ספר התניא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ליקוטי אמרים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "ספר התניא" מפנה לכאן. לערך העוסק בספר מתקופת הראשונים, ראו תניא רבתי.
תניא לקוטי אמרים - תניא
ספר התניא שהודפס בפאיד שבמצרים בשלהי מלחמת יום הכיפורים, על ידי חסידי חב"ד (הוצאה 78).
ספר התניא שהודפס בפאיד שבמצרים בשלהי מלחמת יום הכיפורים, על ידי חסידי חב"ד (הוצאה 78).
מידע כללי
מאת אדמו"ר הזקן
שפת המקור עברית
תורגם לשפות אנגלית, צרפתית, רוסית, יידיש, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גאורגית, גרמנית, הולנדית, מנדרינית, פולנית, אוקראינית, ערבית ועוד.
סוגה ספרות תורנית - חסידות
הוצאה
הוצאה דפוס סלאוויטא
תאריך הוצאה 1796 - ה'תקנ"ז
מספר עמודים 503
מהדורות נוספות
מספר כרכים 1
סדרה
הספר הבא שולחן ערוך הרב
קישורים חיצוניים
מסת"ב מסת"ב 0-8266-4600-X
היברובוקס 49432

ספר התניא, הנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל. הודפס בשנת ה'תקנ"ז (1796) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי, ועל שם ספרו הוא מכונה גם "בעל התניא".

התניא משמש כספר היסוד של חסידות חב"ד, וכולל הנחיות לדרך חיים ולעבודת הבורא, המבוססת על עבודה משותפת של רגש והבנה. זה הספר הראשון שניסח את עקרונות החסידות בדרך שיטתית, והייתה לו השפעה רבה גם בחוגים לא-חסידיים.

בראשיתו עורר הספר החדשני מחלוקת גם בתוך החסידות עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חב"ד. בראש המתנגדים עמדו רבי אברהם מקליסק ורבי ברוך ממז'יבוז', נכדו של הבעש"ט.

הספר קרוי על שם המילה הפותחת אותו. בספר זה מנותחים הבדלים בין טיפוסים אפשריים של יהודים - "צדיק", "רשע" ו"בינוני", ומותוות הדרכים לעבודת ה' עבור ה"בינוני", שלשיטת המחבר הוא המודל האידיאלי ליהודי מן השורה (בשונה ממדרגת ה"צדיק", שאיננה בהישג ידו של כל אחד).

חשיבות הספר בחסידות חב"ד

הספר מפורסם בעיקר בשל החלק הראשון שבו, לקוטי אמרים, העוסק בבעיית הטוב והרע בנפש האדם היהודי ("נפש אלוקית" לעומת "נפש בהמית").

רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי של חב"ד, אמר שהספר הוא ה"תורה שבכתב של החסידות"[1].

חסידי חב"ד מפיצים את הלימוד בספר גם מחוץ לחסידות. הם משתדלים לשנן מילדות את הספר או פרקים ממנו בעל-פה, מפני שהם רואים בכך תועלת סגולית המשפיעה על נפשו ורוחניותו של הלומד[2].

מבנה הספר

נוסח דף השער נכתב על ידי המחבר. לאחר מכן מופיעות הסכמותיהם של רבי משולם זושא מאניפולי ורבי יהודה לייב הכהן שנתנו למחבר להדפסה הראשונה; הסכמת הרבנים בני המחבר רבי דוב בער רבי חיים אברהם ורבי משה. לאחר מכן מופיעה "הקדמת המלקט", הלקוחה מאיגרת שכתב וערך אותה שוב כהקדמה לחלק הראשון לקוטי אמרים.

חלק ראשון: לקוטי אמרים

החלק הראשון והוא החלק המרכזי של הספר, ולעיתים אף מכונה כל הספר בשם זה. בשער הספר מכנה אותו המחבר: "ספר של בינונים". כנראה מתוך רצון להצטנע, הוא מכתיר את הספר כ"ליקוט" - "מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים", אף כי יש בו גישה חדשנית ומקורית. המוטו של חלק זה הוא בצוואתו של משה רבינו לעם ישראל בפסוק: "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", ובמהלך הפרקים מוצגת פרשנות רחבה לכל אחת ממילות הפסוק.

ספר התניא שנדפס בתל אביב בשנת תש"ג. המהדורה הראשונה של הספר שנדפסה בארץ ישראל.

ב-53 פרקיו של הספר מציג המחבר את דמות ה"בינוני" כמדרגה שאליה אמורים רוב בני-האדם לחתור. שלא כצדיק, העובד את ה' מתוך תענוג, הבינוני שרוי כל חייו במאבק. הוא קרוע בין שתי הנפשות הפועלות בתוכו - הנפש האלוקית והנפש הבהמית.

הנפש האלוקית היא "חלק אלוקה ממעל ממש", וכל רצונה הוא לעשות את רצון בוראה. הנפש הבהמית - מייצגת את הרצונות המשותפים לאדם ולשאר היצורים החיים, כגון אכילה, שינה, הישרדות וכו'. במהלך הספר היא נקראת גם בשם - "הנפש הטבעית" או "החיונית", כדי להבהיר שאיננה בהכרח רעה. בנפשות ישראל אף מצויות תכונות טובות כמו רחמנות וגמילות חסדים, שמקורן מהנפש הבהמית. לכן, תפקידה של הנפש האלוקית הוא לא לבטל את הנפש הבהמית, אלא להכשיר גם אותה לעבודת ה'. כל אחת מהנפשות מנסה למשוך את האדם לכיוון שלה ורוצה "שתהא היא לבדה המושלת עליו ומנהיגתו וכל האיברים יהיו סרים למשמעתה" (פרק ט').

המחבר נותן לקורא מספר עצות, כיצד יוכל להגביר את כוחה של הנפש האלוקית וכך יעזור לה לשלוט לבדה על הגוף. העצה המרכזית היא ההתבוננות. ר' שניאור זלמן מסביר, כי עיקר משכנה של הנפש הבהמית הוא בחלל השמאלי של הלב, ואילו הנפש האלוקית נמצאת במוח. ומכיוון ש"המוח שליט על הלב מתולדתו" (כלומר, מטבע האדם הוא שהמוח יכול לשלוט על הלב), צריך הבינוני להשקיע את כל כוחות שכלו כדי להתבונן בגדולת מעשיו של הקב"ה. התבוננות שכלית זו, תשפיע על רגשות הלב, שבו נמצאת הנפש הבהמית ותגרום לה לרצות לקיים את רצון הבורא.

הספר מציג את כוחם של התורה והמצוות, ויכולתן להפוך את הגוף והנפש הבהמית לחלק ולעזר בעבודת אלוקי ישראל.

בדרך אגב מבוארים בחלק זה של הספר סוגיות במחשבת ישראל כמו גאולה, שמחה, אהבת ישראל, לימוד זכות על כל אדם ועוד.

חלק שני: חינוך קטן - שער היחוד והאמונה

החלק השני מחולק לי"ב פרקים ומציג את שיטת הבעל שם טוב כי אחדות ה' פירושה לא רק שלילת אלוה אחר או שלילת ממוצעים כלשהם, אלא שהבריאה כולה אינה אלא חלק מההתגלות האלוקית. המחבר נוגע בסוגיות יסוד ביהדות ובקבלה דוגמת הפולמוס הקבלי הידוע בנושא ה"צמצום".

בתחילה היה סבור המחבר להתחיל את הספר בחלק זה[3] משום[4] שכדי להגיע לאהבת האל ויראתו, תוכן החלק הראשון, יש להקדים את אמונה ביחודו ואחדותו יתברך - תוכן שער היחוד והאמונה.

אך כבר בהדפסה הראשונה שינה המחבר מתוכניתו המקורית, מפני טעמים כמוסים[5], והדפיס את הספר כך ששער היחוד והאמונה הוא החלק השני[6].

חלק שלישי: אגרת התשובה (מהדורה בתרא)

מהדורה קמא מאגרת התשובה נדפסה בשנת תקנ"ט. בשנת תקס"ו נדפסה לראשונה "אגרת התשובה" בנוסחא בתראה בקונטרס בפני עצמו ובמצורף לספר התניא.

החיבור אגרת התשובה נחלק לי"ב פרקים שבהם עוסק המחבר במצוות התשובה בהלכה ובתורת הסוד. לדבריו, תשובה אינה על חטאים דווקא. תשובה היא מלשון "והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה". חזרה בתשובה על עוון פרטי לא תיתכן אלא על ידי חזרה בתשובה כללית על מעמדו ומצבו של האדם. אגב ביאור הדברים נוגע המחבר בסוגיית התעניות והסיגופים על-פי התורה, ועוד.

חלק רביעי: אגרת הקודש

בשנת תקע"ד, לאחר פטירתו של רבי שניאור זלמן, מסרו בניו הרבנים להדפיס יחד עם ספר התניא את "אגרת הקודש" חלק רביעי[7] ונחלק לשלושים ושניים סימנים. עשרים וששה מהם הם מאיגרות המחבר וששה נכתבו כביאורים בחסידות. הסימנים דנים בנושאים שונים. ביניהם ביאורים במאמרי זוהר, סוגיות בקבלת האר"י, בקשת תמיכה ליהודי ארץ ישראל ולמצוות צדקה בכלל, עידוד וחיזוק בעבודת השם ועוד. במהדורת התניא וילנה תר"ס נוספו השלמות לחלק מהאיגרות[8].

קונטרס אחרון

מורכב מתשעה פרקים (המכונים סימנים), נוסף גם הוא לראשונה במהדורת תקע"ד ואינו נחשב לחלק בפני עצמו. בשערי הספרים נמנה בחלק רביעי כהמשך של אגרת הקודש. הקונטרס אחרון מכיל ביאורים בעיון לסתירות בזוהר ובקבלה שכתב המחבר בשעה שחיבר את ספר התניא, וכן מספר איגרות נוספות של המחבר.

צילום שער הספר במהדורה הראשונה הכוללת את אגרת התשובה (זאלקווא תקס"ה)

מהדורות ותרגומים

בשנת ה'תקנ"ב החלו בהעתקות ידניות של התניא. אך בעקבות טעויות שנוצרו בשל ההעתקות הרבות, החליט רבי שניאור זלמן להדפיס את הספר[9]. המסורת החב"דית טוענת, שהיו גם זיופים מכוונים שנוצרו על ידי מתנגדי החסידות, ומוצאת לכך רמז בביטוי "סופרים משונים" המופיע בהסכמת רבי זושא מאניפולי ובהקדמת המחבר[10]. בשנת תקנ"ו (1796) הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.

בשנת תר"ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש[11]. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת לאדמו"ר הרש"ב, לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.

בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד בשם קה"ת וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.

פורמט ספר התניא הנפוץ, מקורו במהדורת 'ניו יורק תשי"ד' - מהדורה מתוקנת שההדיר הרבי מלובביץ' מנחם מנדל שניאורסון. מהדורה זו היא דפוס צילום ממהדורת 'וילנה ה'תרצ"ז' (שהיא צילום מהדורת וילנה תרס"ט) בתוספת תיקונים, מפתחות, הערות ורשימה ביבליוגרפית. הרבי אף הוסיף מחקר קצר על שמות ספר התניא השונים ותקציר תולדות חייו של המחבר.

בשנות ה-80 גדלה תפוצת התניא בעקבות הוראת הרבי מלובביץ' לחסידיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום אפשרי בעולם. לדבריו, זהו שלב נוסף ב"הפצת המעיינות חוצה", כלומר הפצת רעיון החסידות ברחבי העולם. חסידיו הדפיסו עד היום את הספר באלפי מקומות, באמצעות מכונת דפוס ניידת. בין היתר נדפס הספר בפאיד שבמצרים (בזמן מלחמת יום כיפור), בלבנון (בזמן מלחמת שלום הגליל), באיראן ובאנטארקטיקה[12].

המהדורות המודפסות מטעם הוצאת קה"ת ממוספרות ומכל הדפסה יש לפחות 200 עותקים. בסוף כל הדפסה יש רשימה של הדפוסים השונים. נכון ל-2022 הודפס ספר התניא במעל ל-8,000 מהדורות[13].

ספר התניא נכלל גם בסדרת הספרים עם הספר, בהוצאת ידיעות ספרים.

הספר תורגם לחמש עשרה שפות, בהן: אנגלית, צרפתית, רוסית, יידיש, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, ערבית[14], הונגרית[15] וגיאורגית[16]. כן הופיע גם בכתב ברייל[17].

גדולי ישראל על הספר

ההתנגדות

כשיצא הספר לאור, יצא רעו של המחבר - רבי אברהם מקליסק, בטענות נגד הספר, כשהוא טוען שסטה מדרך החסידות הנכונה [18], הוא טען שרבותיהם - דהיינו המגיד ממזריטש ורבי מנחם מנדל מוויטבסק - היו נזהרים לדבר לפני רוב הציבור רק דברי מוסר ואמונת חכמים, וזאת משום שפנימיות התורה, [שענינו מוזכר רבות בספר], צריכים לדבר רק בפני בני עלייה[19]. בהמשך הזמן המחלוקת התפתח ונכנסו לתוכו עוד צדיקים, ביניהם רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי אשר מסטולין . עד שכשרבי נחמן מברסלב ביקר בארץ ישראל, בשנת ה'תקנ"ט (1799 למנינם), הוא ניסה לעשות שלום ביניהם[20].[22]

ההערכה

מצד השני, קיבל הספר הערכה גדולה מצד שאר גדולי חסידות. לפי מה שמספרים בחב"ד, כשראה רבי לוי יצחק מברדיצ'ב את הספר, התבטא: "תמה אני איך אפשר להכניס א-ל כה גדול ונורא לתוך ספר קטן כל כך"[23]; רבי ברוך ממז'יבוז' אמר: "תניא הוא ספר השכל"[24]; רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא אמר: "גם אבותינו הקדושים - אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה הכתוב בלקוטי אמרים"[25]; המגיד מקוז'ניץ היה לומדו כל יום כשהוא לבוש עם תפילין דרבינו תם, באמרו שהוא ספר מהגן עדן[26]; רבי מנחם מנדל מקוצק נענה ש"הספר הוא אלוקות"[27]. אפילו אצל גדולי תורה שאינם נמנים עם עדת החסידות כמו רבי עקיבא איגר היה מונח הספר על השלחן[28]. ויש מוסיפים, שרבי חיים מוולוז'ין למד את הספר ולקח משם כמה פרטים בשיטתו[29].

פירושי התניא

בקרב חסידי חב"ד מקובל בשם רבי שניאור זלמן, כי הוא דייק בכל מילה ואפילו בכל אות[30].

אדמו"רי חב"ד כינו את ספר התניא בשם "התורה שבכתב של החסידות" שיש לדייק בה בתכלית. ברוח זו, נוצרו פירושים רבים המנסים לפרש את דבריו של המחבר, רובם על ידי חסידי חב"ד. החיבורים הראשונים נכתבו על ידי בנו של המחבר, רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי), ועל ידי תלמידו המובהק של רבי שניאור זלמן - רבי אהרון מסטרשלה.

פירושים של אדמור"י חב"ד

פירושים של רבי אהרון מסטרשלה תלמידו המובהק

  • שערי עבודה
  • שערי היחוד והאמונה

פירושים נוספים

מבין הפירושים שנדפסו בספרים בפני עצמם:

  • שערי היחוד והאמונה - על שער היחוד והאמונה, מאת רבי אהרן מסטרשלה, תלמיד רבי שניאור זלמן
  • פירושו של רבי יעקב קדנר (פרקים א-כג), מתלמידי רבי דובער שניאורי מליובאוויטש, בנו של רבי שניאור זלמן
  • ביאור תניא מאת הרב שמואל גרונם אסתרמן, משפיע בישיבת תומכי תמימים בעיירה לובביץ'
  • ביאורי הרנ"ג, מאת הרב נחום גולדשמיד
  • הלקח והלבוב, הרב אלכסנדר סענדר יודאסין
  • שיעורים בספר התניא, הרב יוסף וינברג. השיעורים נכתבו ביידיש ותורגמו לעברית ולאנגלית ושפות נוספות. הם שודרו בתוכנית רדיו שבועית בניו יורק במשך 20 שנה. לפני השידור הגיה הרבי מלובביץ' חלק מהדברים[31].
  • חסידות מבוארת - לקוטי אמרים תניא, הוצאת היכל מנחם
  • ביאור תניא, הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ
  • משכיל לאיתן, הרב יקותיאל גרין
  • פניני התניא, הרב חיים לוי יצחק גינזבורג
  • ליקוט פירושים, הרב אהרן חיטריק
  • נתיב לתניא: ביאורים והערות ל"ספר של בינונים", פרופ' משה חלמיש
  • שיעורים בחסידות - שער היחוד והאמונה, הרב זלמן גופין
  • ליקוטי אורות, על פי שיעורי הרב משה וולפסון, ברוקלין תשס"ט
  • ביאור על התניא, הרב שלמה חיים קסלמן
  • בצור ירום, הרב יורם אברג'יל
  • תניא מבואר, הרב אברהם אלשוילי
  • תניא, מהדורת "פאר מקדושים" - מהדורה מפוסקת מנוקדת ומבוארת עם מראי מקומות, אלול תשע"ד
  • אגרת התשובה עם ביאורי הרבי מלובביץ', בהוצאת הוצאת ספרים מעיינותיך
  • ליקוטי אמרים עם פירוש המאור שבתורה, על פי שיעורי הרב יואל כהן
  • נר למשיחי, הרב טוביה בלוי
  • אל תוך התניא, הרב חיים לוי יצחק גינזבורג
  • שמונה פרקים, הרב יחזקאל סופר
  • על פרשת דרכים, הרב יחזקאל סופר
  • מסילות אל התניא, מאת הרב פנחס פרידמן, ביאורים מובאות ועיונים בספר התניא, יצא לאור על ידי מכון אור הצפון של חסידי בעלז
  • טללי תשובה, ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי הרב יואל כהן.
  • נפלאות מספר התניא, משה יצחק פארסט
  • חוויות בעבודת ה' בספר התניא, הרב שגיב הלוי עמית
  • תניא למבקשי השם, ה"כ, ארגון 'לכשיפוצו מעיינותיך'.
  • ליקוטי אגרות, מכתבי רבותינו נשיאינו על ספר התניא, תורה אור תשע"ד.

עיבודים לספר

  • מודעות יהודית - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה, הרב נדב כהן (תורגם לאנגלית ולרוסית).
  • תניא לעם - הרב שלמה יצחק פרנק.
  • תניא לאנשים כמוך וכמוני - מהדורה המנגישה רעיונות מרכזיים מספר התניא בשפה עכשווית לציבור הכללי, הרב אליעזר שם טוב והרב דובי ליברמן, תשע"ו.
  • דרך ארוכה וקצרה - פרקים בתניא - הרבנית מעיין הנדלר, בהוצאת הוצאת ספרים מעיינותיך.
  • מספרים תניא - הסיפורים שמספרים את התניא, סיפורי חסידים שסופרו על עניינים בספר, מנדי קרומבי.

עיבוד התניא לילדים

  • התניא שלי, מלווה בסיפורים ובציורים, הרב שמואל ביסטריצקי, הוצאת לדורות, תשע"ד
  • הדרך הארוכה קצרה - קומיקס נתנאל ובת-אל אפשטיין, תשע"ד-תשע"ה[32].


ראו גם

לקריאה נוספת

  • תורת חב"ד ביבליוגרפיות, ספרי אדמו"ר הזקן נבג"מ, לקוטי אמרים הוא ספר התניא, מהדורותיו תרגומיו וביאוריו - יהושע מונדשיין, הוצאת קה"ת, כפר חב"ד, תשמ"ב (1982)
  • התניא קדישא וכוחו האלוקי - הרב משה ניסילביץ, קריית מלאכי תשס"ד
  • נזר התניא - הרב אברהם שמואל בוקיעט, כפר חב"ד, אדר תשס"ז, מרץ 2007
  • התניא - נחלת העם - התייחסות גדולי ישראל לספר התניא, הרב אברהם שמואל בוקיעט, תשע"א
  • לנצח כל רגע מחדש, יחיאל הררי, בהוצאת ידיעות ספרים, תשע"ו - 2015
  • הרב יצחק נחמן שטראה והרב משה מרינובסקי, תולדות ספר התניא: כתיבתו, הדפסתו, התפשטותו, ניו יורק, 2016
  • יהודה אדרי, שו"ת התניא: כולל שאלות ותשובות על נ"ג פרקי התניא ובהם מבוארים ומוגדרים ענייני ספר התניא על פי מפרשיו (שלושה כרכים), ירושלים: מעיינותיך, תשע"ט

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ספר התניא
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: ספר התניא

הערות שוליים

  1. ^ אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ, חלק ד' עמוד רסא
  2. ^ לדוגמה אמר האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון לחסיד: "תלמד תניא בעל-פה ותחזור על זה ברחוב, וכך תהיה מקושר אלי, כי גם אני חוזר תניא ברחוב" (הספר ר' מענדל, עמ' 108
  3. ^ לדעת הרב פרץ יצחקי (ספר "הרב", תשע"ה, עמוד שסא) שער היחוד והאמונה נכתב אחרי החלק הראשון, ורק שתוכנן להדפיסו כחלק ראשון. לדעת הרב נחום גרינולד (שם, עמוד שסו) הוא אף נכתב ראשון.
  4. ^ לקוטי שיחות כ"ה עמוד 200.
  5. ^ אגרות קודש כ"ב עמוד שצט. וראו השערות: "הלקח והלבוב", עמוד ר; "נר למשיחי" עמוד לח; "הרב", עמוד שעד והערה 29.
  6. ^ למרות השינוי, ההפניות בחלק השני המתייחסות לחלק הראשון נשארו בסגנון "כמו שיתבאר".
  7. ^ נזר התניא, פרק שמיני. מפתח העניינים לספר התניא ועוד
  8. ^ השלמות נוספות לאגרות נדפסו בספר אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הזקן, ברוקלין ה'תשע"ב.
  9. ^ לקוטי אמרים – תניא, הסכמת רבי משולם זוסיל מאניפאלי; שם, הקדמת המלקט.
  10. ^ הרב יוסף ויינברג, שיעורים בספר התניא, הסכמות; שם, הקדמת המלקט.
  11. ^ ראה בארוכה במאמרו של הר"י מונדשיין:מאה שנה להדפסת "התניא דתומכי תמימים":
  12. ^ אברהם רייניץ, מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטארקטיה?, שבועון בית משיח, ל' שבט תשע"ב (23.02.2012); 10 תמונות מהדפסות מפתיעות של ספר התניא, אתר חב"ד אורג. | הדפסת התניא על האורסט
  13. ^ בספרייה הלאומית יש כ-3000 מהדורות, ראו כאן
  14. ^ מנחם מענדל ערד, אור חדש בערבית תאיר - על תרגום התניא לערבית, בית משיח, יח כסלו התשע"ג (02.12.2012)
  15. ^ תרגם נפתלי קראוס, תל אביב, ה'תשס"א 2000–2001, חמשה עשר פרקים ראשונים מספר לקוטי אמרים.
  16. ^ תניא : לקוטי אמרים ושער היחוד והאמונה, עם תרגום לגרוזינית. ברוקלין : אוצר החסידים, תשע"א (2011). מסת"ב 9780826646019.
  17. ^ הדפסת ספר התניא ברחבי העולם באתר בית חב"ד.
  18. ^ אגרות קודש לרבי שניאור זלמן, נספחים 22 - 23, עמוד תצ"ח
  19. ^ אגרות קודש סוף ספר פרי הארץ, אגרת מ"ו
  20. ^ שבחי הר"ן, סימן כ'; חיי מוהר"ן, סימן ט'
  21. ^ ראה: ח' שטימן כ"ץ, ראשיתן של עליות החסידים, יד בן צבי, עמ' 111
  22. ^ בשל סכסוך זה נצרכו כחמש עשרה משפחות מחב"ד שגרו עד אז בטבריה לעבור לגור בחברון, כשהם מקימים שם את קהילת חב"ד בחברון[21]
  23. ^ שיחת הרבי מלובביץ', כ"ד בטבת תשל"ט, אגרות בעל התניא ובני דורו, עמוד קס"ט
  24. ^ בית רבי פרק כ"א הערה ד'
  25. ^ הקדמה לאמרי יוסף, מאמר שביעי אות י'
  26. ^ רבי שמעון מזליחוב, נהרי אש, עמוד רי"ג
  27. ^ אמת ואמונה, עמוד ק"פ
  28. ^ אגרות סופרים עמ' 56, בשם חתנו
  29. ^ תורה שלמה חלק שמיני, מילואים עמוד רמ"ט. ראה גם: קובץ היכל הבעש"ט, גליון ה' (כסלו תשס"ד), עמוד כ"ה
  30. ^ ראו תורת מנחם רשימת היומן עמוד רלו
  31. ^ טקסט הספר
  32. ^ באתר הספרייה הלאומית
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ספר התניא35726278Q2572924

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ספר_התניא&oldid=2738545"