נביעות (יישוב)
 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מחוז | מרחב שלמה |
| סיבת נטישה | הסכם השלום בין ישראל למצרים |
| תאריך נטישה | 1982 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 150 (1977) |
| קואורדינטות | 29°2′N 34°40′E / 29.033°N 34.667°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
נביעות היה מושב ישראלי ששכן בצדו המזרחי של חצי האי סיני, בנואיבה, לחוף מפרץ אילת, כ-65 ק"מ מדרום לאילת וכ-150 ק"מ מצפון לאופירה. המושב נביעות נכלל בשטח מחוז מרחב שלמה, שטחו הגיע ל-2,500 דונם, והיה אחד משלושת היישובים הישראלים שהוקמו לאורך מפרץ אילת.
הקמת היישוב
סקר קרקע שבוצע במחצית השנייה של 1970 מצא שבאזור נוייבה יש כ-3000 דונם המתאימים לחקלאות ושניתן להפיק מליון קוב מים לשנה[1]. ההתעקשות על הקמת מושב במקום נבעה מההנחה שיהודים לא יסכימו לגור במקום כה מרוחק אלא אם תהיה קהילה של לפחות 60-80 אנשים[2].
בתחילת 1971, הוקמה נביעות ליד הכפר הבדואי נואיבה על ידי תנועת המושבים. היישוב יועד להתפרנס מחקלאות ימית, תיירות, שירותי דרך ושמירה על שמורת הטבע באזור[3]. 11 מתיישבים ראשונים הגיעו למקום באמצע פברואר[4]. אולם לאחר כשישה שבועות, בהם התקלקל ציוד רב ונוצרו סכסוכים בין המוסדות המיישבים והמתיישבים, עזבו המתיישבים את המקום[5]. ניסיון שני להקים את המושב התבצע באוגוסט 1971[6]. המתיישבים התגוררו במחנה עבודה של סולל בונה שהוקם עבור העובדים שסללו את הכביש בין אילת לשארם א-שייח ופתחו במקום מזנון ותחנת דלק[7]. קידוח של "החברה המאוחדת לקידוח" גילה במקום מים[8]. בתחילת ינואר 1972 ציינו המתיישבים את היותם מושב שיתופי. עד אז, הוקם במקום חוף רחצה ועובדו 20 דונם גידולי חורף. כן הוחל בהסבת המבנים של מחנה העבודה לכפר נופש[9]. באותו חודש חובר המושב לרשת הטלפון הישראלית[10]. הקרן הקיימת חפרה ליד המושב תעלת ניקוז של מי שיטפונות, למנוע משיטפונות לפגוע במושב[11], אולם העבודות לא הושלמו ובנובמבר 1972 פרץ שיטפון אדיר את סוללת העפר שהגנה על גן הירק של המושב והרסו[12]. במאי 1973 עובדו במקום 80 דונם של ירקות שהודות להבשלה מוקדמת השיגו מחירים נאים[13]. באפריל 1975 התגוררו במושב 20 משפחות. נבנו אז 40 בתי קבע בתקווה להגעת עוד מתיישבים[14].
החקלאות במקום כללה ירקות: עגבניות, מלפפונים, פלפלים וחצילים, ופירות סובטרופיים: אננס, מנגו ופפאיה[15]. כן גודלו במקום מלונים, שבגלל תנאי האקלים במקום יוצאו החל מינואר[16].
על פי דו"ח שהוכן עבור הסנאט של ארצות הברית ב-1977, נמנו במושב 150 תושבים.
פינוי
עם חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים ב-1979 בחנו המתיישבים את האפשרות לעבור לאשקלון[17], אך לבסוף הגיעו מתיישבי נביעות להסכמה על העתקת המושב לחוף הצפוני של הכנרת[18][19], אולם רק חלק מהתושבים בחרו באופציה זאת[20]. משרד האוצר טען שאין לו כסף להעתקה[21], אך ראש הממשלה מנחם בגין תמך בדרישת המתיישבים[22] ונמצא תקציב ראשוני להעתקת המושב[23], למרות שרק 20 משפחות מהמושב החליטו לעבור ליישוב החדש[24]. היישוב חיפש משפחות נוספות ממפוני סיני שיצטרפו אליו בנקודה החדשה[25]. חברי היישוב שלא תמכו במעבר פתחו ביוזמה בינלאומית בקרב אמנים בעלי שם, שמטרתה להשאירם במקום מגורם. בין החותמים על העצומה שהפיצו דון מקליין.[26] עד תחילת 1987 קיבלו 95% ממתיישבי המושב פיצויים[27]. בעקבות הפינוי, קיבלה כל אחת מ-36 המשפחות במושב פיצוי של כ-373,000 דולר[28].
היישוב המשיך לפעול ולהפעיל את כפר הנופש[29] עד פינויו ב-1982. משקיעים שונים התעניינו בקניית נכסי המושב[30] ואלו נמכרו לבסוף באמצעות המדינה[31].
ראו גם
לקריאה נוספת
- נואיבה נביעות נואיבה, חברי מושב נביעות, 1982
- יוסי ביילין, נביעות: בדוים, מושבניקים ועוד, דבר, 17 בינואר 1975; המשך
הערות שוליים
- ^ סקר: מים ושטחים לחקלאות מצויים בחצי האי סיני, מעריב, 17 בנובמבר 1970
- ^ נחום ברנע, שארם היום ומחרתיים, דבר, 3 בנובמבר 1972
- ^ ברוך מאירי, ישוב אזרחי יוקם בקרוב ליד נאת מדבר נואייבה, מעריב, 13 בינואר 1971
- ^ ראשוני המתיישבים בנוייבה עלו השבוע על הקרקע, מעריב, 26 בפברואר 1971
- ^ ברוך מאירי, בנוייבה: נסיון נוסף ליישב נאת מדבר, מעריב, 8 באפריל 1971
- ^ שר הבטחון (תמונה), מעריב, 12 באוגוסט 1971
- ^ ברוך מאירי, אנשים ומים בנוה נויבה, מעריב, 3 בספטמבר 1971
- ^ מים נתגלו בנואיבה בסיני, מעריב, 22 באוגוסט 1971
אוריאלי יעקב, הקידוח בנויבה, מעריב, 13 בספטמבר 1971 - ^ ברוך מאירי, נביעות (נואייבה) - מושב ראשון בחוף מזרח סיני, מעריב, 9 בינואר 1972
- ^ נואייבה חוברה לרשת הטלפון, דבר, 20 בינואר 1972
- ^ עבודות ניקוז - בנוייבה למניעת נזקי השטפונות, מעריב, 17 בינואר 1972
- ^ שטפונות עזים בסיני ובערבה גרמו נזקים במליון וחצי ל"י, מעריב, 26 בנובמבר 1972
- ^ אייזיק סדומי, מושבים פורחים בדרום הרחוק, דבר, 4 במאי 1973
- ^ ברוך מאירי, מלונים גדלים במדבר, מעריב, 22 באפריל 1975
- ^ אריה כנרתי, חקלאות ותיירות בין אילת ושארם, דבר, 13 במאי 1974
- ^ ייצוא הירקות להילוך גבוה, דבר, 24 בדצמבר 1978
- ^ דנים באפשרות להעביר את נביעות לחוף אשקלון, דבר, 30 במאי 1979
מפוני נביעות יקימו באשקלון כפר נופש, דבר, 20 ביוני 1979 - ^ אלי דנון, חברי גרעין זהרון יצטרפו לעקורי נביעות, מעריב, 6 באוגוסט 1979
- ^ דוד מושיוב, מפנים את מושב די זהב, דבר, 5 בנובמבר 1979
- ^ אלי דנון, נלך להתיישבות חקלאית אם צריך לייהד את הגליל אנו הכתובת, מעריב, 8 בינואר 1980
- ^ אלי דנון, נביעות: לאוצר אין כסף להעבירנו צפונה, מעריב, 22 בפברואר 1980
- ^ אלי דון, בגין תומך בהעתקת נביעות לרמת כורזים, מעריב, 7 במרץ 1980
- ^ אלי דנון, נמצא תקציב להעתקת נביעות לחבל כורזים, מעריב, 14 באפריל 1980
- ^ אלי דנון, רק 20 משפחות מנביעות יעברו לישוב החדש, מעריב, 25 ביוני 1980
- ^ מושב נביעות מזמין, מעריב, 30 ביוני 1980
- ^ אלי דנון, חברי מושב נביעות מספרים: "דון מקליין רוצה שנישאר", מעריב, 6 ביולי 1980
- ^ קללת הפיצוי, מעריב, 16 בינואר 1987
- ^ 180 מליון דולר פיצויי הפינוי, מעריב, 18 בספטמבר 1984
- ^ עודד בר מאיר, קיץ אחרון בנביעות, דבר, 10 באוגוסט 1981
- ^ אלי דנון, עומר שריף נתבקש ותיווך, מעריב, 28 במאי 1980
אלי דנון, הכשרת היישוב וחברה גרמנית מעיינות בהפעלת נביעות בשלטון מצרי, מעריב, 29 ביוני 1980
אלי דנון, יזמים מחו"ל מתעניינים בנביעות, מעריב, 9 ביולי 1980 - ^ איה אורנשטיין, מפוני נביעות תובעים 2 מליון ש"ח מהמדינה, מעריב, 9 בפברואר 1986
| ישובי סיני שפונו במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים או הסכמים אחרים | ||
|---|---|---|
| יישובי חבל ימית | אבשלום • אוגדה • דקלה • חולית • חרובית • חצר אדר • ימית • מחנה נורית • מעוז הים • נאות סיני • ניר אברהם • נתיב העשרה • פריאל • פרי גן • סופה • עצמונה • שדות • תלמי יוסף | |
| יישובי מרחב שלמה | אופירה • די זהב • נביעות • שלהבת • זהרון | |
| נוספים | קדש ברנע • נח"ל ים • נח"ל תרשיש | |
30427156נביעות (יישוב)