מייק פלנגן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מייק פלנגן
Mike Flanagan
לידה 15 במאי 1926 (גיל: 97)

מייק פלנגןאנגלית: Mike Flanagan; ‏ 15 במאי 192628 בינואר 2014) היה חייל בצבא הבריטי ששירת בארץ ישראל בסוף תקופת המנדט הבריטי והבריח, ביחד עם חייל נוסף, לידי כוחות "ההגנה" שני טנקים מסוג קרומוול, אשר היוו את הגרעין להקמת חיל השריון של צה"ל. עם פינוי הצבא הבריטי הוא נשאר בישראל, התגייר, נשא לאישה בחורה יהודייה והחליף את שמו לשם עברי.

חייל בצבא הבריטי

מייק פלנגן נולד באירלנד. בהיותו בן 16 החל ללמוד במגמת מכונאות בפנימייה צבאית במפעל רולס רויס והוכשר להיות מכונאי טנקים. בזמן מלחמת העולם השנייה שירת בצבא הבריטי כמכונאי טנקים ולחם במסגרת אוגדה משורינת שהשתתפה בפלישה לנורמנדיה ושחררה ב-15 באפריל 1945 את מחנה הריכוז ברגן-בלזן. לוחמי האוגדה מצאו במחנה כשישים אלף אסירים, רובם תשושים מרעב או חולים באופן אנוש. כמו כן מצאו כי במחנה פזורות ערימות של כשלושה עשר אלף גופות. הלוחמים האכילו את הניצולים במנות קרב, ורבים מהם מתו מאכילת יתר לאחר הרעבה ממושכת.

לאחר סיום המלחמה המשיך פלנגן לשרת בגרמניה במסגרת הכוח הרב־לאומי של בעלות הברית והשתתף בסיורים בג'יפ ביחד עם חייל רוסי ואמריקאי. בשנת 1947 נשלח לשרת בארץ ישראל.

טנקים לארגון "ההגנה"

גם לאחר הכרזת העצמאות המשיכו הבריטים להחזיק במובלעת צבאית דרומית לחיפה במחנות באזור טירה (כיום טירת הכרמל), בבסיס רמת דוד, בשדה התעופה בחיפה ובנמל חיפה. אחרוני החיילים הבריטים עזבו את המובלעת שבצפון הארץ ב-30 ביוני 1948. באותם ימים פנה יצחק שדה לאנשי יחידת הרכש של "ההגנה" בבקשה לנסות ולהשיג טנקים. באחד הימים נערכה פגישה של אנשי הרכש בבית קפה בחיפה עם שני חיילי שריון בריטים, מייק פלנגן המכונאי והארי מקדונלד, מפקד טנק סקוטי, שניהם אז בדרגת סמל. בפגישה סוכם לשלם עבור הברחת שלושה טנקי קרומוול סך של 3,000 לירות ארץ ישראליות עבור כל טנק. הטנקים היו אמורים להיות מועברים מבסיס רמת דוד למחסנים בחיפה. התוכנית התבססה על הצבת שלושת הטנקים בסוף הטור והפנייתם בדרך לכיוון יקנעם ומשם דרך ואדי מילק לתל אביב.

יום לפני ביצוע התוכנית, שנועדה להתבצע ערב פינוי הכוחות הבריטים, בלילה שבין 29 ל-30 ביוני ניסו אנשי האצ"ל לשדוד משוריין בריטי. כתוצאה מניסיון הנפל הפעיל הצבא הבריטי סיורים ניידים ומשמרות נייחים בדרכים שלא איפשרו לבצע את התוכנית המקורית, והטנקים הועברו לאחסנה ליד שדה התעופה בחיפה. הוחלט לנצל את ליל עזיבת הבריטים לגניבתם מהמחסן כשאחד מהם נהוג על ידי פלנגן, השני נהוג על ידי מקדונלד והשלישי נהוג על ידי שני נהגים מן "ההגנה". ביציאה משדה התעופה ירד אחד משלושת הטנקים לשולי הכביש וידית ההילוכים שלו נשברה. אש שנפתחה עליהם מהבסיס הביאה להחלטה לנטשו. לפנות בוקר 30 ביוני הגיעו שני הטנקים הנהוגים על ידי פלנגן ומקדונלד, לאחר נסיעה לילית על השרשראות, לגני התערוכה בצפון תל אביב. משם הוסעו על גבי נושא טנקים לשכונת בורוכוב בה הוסתרו בתוך פרדס. בהמשך הם היוו את הבסיס להקמת גדוד 82, גדוד השריון הראשון של צה"ל. מקדונלד ופלנגן הצטרפו לגדוד ולחמו עם הקרומוולים בקרבות מלחמת העצמאות בפלוגה ב' שכונתה “הפלוגה האנגלו־סכסית". הפלוגה לחמה במבצע דני לכיבוש לוד ורמלה ובמבצע יואב לפריצת הדרך אל הנגב. בתום המלחמה עזב הארי מקדונלד את הארץ, כנראה לקנדה, ועקבותיו אבדו.

נשאר במדינת ישראל

מייק פלנגן נשאר לגור בישראל. הוא התגייר והתחתן עם חיילת בשם רות לוי, בת גילו, ילידת 1926, שעלתה לארץ בשנת 1934, אותה הכיר במהלך שירותה בפלמ"ח. הוא החליף את שמו למיכאל פלג. בני הזוג גרו בחולון ופלנגן עבד במוסך "דן" ואחר כך, כאזרח עובד צה"ל, ניהל את מחלקת תיקוני הטנקים בג'וליס. בין החיילים בבסיס הזה היה גם חייל מקיבוץ שער העמקים, שהזמין את מייק ורות ללון בביתו. לאחר מספר פעמים הם החליטו להצטרף לקיבוץ. בקיבוץ נולדו להם שני ילדים, הבן דני שנולד בשנת 1950 והבת קארין שנולדה בשנת 1952.

כשרכש מייק בקיבוץ ניסיון בעבודות הפלחה, נשלח לפקולטה לחקלאות ורכש ידע עמוק בתורת הצומח. הוא יצא ליבשת אפריקה בשליחות חקלאית מטעם משרד ראש הממשלה והדריך את המקומיים בשיטות גידול שמתאימות לאזורם. בקניה הקים חווה לגידול ורדים ובמלאווי הקים חווה לגידול טבק ותירס.[1]

שארית חייו בקנדה

אשתו רות נפטרה בשנת 1982 ונקברה בקיבוץ שער העמקים. לאחר מותה עבר לטורונטו, קנדה. שם פגש בשירלי שוורץ, אלמנת חבר מהמח"ל. הם נישאו והוא נשאר בטורונטו. בשנת 1993 לקה בנו דני בלבו ונלקח לניתוח. הוא נפטר ביום למחרת, בגיל 43. בתו קארין הודיעה לו על כך והוא הגיע ללוית הבן. לאחר ההלוויה חזר שוב לטורונטו.

מייק פלג נפטר בטורונטו בשנת 2014, בן 88 שנים במותו. הוא נטמן בבית העלמין של שער העמקים, סמוך לאשתו רות ובנו דני, לבקשת בתו ובהסכמת רעייתו השנייה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ א. סדומי, סיוע ישראלי לחקלאות באפריקה, דבר, 26 באפריל 1977
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0