מכבר
מִכְבָּר - הוא עיטור מנחושת בצורת רשת, שהקיף חלק ממזבח הנחושת שהיה במשכן. הוא מכונה כך על שם היותו עשוי חורים ככברה[1].
מבנה
.jpg)
בפירוש הפסוק ובהבנת צורתו של מבנה המזבח, קיימות שלוש דעות מרכזיות בראשונים: לדעה אחת דפנות המזבח עשויים מלוחות עץ מצופים נחושת, והמכבר הוא רשת נחושת שכיסתה חלק מדפנות המזבח.
- לשיטת רש"י המכבר כיסה את חציים התחתון של הלוחות[2].
- יש מפרשים שהמכבר כיסה רק רוחב אמה באמצע גובהו של המזבח[3].
- החתם סופר פירש שהמכבר היה ברוחב שתי אמות, והיה ממוקם בתחתית חציו העליון של המזבח, מסוף האמה השלישית ועד לתחילת האמה החמישית[4].
שיטה נוספת היא שהמכבר שימש כדופן למזבח.
- רבי אברהם בן הרמב"ם פירש כי המכבר היה הדופן של המזבח והוא כיסה את החצי העליון של המזבח, בעוד החצי התחתון היה מגולה[5].
- החזקוני פירש כי המכבר שימש כחציו התחתון של דופן המזבח, ואילו חצי הדופן העליון היה מלוחות עץ[6].
שיטה שלישית היא, כי רשת המכבר היתה מונחת במאוזן באמצע חלל המזבח, ועל גבי המכבר היו לוחות העץ שהקיפו את המזבח[7].
המפרשים נחלקו האם המכבר היה כלי נפרד שהקיף את המזבח, או שהוא אחד מחלקיו. מדברי הרלב"ג עולה, שהמכבר היה מחובר למזבח וחלק ממנו[8], ואילו לדעת המלבי"ם, המכבר היה כלי בפני עצמו[9].
תפקידו
מטרת המכבר היא להבדיל בין דמים העליונים – דם חטאת הבהמה ועולת העוף – שמקום זריקתם הוא בחלקו העליון של המזבח, ובין דמים התחתונים - חטאת העוף ועולת הבהמה – שמקום זריקת דמם הוא בחלקו התחתון של המזבח[10].
מטרה נוספת היא לקבוע בו את הטבעות שבהן נשאו את המזבח של המשכן בעת נדודי עם ישראל במדבר. טבעות אלו לא היו ניתנות לקביעה במזבח מכיון שעל המזבח להיות "רבוע", ואם יקבעו בו את הטבעות יתקלקל הריבוע. מטעם זה היה המכבר מחורר, כדי שיהיה ניכר שאינו מהמזבח עצמו[11].
יש מפרשים שהמכבר היה יוצא ובולט מן המזבח, כדי שאם תיפול מעל המזבח גחלת, היא תיפול על המכבר ולא על קרקע המשכן[12]. לדעת רבי יוסי ברבי יהודה שגם במזבח שבמשכן היה סובב[13], לא בלט המכבר מהמזבח, מאחר שאת תפקיד קבלת הגחלים מילא הסובב[11][14].
בבית המקדש
במזבח החיצון שבבית המקדש לא היה מכבר. את תפקיד ההבדלה בין חלקי המזבח מילא חוט הסיקרא; לצורך קבלת הגחלים שימש הסובב שבלט אמה מהמזבח; ואילו טבעות לא היו במקדש, שבו היה המזבח קבוע במקומו[11].
קישורים חיצוניים
- מכבר, באתר מכון המקדש
הערות שוליים
- ^ רש"י ורשב"ם
- ^ רש"י, מסכת זבחים, דף ס"ב עמוד א', ד"ה הכתיב.
- ^ פירוש רבי שמואל מאיוורא, על מסכת שקלים פרק ו' הלכה ד.
- ^ שו"ת חתם סופר, אורח חיים סימן ע'.
- ^ רבי אברהם בן הרמב"ם בפירושו לתורה, שם בשם רב סעדיה גאון
- ^ החזקוני, על ספר שמות, פרק כ"ז, פסוק ה'.
- ^ רבי אברהם בן הרמב"ם שמע מאביו הרמב"ם בשם רבי יצחק אבן גיאת
- ^ רלב"ג, על ספר שמות, פרק כ"ז, פסוק ד'.
- ^ המלבי"ם על ספר שמות, פרק כ"ז, פסוק ד', ראו בדבריו שהוכיח כן מכך שלא היה מכבר במזבח שבבית המקדש.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ"ג עמוד א'.
- ^ 11.0 11.1 11.2 המלבי"ם על ספר שמות, פרק כ"ז, פסוק ד'
- ^ תרגום המיוחס ליונתן, על ספר שמות, פרק כ"ז, פסוק ה'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ס"ב עמוד א'.
- ^ העמק דבר על ספר שמות, פרק כ"ז, פסוק ה'.