המפלגה הסוציאליסטית התימנית
אידאולוגיות | |
---|---|
שיא כוחה | 111 |
שפל כוחה | 0 |
צבעים רשמיים | אדום, כחול |
המפלגה הסוציאליסטית התימנית (בערבית: الحزب الاشتراكي اليمني) היא מפלגה פוליטית בתימן. כממשיכה של חזית השחרור הלאומית של תימן, המפלגה הייתה מפגלת השלטון בדרום תימן עד לאיחוד תימן בשנת 1990. במקור מרקסיסטית – לניניסטית, המפלגה התפתחה בהדרגה למפלגת אופוזיציה סוציאליסטית דמוקרטית בתימן המאוחדת בימינו.[1]
היסטוריה
דרום תימן
המפלגה הוקמה על ידי עבדול פתח איסמעיל בשנת 1978 בעקבות תהליך איחוד של מספר קבוצות מהפכניות תימניות בדרום ובצפון תימן. ליבת ה-YSP הגיעה מארגון החזית הלאומית הפוליטית המאוחדת - עצמה תוצאה של מיזוג שלוש מפלגות; החזית הלאומית לשחרור דרום תימן הכבושה (NLF), מפלגת האיחוד העממי הדמוקרטי (מרקסיסטית) ומפלגת הוונגארד הפופולרית. (מפלגת בטיסטית (אנ') שמאלנית), וממפלגת האחדות העממית התימנית בצפון תימן - היא עצמה תוצאה של מיזוג חמישה ארגוני שמאל, כלומר המפלגה הדמוקרטית המהפכנית בתימן, מפלגת הוונגארד הפופולרית בצפון תימן, ארגון נגדי המהפכה התימנית, האיחוד הדמוקרטי העממי ומפלגת העבודה.[2] המפלגה המשפטית היחידה במדינה, היא זכתה בכל 111 המושבים בבחירות לפרלמנט בדצמבר 1978.
בשלטון, ה-YSP הוכה על ידי חטיבות פנימיות. בשנת 1980 הוחלף איסמעיל כנשיא דרום תימן על ידי עלי נסיר מוחמד, שהיה מנהיג מתון ופיוס יותר בהשוואה לשמאלנות הפרו-סובייטית של איסמעיל. הוא ביקש לשפר את היחסים עם שכנותיה הערביות של דרום תימן והמערב. הסכסוך בין שני הפלגים הוביל למלחמת האזרחים בדרום תימן בשנת 1986 שהובילה למותו של עבדול פתאח איסמעיל, אף שבעל בריתו עלי סאלם אל בייד השתלט על המפלגה, בעוד שהיידר אבו בכר אל-אטאס המתון יותר הפך לנשיא. אל-בייד ואל-אטאס היו תופסים תפקידים בממשלת תימן המאוחדת עד מלחמת האזרחים ב-1994. בחירות לפרלמנט התקיימו באוקטובר 1986, ואף על פי שה-YSP נותרה המפלגה החוקית היחידה, מועמדים עצמאיים הורשו להתמודד בבחירות וזכו ב-40 מתוך 111 המושבים, כאשר ה-YSP זכה ב-71 האחרים.
תימן מאוחדת
לאחר שהמפלגה שרדה את המהפכים והסכסוכים האזרחיים בתימן, קריסת ברית המועצות ומשבר הסוציאליזם הבינלאומי, הייתה ה-YSP המכריעה בהשגת אחדות תימנית והקמתה של דמוקרטיה רב-מפלגתית ברפובליקה של תימן במאי 1990.[1] בבחירות הפרלמנטריות הראשונות בתימן המאוחדת בשנת 1993, ה-YSP זכה ב-56 מתוך 301 המושבים, וסיים במקום השלישי אחרי הקונגרס העממי הכללי (GPC) ואל-איסלה. שלוש המפלגות הקימו לאחר מכן ממשלה קואליציונית.[3]
בעקבות מלחמת האזרחים בשנת 1994 הוחרמו תשתיות המפלגה ומשאביה על ידי ממשלת ה-GPC וחבריה וחבריה הועברו באופן קבוע למעצרים ועינויים לא מוצדקים. היא החרימה את הבחירות לפרלמנט ב-1997,[3] ולא הצליחה למנות מועמד לבחירות לנשיאות 1999, מכיוון שמועמד פוטנציאלי נדרש לגיבוי של 31 חברי פרלמנט. בשנת 2002 הייתה זו אחת מחמש מפלגות שהקימו את ברית האופוזיציה של הצדדים המפגשים המשותפים. היא חזרה להתמודד בבחירות לפרלמנט בשנת 2003, היא קיבלה רק 3.8% מהקולות העממיים וזכתה בשמונה מושבים.[4]
הצדדים המפגשים המשותפים מינו את פייסל בין שמלאן כמועמדם לבחירות לנשיאות בשנת 2006. עם זאת, הוא הובס על ידי הנשיא המכהן עלי עבדאללה סאלח מ-GPC.
אידאולוגיה
הדעות העיקריות המהוות את המפלגה המורכבת של ה-YSP הם לאומיות פאן-ערבית, מרקסיזם ומגמות סוציאל-דמוקרטיות.
מזכירות כלליות
- עבדול פתח איסמעיל (1978–1980)
- עלי נסיר מוחמד (1980–1986)
- עלי סאלם אל בייד (1986–1994)
- עלי סאלח עובאד (מוקבל) (1994-2005)
- יאסין סעיד נומן (2005–2015)
- עבדולרהם אל-סקאף (2015–הווה)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Victoria Clark (2010) Yemen: Dancing on the Heads of Snakes, Yale University Press
- ^ Ahmed, Mohammed Ghaleb (29 בנובמבר 2012). "عضو المكتب السياسي للحزب الاشتراكي محمد غالب أحمد ل"26سبتمبر":الثلاثون من نوفمبر1967حققه تلاحم وكفاح وتضحيات المناضلين من كل اليمن" [Letter from Politburo member Mohammed Ghaleb Ahmed to "26th September" Newspaper on achievements of 30th November 1967.]. 26 September (בערבית). אורכב מ-המקור ב-3 בדצמבר 2012.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 Robert D. Burrowes (2010) Historical Dictionary of Yemen, Rowman & Littlefield, p450
- ^ The Yemeni Socialist Party Issues its first Statement New Yemen, 3 July 2012
30620098המפלגה הסוציאליסטית התימנית