עמרי ונדל
 | |
| ונדל בכנס אגודת האספרנטו העולמית, 2005 | |
| לידה | 1954 (גיל: 70 בערך) |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מקצוע | אסטרופיזיקאי |
| תפקיד |
|
| תואר | פרופסור |
| אתר אישי | |
עַמרִי ונדל (נולד ב-1954), מדען בכיר ופרופסור לאסטרופיזיקה במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. ונדל הוא מומחה לאסטרוביולוגיה ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרוביולוגיה ותחילת החיים. כמו כן הוא נשיא האקדמיה הבינלאומית למדעים של סן מרינו. בנוסף, הוא מכהן כיו"ר האגודה לאספרנטו בישראל ועורך הבטאון שלה, ישראלה אספרנטיסטו, וכן חבר הנהלת אגודת האספרנטו העולמית.
נושאי המחקר העיקריים שלו הם אסטרופיזיקה של אנרגיות גבוהות, חורים שחורים, גלקסיות פעילות, קוואזרים, ואסטרוביולוגיה. הוא פרסם למעלה מ-100 מאמרים מקצועיים בעיתונים המובילים בעולם בתחום האסטרופיזיקה.
ביוגרפיה
עמרי ונדל נולד בשנת 1954 בתל אביב.
בשנת 1974 סיים את התואר הראשון שלו בפיזיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. באותה שנה התגייס לצה"ל. לאחר מכן המשיך לתואר שני בפיזיקה, אותו סיים גם כן באוניברסיטת תל אביב בשנת 1978. בשנת 1980 השתחרר משירותו הצבאי. לאחר מכן המשיך לדוקטורט באסטרופיזיקה באוניברסיטת סטוני ברוק. בין השנים 1983–1988 השתלם באסטרופיזיקה באוניברסיטת פרינסטון, באוניברסיטת מרילנד ובאוניברסיטת סטנפורד.
לאחר ששב לישראל, החל בשנת 1988 לעבוד כחוקר במכון ויצמן. ונדל נשאר במכון עד שנת 1990, אז החל לעבוד באוניברסיטה העברית. באותה שנה יצר את הקורס "אסטרופיזיקה והחיים ביקום", אותו הוא גם מעביר[1]. ונדל משמש כמדען בכיר ופרופסור לאסטרופיזיקה במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת הלימודים 1998–1999 היה בשנת שבתון. אז, החל בשיתוף פעולה עם המחלקה לאסטרונומיה של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). כפרופסור אורח, ונדל לימד שם ארבעה קורסים. באוניברסיטה עבד על מחקר יחד עם פרופסור מת'יו (מאט) מלקן (באנגלית: Math Malkan) אשר הניב שלושה מאמרים פורצי דרך בנושא של חורים שחורים מסיביים. אחד ממאמריהם[2], שהיה הראשון שהציג את הקשר בין המסה וההארה של חורים שחורים במרכזי גלקסיות, צוטט כ-600 פעמים. השניים אף זכו בקרן במענק מחקר מטעם קרן BSF (אנ'). מאז, ונדל מלמד שם קורסי קיץ אחת לכמה שנים, וכן עורך שיתוף פעולה במחקר.
החל משנת 2018 הוא מכהן כיו"ר האגודה הישראלית לאסטרוביולוגיה ותחילת החיים[3].
ונדל הוא נשיא האקדמיה הבינלאומית למדעים של סן מרינו (אנ').
דגימה מתוך הרצאתו ״החיים בעולמות רחוקים״ חותמת את השיר "אין בינינו חלל" של הראפר טונה באלבומו "ועכשיו לחלק האינטרגלקטי". ההקלטה סומפלה וכאילו מתוך מכשיר קשר ונדל אומר: ”למעשה כמה אנשים חושבים שזה על גבול המדע הבדיוני. אבל כמו שנראה, יש הרבה מאוד מדע לא בדיוני, שמכין אותנו לענות על השאלה שהאדם בעצם שאל את עצמו מאז ומתמיד – האם אנחנו לבד?”[4][5].
אספרנטו
בשנת 1992 הצטרף כחבר באקדמיה הבינלאומית לאספרנטו (אנ'). החל משנת 1995 ונדל הוא חבר הנהלת אגודת האספרנטו העולמית, אם כי בהפסקות. בישראל שימש בשנים 2008–2019 כיו"ר האגודה הישראלית לאספרנטו ועורך הביטאון שלה, "ישראלה אספרנטיסטו". החל מ-2020 הוא חבר הנהלת האגודה[6]. בשנת 2015 פרסם מחקר על מספר דוברי האספרנטו ברשתות החברתיות בו הגיע להערכה של כשני מיליון דוברים[7]. מחקר זה הפך לאסמכתא המקובלת למספר דוברי האספרנטו בעולם ואף מצוטט על ידי Ethnologue[8].
בשנת 2012 הקליט גרסה מקוונת בת 33 שעורים של קורס האסטרופיזיקה אותם יזם, במסגרת "אוניברסיטת אספרנטו"[9][10].
לדעתו של ונדל, כל עוד יימשך המצב הנוכחי ויתקיים הסטטוס־קוו הלשוני, המבכר שפה לאומית אחת על פני האחרות, לא יהיה מקום להתפשטות נרחבת של אספרנטו כשפת תקשורת והיא תישאר נחלתו של ציבור משתמשים קטן יחסית. עם זאת, לשיטתו, מצב זה עשוי להשתנות אם וכאשר ישתנה מערך הכוחות הבין־לאומי, הכלכלי והמדיני בכיוון של איזון רב יותר בין השפות הגדולות, והצורך בשפת תקשורת אחת יגדל. במצב כזה, סביר כי תיבחר שפה נייטרלית וקלה ללימוד ולהוראה. לדעתו של ונדל, אספרנטו היא השפה היחידה בעלת נתונים אלה, וכן היחידה שהיא גם שפה חיה ומדוברת, לכן היא תהיה המועמדת הטבעית לתפקיד זה[11].
מאמרו של עמרי ונדל "אספרנטו ובעיית התקשורת הבין–לאומית" הופיע בבחינת הבגרות בהבעה ולשון עברית לשנת 2009[12]. במקור, פורסם המאמר ב"כמעט 2000 — "כתב עת למדע וטכנולוגיה"[13].
ספריו
- La Kosmo kaj ni: Galaksioj, steloj, planedoj kaj vivo en la universo (הקוסמוס ואנחנו: גלקסיות, כוכבים, פלנטות וחיים ביקום), 2001, 2005, 2017[14].
תרגומים
ונדל תרגם לאספרנטו מספר ספרים, ביניהם:
- "בין חברים" מאת עמוס עוז (בהוצאת האגודה לאספרנטו בישראל, תל אביב, 2015)[15].
- "ויהי ערב", עיבוד של פניה ברגשטיין לסיפור מאת הנס כריסטיאן אנדרסן (1987)[16][17].
- "הסרטן ששיחק עם הים", מ"סיפורי ככה סתם" של רודיארד קיפלינג (1993)[18].
חייו האישיים
ונדל נשוי ואב לשלושה, מתגורר במודיעין. לימד גם את ילדיו אספרנטו; את "ויהי ערב" תרגם לאספרנטו עבור בתו הבכורה.
מעבר לעיסוקו המקצועי, ונדל מדריך לניווט ספורטיבי בתיכון מכבים רעות מור וחבר איגוד הניווט הישראלי. כמו כן הוא חבר "ועד הפעולה להצלת יער מכבים"[19]. ונדל הוא גם מורה דרך מוסמך[20].
בנוסף, הוא חובב צילום ומספר צילומים שלו הופיעו בתקשורת ובמקומונים[21].
קישורים חיצוניים
- מאמריו באתר "הידען"
- רינו צרור, חוצה ישראל - רינו צרור בראיון עם פרופ' עמרי ונדל, בערוץ היוטיוב של כאן חינוכית, 25 באפריל 2012
- אטילה שומפלבי, חיים בתנאי הגיהינום של נוגה? "לא עדות חותכת", באתר ynet, 15 בספטמבר 2020
- ירון לונדון, מה זה מוזה במעבדה עונה 2: חקר חיים מחוץ לכדור הארץ, בכאן חינוכית, 13 ביולי 2015
הערות שוליים
- ^ סילבוס אסטרופיסיקה והחיים ביקום א - 77210
- ^ עמרי ונדל, מת'יו מלקן, בראדלי פיטרסון, Central Masses and Broad-Line Region Sizes of Active Galactic Nuclei. I. Comparing the Photoionization and Reverberation Techniques, דצמבר 1999 (באנגלית)
- ^ The Israel Society for Astrobiology and the Study of the Origin of Life (באנגלית)
- ^ טונה, Tuna - No Space Between Us \\ טונה - אין בינינו חלל, בעמוד היוטיוב Tuna Official, 12 בדצמבר 2019
- ^ עמרי ונדל, הרצאתו "החיים בעולמות רחוקים" (עמ' בעמוד היוטיוב של האוניברסיטה העברית 02:32-02:55), 02 בפברואר 2006
- ^ האגודה לאספרנטו בישראל
- ^ עמרי ונדל, How many people speak esperanto? Or: Esperanto on the web, פורסם באתר Interdisciplinary Description of Complex Systems (אנ'), 2015 (באנגלית)
- ^ ציטוט המאמר באתר כבסיס Ethnologue להערכת מספר הדוברים, 2018 (באנגלית)
- ^ Universitato de Esperanto, אספרנטו, 2012
- ^ השיעור ראשון בקורס של ונדל
- ^ רועי בן דור־כהן, האספרנטו — ניסיון לחזור לתקופת מגדל בבל? (עמ' 31), שֶתֶף עיתון התכנית הבינתחומית || גיליון מס' 13 || אוניברסיטת תל אביב, יוני 2011
- ^ עברית: הבנה, הבעה ולשון (עמ' 2), משרד החינוך, מועד מיוחד, חורף תשס"ט, 2009
- ^ גיליון 7, קיץ 1995
- ^ עמרי ונדל, La Kosmo kaj Ni (באספרנטו)
- ^ "בין חברים" באספרנטו (באספרנטו)
תמונת שער ביטאון האגודה לאספרנטו 2015: עמרי עם עמוס עוז בעת מסירת העותק הראשון של התרגום באספרנטו, ישראלה אספרנטיסטו, 2015 - ^ זיו רייף, "מאפשרת גשר מאוד אישי": תחיית האספרנטו, כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי, 15 בפברואר 2019
- ^ עמרי ונדל, Venis vespero - תרגום ל"ויהי ערב", 1987 (באספרנטו)
- ^ עמרי ונדל, Krabo kiu ludis kun la maro, La - תרגום ל"הסרטן ששיחק עם הים", 1993 (באספרנטו)
- ^ רותי בוסידן, המתנדבים, המגשרים ופורצי הדרך: אלה הם אנשי השנה של מודיעין, באתר mynet מודיעין, 27 בספטמבר 2019
- ^ Amri Wandel Tour Guide
- ^ Picshare – Amri Wandel
30618469עמרי ונדל