לידיה זמנהוף

לידיה זמנהוף (בפולנית: Lidia Zamenhof, באספרנטו היא נקראת לעיתים: Lidja Zamenhof; ‏29 בינואר 1904 ורשה - 1942) הייתה סופרת יהודייה, מוציאה לאור, ומתורגמנית. בתו של לודוויג זמנהוף, ממציא השפה המתוכננת הבינלאומית אספרנטו. היא פעלה להפצת שפת האספרנטו וכן דגלה בהומארניסמו, תורת ההומניזם שפיתח אביה.

בסביבות שנת 1925 נהפכה לחברה בדת הבהאית. בסוף שנת 1937 נסעה לארצות הברית על מנת למשוך מאמינים נוספים לדת וכן לשפת האספרנטו. בדצמבר 1938 חזרה לפולין והמשיכה ללמד ולתרגם את הכתבים הבהאיים. בסתיו 1942 נרצחה על ידי הנאצים במחנה ההשמדה טרבלינקה.

חייה

לידיה זמנהוף למדה אספרנטו מגיל תשע. בגיל 14 החלה לתרגם מן הספרות הפולנית. היא סיימה לימודי משפטים באוניברסיטה בשנת 1925, אך החליטה להקדיש את כל זמנה ללימוד שפת האספרנטו והפצתה. באותה שנה, עת התקיים כנס האספרנטו העולמי ה-17 בז'נבה, היא החלה להתעניין בדת הבהאית. בד בבד החלה להפיץ את ההומארניסמו, תורת ההומניזם שהגה אביה. לידיה נכחה בכל כנסי האספרנטו העולמיים החל מהכנס שנערך בשנת 1924 בווינה, מלבד הכנס שנערך בשנת 1938 בלונדון, מאחר ששהתה באותה עת בארצות הברית. בתור מדריכת אספרנטו בשיטת צ'ה (על שם אנדראו צ'ה), היא נסעה למדינות שונות והעבירה קורסים רבים באספרנטו.

היא פעלה לקידום שפת האספרנטו באגודת האספרנטו העולמית ובקרב מאמיני הדת הבהאית, וכתבה במגזינים בשפת האספרנטו וכן עבור האנציקלופדיה של אספרנטו. היא תרגמה את הרומן "קוו ואדיס" של הנריק סנקביץ' בשנת 1933.

בשנת 1937 נסעה לארצות הברית לתקופה ארוכה. בדצמבר 1938 היה עליה לצאת משטח המדינה, מפני ששירותי ההגירה סירבו להאריך לה את ויזת השהייה. היא סירבה להצעות נישואין שונות שקיבלה ושיכלו לסייע לה לשהות עוד או להשיג אזרחות במדינה. עם חזרתה למולדתה פולין, היא סיירה ברחבי המדינה והרצתה על הדת הבהאית ועל אספרנטו.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה החלו הנאצים לרכז את היהודים ברחבי פולין, והרחוב שבו התגוררה הפך לחלק מגטו ורשה. היא נעצרה והואשמה שיצאה לארצות הברית על מנת להפיץ תעמולה אנטי-נאצית. לאחר מספר חודשים שוחררה ושבה לחיות עם משפחתה בגטו. בגטו פעלה ללא לאות כדי לעזור לאחרים להשיג מזון ותרופות. הוצעו לה עזרה ומפלט על ידי מספר אספרנטיסטים פולנים, אך היא דחתה אותם על הסף. לאספרנטיסט יוזף ארשניק, שביקש לתת לה מחסה במספר הזדמנויות, כתבה: "אתה ובני משפחתך עלולים לאבד את חייכם, מפני שמי שמסתיר יהודי נעלם יחד עם היהודי כשהוא מתגלה". לאחר מכן השיבה במכתב האחרון שכתבה בחייה: "אל תחשוב להכניס את עצמך לסכנה. אני יודעת שעליי למות, אולם אני מרגישה שזו חובתי להישאר עם בני עמי. אלוהים יעזור כך שמתוך סבלנו יצמח עולם טוב יותר. אני מאמינה באלוהים. אני בת לדת הבהאית ואמות כזאת. הכל בידי אלוהים".

במהלך האקציה הגדולה היא נשלחה בטרנספורט למחנה ההשמדה טרבלינקה. במחנה מצאה את מותה בסוף קיץ 1942.

הנצחה

לזכרה ולכבודה נערך כנס בשנת 1995 במוזיאון ארצות הברית לזכר השואה בוושינגטון הבירה. בכנס הוזכרו מאמציהם של אספרנטיסטים שונים להציל יהודים שנרדפו על ידי הנאצים בזמן המלחמה.

כתבים

מקור

1931 - אדם, אלוהים, נביא (Homo, Dio, Profeto, Bahaa Esperanto-Eldonejo, 1931).

תרגומים

• ג'ון אסלמונט, בהאוללה והעידן החדש (1930)
• עבד אל-בהאא', שיחות פריס
• בהאא אללה, ספר השכנוע (כתאב-י איקאן)
• הנריק סנקביץ', קוו ואדיס (1933)
• זיגמונט קרסינסקי, אירידיון
• בולסלב פרוס, סיפורים קצרים

לקריאה נוספת

• Wendy Heller, Lidia: The Life of Lidia Zamenhof, Daughter of Esperanto, G. Ronald 1985

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לידיה זמנהוף בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30582181לידיה זמנהוף