אייל מושק ההימלאיה
 אייל מושק ההימלאיה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | איילי מושק |
| סוג: | אייל מושק |
| מין: | אייל מושק ההימלאיה |
| שם מדעי | |
 Moschus leucogaster
| |
| תחום תפוצה | |
| |
אייל מושק ההימלאיה (שם מדעי: Moschus leucogaster; ידוע גם כאייל מושק לבן-גחון), הוא מין של פרסתן בנוני דמוי אייל במשפחת איילי מושק, המצוי לאורך הרי ההימלאיה בדרום אסיה. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1839 על ידי הזואולוג הבריטי בריאן הודג'סון במהלך מסעו באזור טיבט וההימלאיה. תפוצתו של מושק ההימלאיה חופפת בצד המזרחי בתפוצת אייל מושק אלפיני (Moschus chrysogaster) ובצד המערבי בתפוצתו של אייל מושק קשמירי. בעבר מושק ההימלאיה היה נחשב לתת-המין של המושק האלפיני עד שב-1995 קיבל סופית מעמד של מין נפרד על בסיס פרופורציות גולגולת שונות; הזיהוי בין השניים קשה למדי. שמו המדעי של המושק ההימלאי נגזר מלטינית כדלהלן: "Moschus" = "מושק"; מתייחס לבלוטת המושק המיוחדת שיש לאיילים אלו במפשעה. "leucogaster" = לבן גחון, ומתייחס לגחונו הבהיר של מושק זה שמהווה סימן היכר בינו לבין המושק האלפיני.
אנטומיה
כסות ומראה חיצוני
הפרווה של מושק ההימלאיה מותאמת במיוחד לחיים בגובה רב: היא עבה וצפופה ובנוסף מורכבת משערות גסות עם תאים מלאי אוויר המבודדים את גופו מהטמפרטורה הקיצונית ברכס ההימלאיה. הפרווה של המושק משתלבת להפליא עם הסביבה המחוספסת ההררית ובכך מספקת לאייל הסוואה מעולה המונעת מטורפים לגלותו; במבט שטחי הפרווה נראית בצבע חום בהיר או דהוי אך במבט מדוקדק יותר ניתן לראות בה גוונים של צהבהב, אדמדם, אפרפר, לבנבן ושחרחר היוצרים יחד את המראה האידיאלי להסוואה. ריכוז שערות מגוון מסוים משתנה בין מושק למשנהו כך שניתן לראות פרטים עם צבע כללי אפרפר, צהבהב או אדמדם; לרוב, צבעו של הפרט יהיה כהה יותר ויותר ככל שהוא יתבגר. הגפיים ופלג הגוף האחורי נוטים להיות כהים יותר משאר הגוף. בדומה לעופרים רגילים, גם עופרי המושק נולדים עם פרווה בעלת מספר שורות של נקודות, אולם בעוד שאצל רוב האיילים הנקודות נמוגות בהגיעם לבגרות אצל המושקים נותרת לרוב שורת נקודות דהויה סמוך לשדרה. פרוות עופרי המושק תהיה בהירה יותר משל הבוגרים. למושק ההימלאיה יש גחון בצבע בהיר הנע בין לבנבן לאפרפר וזהו מקור שמו המדעי.
ראשו של מושק ההימלאיה יהיה בדרך כלל בהיר יותר מהגוף - אפרפר, חולי או חום בהיר. למושק יש כתמים לבנים סביב כל עין, וסימון לבן המקביל לעצם הלסת. כתם לבן או צהבהב מקיף את האף, השפתיים והסנטר. האוזניים של המושק כהות יותר משאר הראש - לרוב חום קפה או חום שוקולד. סביב האוזניים יש רצועות לבנות, ובחלקם הפנימי יש שכבת שערות רכה ועבה המגינה על האוזניים מפני הקור.
בין המושק האלפיני למושק ההימלאיה יש דמיון רב המקשה על הזיהוי בין השניים. הזואולוגים פיטר גרובס ופיטר גרב הצביעו על הבדל משמעותי במראה של הגרון: בעוד שלמושק האלפיני יש פסים לבנים ברורים או כתם לבן בולט על גרונו, למושק ההימלאיה מאפיינים אלה מעורפלים מאוד אם הם קיימים בכלל. מלבד הגרון והגחון, המושק האלפיני נוטה להיות אדמוני יותר ורגליו בצבע אפרפר בהיר. עם זאת, סימני זיהוי אלה עלולים להתחלף בין שני המינים כך שניתן לקבוע את זהותו של המין בהתאם לתפוצתו.
ניבים
בניגוד "לאיילים האמיתיים", מושק ההימלאיה חסר קרניים כיתר איילי המושק - מאפיין המשותף מלבדם גם לאלקרן הגדות. תחת זאת, למושק ההימלאיה יש זוג ניבים ארוכים במיוחד הבולטים מהשפה כלפי חוץ והם נמצאים בתהליך גדילה במשך כל ימי חייו. אף על פי שלשני הזוויגים יש ניבים, כצפוי ניביהם של הזכרים ארוכים יותר משל הנקבות (כמעט כפול). הניבים אמנם עלולים להישבר בקלות, אך הם צומחים מהר מאוד כך שאין זה אובדן גדול עבור המושק. מכיוון שהמושקים חסרי קרניים, הניבים משמשים במקומם ככלי לחימה בין הזכרים.
מבנה ומידות גוף
בדומה לאייל האנדים, מבנה גופו של מושק ההימלאיה חסון ומוצק - מזכיר מאוד מבנה גוף של מיני יעלים. גבו של המושק מעוגל, ופלג גופו האחורי גבוה יותר מהקדמי. הרגליים שלו קצרות באופן כללי, אך האחוריות ארוכות וחזקות יותר מהקדמיות. התנוחה המעוגלת של עמוד השדרה והרגליים האחוריות המפותחות מקנות למושק יכולת קפיצה מצוינת הנמצאת בשימוש רב יותר מאשר ריצה רגילה. למושק ראש קטן, משולש ורחב הדומה מאוד במראהו לאייל רגיל; לעומת זאת, צווארו עבה וקצר בניגוד לצוואר הדק של האייל ואוזניו העבות והגדולות מעוגלות ולא משולשות. הגב המעוגל והאוזניים הגדולות נותנות למושק מראה "דמוי ארנבת". העיניים והאף של המושק גדולים ושחורים, ויש לו מספר זיפים ארוכים מתחת לעין ובסמוך לאף. זנבו של המושק קצרצר ביותר ונראה יותר כבליטה מאשר כזנב רגיל. הפרסות של המושק רחבות וחזקות ומסייעות לו לנוע בזריזות על סלעים חלקים, והפרסות האחוריות מעל הקרסול הקרויות "האצבע החמישית" ארוכות ומפותחות מן הרגיל והן מספקות לו יציבות מוגברת על מדרונות תלולים ואנכיים מאוד. מושק ההימלאיה נבדל מקרוביו בכך שיש לו את כיס המרה, וכן בכך שלנקבות יש שתי עטינים בלבד ולא ארבע. לזכרים יש בלוטה בבסיס הזנב וכן בלוטת מושק בין אברי הרבייה לטבור אשר שניהם ממלאים תפקיד בתקשורת; בלוטת המושק שימושית בעיקר כדי למשוך נקבות ממחבואיהן בעונת הרבייה, ובלוטת הזנב משמשת לסימון רגיל של הטריטוריה. בלוטת המושק מפרישה חומר שמנוני בעל ריח מושק חריף אשר עשוי גם להרתיע זכרים יריבים לחדור לשטחו של הזכר ולהתעמת איתו.
מידות גופו של מושק ההימלאיה:
גובה הכתפיים: 50-40 ס"מ.
אורך הראש והגוף: 100-86 ס"מ.
אורך הזנב: כ-7 ס"מ.
אורך הניבים: 10-7 ס"מ.
משקל: 18-11 ק"ג.
תפוצה ובית גידול
.jpg)
מושק ההימלאיה הוא בעל חיים תת-אנדמי וזאת משום שהוא אנדמי לאזור גאוגרפי מסוים (ההימלאיה) הנמצא בשטחם של מספר ישויות מדיניות. טווח התפוצה שלו כולל את דרום-מזרח סין העממית (המחוז האוטונומי הטיבטי), צפון הודו (מדינות: סיקים, ג'אמו וקשמיר, הימאצ'ל פרדש ואוטראקהאנד), מערב בהוטן (המחוזות המערביים), וחלקים גדולים מנפאל (מרבית המחוזות הצפוניים והמרכזיים).
בית הגידול של מושק ההימלאיה הוא באזורים הרריים גבוהים עד לגובה של 2,500 מטר מעל פני הים - בדומה לקרובו המושק האלפיני. בית הגידול כולל כרי דשא, שיחים תת-אלפינים נמוכים, יערות דלילים כדוגמת יערות אשוח, סלעים, וצמחייה נוספת האופיינית לאזורים הרריים. לאייל המושק יש יכולת ניווט מעולה בטופוגרפיה ההררית המורכבת והוא צועד בקלות במדרונות אנכיים ותלולים מאוד - בין השאר בזכות הפרסה החמישית הגדולה שמייצבת אותו בירידות חדות. הטמפרטורות בתחומי מחייתו של אייל המושק מגיעות עד למינוס 20 בחורף באזורים הגבוהים וכמות המשקעים הממוצעת היא 3,000-2,000 מילימטר לשנה.
אקולוגיה
התנהגות ופעילות
המושקים ההימלאים הם בעלי חיים בודדים, חששנים וזהירים, אשר מנסים רוב הזמן להיטמע בסביבתם ולא לבלוט. הם פעילים בעיקר בשעות הבוקר והערב - ובדרך כלל מרבית הפעילות נסובה סביב ליקוט המזון. בשאר שעות היום והלילה המושקים נחים באזור מוגן וסבוך בצמחייה. המושקים תופסים לעצמם שטחי פעילות קבועים קטנים (כ-0.22 קילומטר), אך זכרים יקימו לעצמם טריטוריה הרבה יותר גדולה אף על פי שחלקים רבים ממנה לא יהיו בשימוש. הזכרים הם טריטוריאליים מאוד, ובדומה לאיילים רבים הם נוטים לייעד אזורים מסוימים כ"בתי שימוש" ספציפיים עבור שתן או ערימות גללים. למרות שהתנהגות זאת אינה ברורה דיה, סביר להניח שהיא משמשת כאמצעי לסימון הטריטוריה מכיוון שהתופעה הופכת לשכיחה יותר ויותר לקראת עונת הרבייה. אתרים אלו מפיצים ריח עז בסביבתם, וזאת לצד סימונים עם בלוטות המושק ואמצעים נוספים. זכרי המושק תוקפניים מאוד כלפי בני מינם, וזכר אשר יפלוש לשטחו של זכר אחר יותקף במהרה אם לא יימלט מהאזור. לחימה בין יריבים שווים בגודלם תכלול בעיקר נשיכות עם השיניים הרגילות ודקירות עם הניבים, ודי נפוץ שכל אחד תולש מחבירו פיסות פרווה במהלך הלחימה באמצעותם.
לאיילי המושק ההימלאי יש תחושה חריפה ביותר לריח. כתוצאה מכך, הזכרים מסמנים את שטחם על ידי שפשוף בלוטת הזנב שלהם מול זרדים וענפים. הפרשה זו יעילה כנגד זכרים פולשים שאינם מסוגלים להילחם והיא מקבלת משנה תוקף בעונת הרבייה. חוש הריח יעזור גם כדי לאתר טורפים מבעוד מועד. מושק ההימלאיה משמיע קול שריקה כפולה כאשר הוא מפחד, ואף עלול לצרוח כאשר הוא פצוע. חוש השמיעה של המושקים אף הוא מעולה וניתן לראות תדיר את האוזניים זקופות ומקשיבות לרעשים ביער. השריקה אשר נשמעת בעת סכנה משמשת כסימן אזהרה לבעלי חיים אחרים בסביבה. למושק הליכה ייחודית וזהירה אשר בעלת מראה מתנדנד הדומה במקצת לתנועת הארנבים.
טורפים
על מנת להימנע מטריפה, מושקי ההימלאיה מנסים להסוות את בתוך הצמחייה ההררית; הצבע החום העמום של פרוותם ממזער את סיכויי הגילוי שלהם. בין הטורפים של אייל מושק זה ניתן למנות נמר השלג, שונר מצוי, זאב אפור, שועל אדום, דלק צהוב-גרון וכלבי בית משוטטים. דורסי יום גדולים צדים מדי פעם איילי מושק צעירים. כאשר מושק ההימלאיה נרדף על ידי טורף, הוא תר אחר מקלט סביב ההר שבו יוכל להסתתר עד יעבור זעם. כאשר אין מקלט זמין בקרבת מקום, המושק ישתמש במהירותו וזריזותו כדי לבצע ריצת מעגלים לא סדירה עם שבירות חדות לצדדים מנוגדים בתקווה שהטורף יאבדו. עם זאת, מושק ההימלאיה מתעייף די בקלות מלרוץ - בדרך כלל לאחר 200–300 מטר של ריצה. המושק מנצל את גופו הגמיש ורגליו האחוריות הארוכות להימלטות: הוא מסוגל לקפוץ בקלות למרחק של 6 מטר המהווה יתרון כאשר הוא נרדף על ידי טורף איטי.
תזונה
.jpg)
מושק ההימלאיה הוא בעל חיים צמחוני ולוחך-עשב, והוא עשוי לאכול כמעט כל דבר שזמין בהתאם לעונה. בהתאם לכך תזונתו כוללת עשבים, עשבי תיבול, שיחים אלפינים, טחבים, חזזיות, שרכי מים, זרדים, יורה, גבעולים, פרחים, ועלים. בחורף כאשר המזון פחות זמין, המושק יעמוד לעיתים קרובות על רגליו האחוריות כשרגליו הקדמיות ינסו לאחוז בענפים ולהביאם להישג ידו, והוא אף מסוגל לטפס על עצים בינוניים כדי להגיע לעלים וענפים. המושק כיתר הפקוריים הוא בעל חיים מעלה גרה; עובדה זאת מסייעת לו לאכול כמויות גדולות של מזון צמחי מבלי ללועסו יתר על המידה, כך שברגע שירגיש מאויים הוא יעזוב במהירות את האזור ויוכל לעכלו בנוחות במועד מאוחר יותר כאשר הוא מוגן. בעת העלאת הגירה, המושק לועס את המזון תוך כדי שהוא מזיז את הלסת התחתונה לצדדים; מאפיין זה נצפה גם אצל אלקרן הגדות וככל הנראה הללו עושים זאת על מנת שאחד הניבים יוכל לעזור בפירוק המזון. לעיתים קרובות, איילי המושק צועדים למרחקים גדולים במהלך הלילה כדי למצוא אזור שעשיר יותר במזון; בצעידה כזאת הוא מסוגל לגמוע מרחק של 3–7 ק"מ ללילה, אולם תמיד הוא יחזור לשטח פעילותו הקבוע עם עלות השחר.
רבייה ומחזור חיים
תקופת ההריון של נקבת המושק היא 185–195 ימים (כ-6.5 חודשים). בתום ההריון נולדים בין עופר אחד לשניים לרוב בין מאי ליוני. העופר נשאר במחבוא במשך זמן רב יחסית: לא פחות מ-2 חודשים וזאת בניגוד לשבועות בודדים אצל פרסתנים רבים. על זאת ניתן להוסיף שהמגע היחיד של העופר עם אימו הוא במהלך ההנקה ובשאר הזמן אין לאם כל קשר או מגע איתו. התנהגות היניקה של עופרי המושק היא יוצאת דופן; בעוד העופר יונק מהעטינים האם מרימה את הרגל האחורית שלה ומשאירה אותה תלויה באוויר, בעוד שהעופר נוגע בפרסה שלה עם רגלו הקדמית. לאחר 2 החודשים העופר כבר מסתובב לבדו בשטח של אימו ורק נפגש איתה על מנת לינוק; הוא הופך לעצמאי בצורה מלאה לאחר שישה חודשים. העופרים מגיעים לבגרות בדרך כלל לאחר 18 חודשים, אם כי הנקבה יכולה להתרבות כבר לאחר שנתה הראשונה.
תוחלת החיים של מושק ההימלאיה בטבע היא 10–14 שנים, אולם תוחלת החיים הפוטנציאלית היא עד 20 שנים.
מצב
מושק ההימלאיה מסווג על ידי IUCN במצב השימור סכנת הכחדה (EN), בשל ירידה רצינית של האוכלוסייה ששיעורה מוערך ביותר מ-50% על פני 21 שנים. למרות שאין נתונים ישירים זמינים לגבי שיעורי הירידה האחרונים, סביר להניח שירידה דרסטית ממשיכה להתרחש וזאת על בסיס רמות הציד הגבוהות. מלבד זאת למין זה יש טווח תפוצה מוגבל יחסית כך שאין זה סביר שאוכלוסייתו הכוללת גדולה.
מסחר ברמה גבוהה בחלקי גופו של מושק ההימלאיה מתבצע בתוך סין ובמקומות אחרים באסיה הצפונית-מזרחית; למעשה, זהו מין המושק הניצוד ביותר. ישנם מספר אזורי סחר לא חוקי בחיות בר הנמצאים בתוך הטווח של המושק ההימלאי, כך שבטוח שהמין נמצא תחת רמה מסוימת של איום מסחר בו ובמוצריו. הדמיון בין מיני המושק מקשה להעריך את רמת האיום הישיר על המינים, שכן חלקי הגוף דומים אצל איילי המושק ובשל כך אינם ניתנים לזיהוי. מלבד הציד לבשרו של המושק אשר נחשב למעדן מקומי, הציד העיקרי הוא בעיקר עבור בלוטות המושק שלו. המושק המיוצר על ידי איילים אלו יקר מאוד בשל השימוש בו בתעשיית הסבונים והבשמים וכן בשל התכונות התרופתיות שיש לו לכאורה, ובארצות הברית או בשאר השווקים הבינלאומיים מחירו של קילו חומר מושק עשוי להגיע לכ-45,000 דולר - המחיר היקר ביותר בעולם עבור מוצר מהחי. אף על פי שאת בלוטות המושק הנמצאות אצל הזכרים ניתן לחלץ מהאיילים מבלי לפגוע בהם, רוב "ציידי המושק" הורגים את האיילים הן מפני שהדבר נוח יותר מאשר להתעסק בלכידה והן כדי להסיר את השק כולו, אשר מניב כ-25 גרם בלבד של חומר שעוותי חום. ציד לא חוקי אפוא הוא נפוץ מאוד וקשה להפסיקו בדרכים רגילות בשל הביקוש הרב. מעבר לציד שמהווה איום חמור על המין, מושק ההימלאיה סובל גם מאובדן היערות בטווח התפוצה שלו למטרות חקלאות, עצים, והתיישבות אנושית.
על מנת לבלום את ציד איילי המושק, נעשו ניסיונות בסין להקים חוות מיוחדות של איילי מושק שבויים לאחר שהוכח שאפשרי לחלץ מהם את המושק מבלי להרוג אותם. עם זאת ניסיונות אלו נתקלו בקשיים בשל כך שהאיילים נספו ממחלות או מקרבות ביניהם, ובנוסף לכך המושק המופק בשבי בעל איכות נמוכה מהמושק המופק בבר.
מושק ההימלאיה מופיע באמנת CITES בנספח ב' (סין) ובנספח א' (כל מדינות אחרות), אולם אין בכך כדי למנוע את הסחר המשתולל באיילי מושק. המין נחשב לנדיר בסין, ומופיע במדינה זו בקטגוריה הראשונה ברשימה האדומה הסינית ובקטגוריה השנייה ברשימת מיני המפתח של סין. הערך הגבוה של חלקי גופו של המושק בסחר דורש שימור פעילות יעילה נגד הציד הלא חוקי. מושק ההימלאיה מצוי במספר אזורים מוגנים ברחבי תפוצתו כדוגמת הפארק הלאומי סגרמאטהה, הפארק הלאומי נאנדה דווי, הפארק הלאומי רארה, הפארק הלאומי מאקלו-בארון, "שמורת החי קאדרנט", "שמורת אייל המושק אסקוט", ועוד רבים אחרים.
קישורים חיצוניים
- אייל מושק ההימלאיה, באתר הרשימה האדומה של IUCN
הערות שוליים
25004995אייל מושק ההימלאיה