אריתריאה - החזית העממית למען דמוקרטיה וצדק.
- הרפובליקה הדמוקרטית של סהרווי שנמצאת בתחומי הסהרה המערבית, מורכבת באופן בלעדי מנציגים של "חזית הפוליסריו". בחירות מתקיימות כל שלוש שנים ללא כל אופוזיציה.
מדינות שהיו בעלות משטר חד-מפלגתי
- מדינות רבות באפריקה (פרט למדינות צפון אפריקה), לאחר שקיבלו את עצמאותן. כל המדינות שלהלן, פרט לאריתריאה, החליפו את צורת המשטר למשטר רב-מפלגתי.
- אוגנדה - מפלגת ההתנגדות הלאומית (1987-2005).
- אנגולה - המפלגה העממית לשחרור אנגולה – מפלגת העבודה.
- אתיופיה - מפלגת הפועלים האתיופית (1987-1991).
- בורונדי - איחוד לקידום לאומי (1966-1976, 1979-1992).
- בורמה / מיאנמר-מועצת המדינה לשלום ולפיתוח.
- בנין - המפלגה המהפכנית העממית של בנין.
- גאנה - מפלגת הוועידה העממית (1964-1966).
- גבון - המפלגה הדמוקרטית הגבוניסאית (1968-1990).
- ג'יבוטי - אספה עממית למען קידמה (1981-1992).
- גינאה - המפלגה הדמוקרטית של גינאה (1958-1984).
- גינאה-ביסאו - המפלגה האפריקאית למען עצמאות גינאה וכף ורדה (1974-1991).
- גינאה המשוונית - מפלגת הפועלים הלאומית המאוחדת (1970-1979) / המפלגה הדמוקרטית של גינאה המשוונית (1987-1991).
- הרפובליקה המרכז אפריקאית - התנועה למען התפתחות סוציאלית של אפריקה השחורה (1962-1979) / האיחוד הדמוקרטי של מרכז אפריקה (1980-1981) / האספה הדמוקרטית המרכז אפריקאית (1987-1991).
- וולטה העילית - האיחוד הדמוקרטי הוולטני – האספה הדמוקרטית האפריקאית (1960-1966).
- זאיר - התנועה העממית של המהפכה (1967-1990).
- זמביה - המפלגה הלאומית המאוחדת למען עצמאות (1972-1990).
- חוף השנהב - המפלגה הדמוקרטית של חוף השנהב – האספה האפריקאית הדמוקרטית (1960-1990).
- טוגו - האספה העממית של טוגו (1969-1991).
- טנזניה - האיחוד הלאומי הטנגנייקה אפריקאי (1965-1975)); זנזיבר - המפלגה האפרו-שירזית (1965-1992).
- כף ורדה המפלגה האפריקאית למען עצמאות גינאה וכף ורדה (1975-1981) / המפלגה האפריקאית למען עצמאות כף ורדה (1981-1990).
- ליבריה - מפלגת הוויג האמיתית (1878-1980). ליבריה נחשבת למדינה הראשונה בעלת מונופול של מפלגה יחידה על השלטון, זאת להבדיל מצורות קדם-מודרניות של שלטון טוטליטרי שהורכבו לרוב ממשטר מונרכיסטי או דיקטטורי.
- מאוריטניה - המפלגה העממית המאוריטנית 1961-1978).
- מאלי - האיחוד הסודאני – האספה האפריקאית הדמוקרטית (1960-1968).
- מדגסקר - החזית הלאומית למען הגנת המהפכה 1976-1989).
- מוזמביק - החזית לשחרור מוזמביק (1975-1990).
- מלאווי - מפלגת הקונגרס המלאווי (1966-1993).
- ניז'ר - המפלגה הפרוגרסיבית הניז'רית – האספה הדמוקרטית האפריקאית (1960-1974) / התנועה הלאומית למען חברה בהתפתחות (1989-1991).
- סאו טומה ופרינסיפה - התנועה למען שחרור סאו טומה ופרינסיפה (1975-1990).
- סודאן - האיחוד הסוציאליסטי הסודאני (1971-1985).
- סומליה - המפלגה המהפכנית הסוציאליסטית הסומלית (1976-1991).
- סיירה לאון - קונגרס כל העמים (1978-1991).
- סיישל - החזית הפרוגרסיבית העממית של סיישל (1979-1991).
- סנגל - המפלגה הסוציאליסטית של סנגל (1975-1990).
- צ'אד - המפלגה הפרוגרסיבית של צ'אד (1962-1973 / התנועה הלאומית למען המהפכה התרבותית והסוציאלית (1973-1975) / האיחוד הלאומי למען עצמאות ומהפכה (1989- 1990).
- קומורו - איחוד קומורוני למען קידמה (1982-1990).
- קונגו-ברזוויל - תנועה מהפכנית לאומית (1964-1968).
- קמרון - האיחוד הלאומי הקמרוני (1966-1985 / התנועה העממית הדמוקרטית הקמרונית (1985-1990).
- קניה - האיחוד הלאומי הקניה אפריקאי (1982-1990).
- רואנדה המפלגה הרפובליקנית הדמוקרטית – מפלגת תנועת האמנציפציה של ההוטו (1965-1973) / התנועה הלאומית המהפכנית למען פיתוח (1978-1991).
- מדינות רבות במזרח התיכון ובצפון-אפריקה:
- איראן - מפלגת רסטאקיז (1975-1979).
- אלג'יריה - חזית שחרור לאומית (1962-1988).
- דרום תימן - המפלגה הסוציאליסטית התימנית (1978-1990).
- עיראק - מפלגת הבעת' (1968-2003).
- תוניסיה - האספה החוקתית הדמוקרטית (1963-1981).
- מדינות שהיו חברות בגוש המזרחי נשלטו בידי מפלגות קומוניסטיות:
- אלבניה - מפלגת העבודה האלבנית (1945-1991).
- אפגניסטן - המפלגה הדמוקרטית העממית של אפגניסטן (1978-1992).
- בולגריה - המפלגה הקומוניסטית הבולגרית (1946-1990).
- ברית המועצות - המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (1917-1991).
- גרמניה המזרחית - מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה (1949-1989) הובילה את קואליציית החזית הלאומית של גרמניה הדמוקרטית, כאשר שאר המפלגות מתפקדות כמפלגות לוויין.
- הונגריה - מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית (1949-1989).
- יוגוסלביה - ליגת הקומוניסטים של יוגוסלביה (1945-1991).
- מונגוליה - המפלגה המהפכנית העממית המונגולית (1921-1996).
- פולין - מפלגת הפועלים המאוחדת הפולנית, משולבת בברית עם שתי מפלגות קטנות: המפלגה הדמוקרטית והמפלגה המאוחדת העממית (1948-1989).
- צ'כוסלובקיה - המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה 1948-1989).
- רומניה - המפלגה הקומוניסטית הרומנית (1947-1989).
- איטליה -- המפלגה הפשיסטית הלאומית (1928-1943).
- אינדונזיה - מפלגת הקבוצות המתפקדות (1966-1998).
- גרמניה - מפלגת הפועלים הגרמנית הנציונל-סוציאליסטית (1933-1945).
- גרנדה - תנועת המאמץ המשותף החדשה למען רווחה, חינוך וחירות (1979–1983).
- הפיליפינים - תנועת החברה החדש (1971-1981).
- הרפובליקה הסינית - המפלגה הסינית הלאומנית בסין היבשתית 1927–1949, ובטאיוואן (1945–1987).
- מקסיקו - המפלגה המהפכנית הממוסדת (1929-2000).
- ספרד - האיחוד הפטריוטי הספרדי (1923-1930) / פלנחה (1936-1978).
- פורטוגל - האיחוד הלאומי (1930-1974).
- פרגוואי - מפלגת קולוראדו (1947-1962).
- קמבודיה - קמר רוז' (1975-1979).