שדות
מדינה | ישראל |
---|---|
מחוז | פתחת רפיח |
נפה | חבל ימית |
שפה רשמית | עברית |
תאריך ייסוד | 1971 |
סיבת נטישה | הסכם השלום בין ישראל למצרים |
תאריך נטישה | 22 באפריל 1982 |
דת | יהדות |
אוכלוסייה | |
‑ ביישוב לשעבר | 260 (1977) |
קואורדינטות | 31°12′56″N 34°12′12″E / 31.21546°N 34.20336°E |
אזור זמן | UTC +2 |
שדות, היה מושב עובדים של תנועת המושבים בחבל ימית שבצפון חצי האי סיני, המושב הוקם בשטח חולי סמוך לצומת רפיח, כשישה קילומטרים ממערב לקו הגבול הבינלאומי (הקו הירוק) וכשמונה קילומטרים מדרום לחוף הים, במקום שבהמשך הוקמה העיר ימית, המושב פונה ונהרס במסגרת פינוי חצי האי סיני והשבתו לידי המצרים כחלק מהסכם השלום בין ישראל למצרים.
ב-1969 פונה מן המקום שבט בדואי שהתגורר באזור לכיוון צומת רפיח (הטיעון הרשמי לפינוי היה שיקולי ביטחון), בני השבט עבדו מאוחר יותר כפועלים שכירים ביישובים בסביבה. השבט עתר לבג"ץ נגד הפינוי ב-1972, בגץ דחה את העתירה[1].
שדות היה היישוב האזרחי הראשון שהוקם בחבל ימית, בשנת 1971. שמונה עשרה המשפחות הראשונות שהתיישבו במקום הורכבו בעיקרן מיוצאי קיבוצים ש"גויסו" באמצעות מודעה בעיתון להתיישב במושב. לאחר ביקור במקום ב-1972 כתב חיים גורי בעיתון "דבר" כי מושב שדות הוא פלא, שילוב בין רוח המערב הפרוע לבין פטריוטיזם לוהט[2]. חברי המושב גידלו בין היתר עגבניות לייצוא, וזכו בהצלחה כלכלית, שעודדה את הקמת היישובים האחרים בחבל.
בשיא התפתחותו התגוררו במושב 64 משפחות[3] ושטחו כלל 1500 דונם, בסמוך למושב הוקמו המרכז הקהילתי "אבשלום" ובית ספר יסודי אזורי בשם זה בו למדו ילדי המושבים בחבל ימית.
ליד המושב נמצאו מרבצי גז טבעי אשר הופקו בקידוח "שדות"
במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים בו הוחלט על החזרת חצי האי סיני לידי מצרים פונה המושב בשנת 1982 ובתיו נהרסו. רבים ממפוניו הקימו את מושב עין הבשור שבחבל אשכול.
הערות שוליים
ישובי סיני שפונו במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים או הסכמים אחרים | ||
---|---|---|
יישובי חבל ימית | אבשלום • אוגדה • דקלה • חולית • חרובית • חצר אדר • ימית • מחנה נורית • מעוז הים • נאות סיני • ניר אברהם • נתיב העשרה • פריאל • פרי גן • סופה • עצמונה • שדות • תלמי יוסף | |
יישובי מרחב שלמה | אופירה • די זהב • נביעות • שלהבת • זהרון | |
נוספים | קדש ברנע • נח"ל ים • נח"ל תרשיש |