Kontakto
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית עיתון ריקה.
Kontakto (תרגום מילולי: קשר) הוא מגזין דו-חודשי באספרנטו לנוער ולצעירים היוצא על ידי ארגון הנוער האספרנטיסטי הכלל-עולמי (TEJO) בתמיכת אגודת האספרנטו העולמית (UEA). המגזין עוסק במגוון נושאים: מדינות, עמים, תרבויות, חברה ופוליטיקה. הוא משתמש פעמים רבות בסלוגן "באספרנטו אבל לא על אספרנטו". כותבי המגזין הם אספרנטיסטים מכל העולם השולחים למערכת כתבות.
למגזין קוראים בלמעלה מ-90 מדינות ברחבי העולם. את המגזין מקבלים במהדורה דיגיטלית חברים ב-TEJO, כלומר חברים ב-UEA בני למטה מ-35, ותמורת תשלום נוסף ניתן לקבל אותו גם בדואר במהדורה מודפסת. כמו כן, תומכים מבוגרים של TEJO התורמים לארגון על בסיס שנתי מקבלים את המגזין גם כן, וניתן גם להירשם אליו למנוי ניפרד מהחברות בארגונים. המגזין מוציא גם גרסה בהקראה קולית, בלא תוספת תשלום, המיועדת לעיוורים ולקויי ראייה.
נושאים
המגזין מכסה נושאים מגוונים בתחומי החיים והחברה ובהם פוליטיקה, היסטוריה, תחביבים, טיולים וכו'. כל גיליון עוסק על פי רוב בנושא מסוים מרכזי, אולם כולל גם כתבות בנושאים אחרים. בניגוד למגזינים אחרים של תנועת האספרנטו הנוטים לעסוק בתדירות גבוהה בענייני התנועה והשפה עצמם - בקונטקטו כמעט ואין סיקור של הקונגרסים התנועתיים ופעילות האגודות המקומיות. עם זאת הוא כולל סיקור בנושאים שונים הנוגעים לתרבות האספרנטו דוגמת ספרות, מוזיקה, אספרנטו כשפת אם וכו'.
לאחר שבשנת 2011 החליטה TEJO לבטל את הוצאת הביטאון TEJO Tutmonde (מילולית: TEJO מסביב לעולם) שסיקר את פעילותה שלה, החל להופיע בקונטקטו גם מדור קבוע המסקר פעילות זו.
היסטוריה
המגזין נוסד בשנת 1963 בעקבות הצעה של פרופ' המפרי טונקין האמריקאי בוועידת אגודת האספרנטו העולמית להקמת עיתון נוער וצעירים באספרנטו. טונקין היה לעורך בפועל הראשון של העיתון. בשנת 1966 החליף את טונקין סטפן מאול מגרמניה. בשנת 1968 החליף אותו רומן דוברזינסקי מפולין שדחף את העיתון לכיוון של סיקור נושאים תרבותיים יותר כגון ספרות, צילום, היסטוריה ואמנות. בשנים 1970–1974 ערכו את העיתון אולריך לינס והנס זילינגר מגרמניה יחד עם סימו מילוביץ' היוגוסלבי-הולנדי. ב-1973 הוחלף זילינגר עם ווים ינסן מהולנד. ב-1976 המגזין נערך על ידי יוקו לינדשטדט הפיני וגיאורגו סילפר האיטלקי. ב-1978 ערך סטפן מקגיל הניו זילנדי יחד עם גיאוליו קפה האיטלקי. ב-1979 הצטרף לעורכים גם דריו בסגהיני האיטלקי. ב-1980 הפסיק סטפן לערוך ולעריכה המשותפת הצטרף קרל פוב.
החל משנת 1983 החל המגזין לצאת 6 פעמים בשנה במקום 4. בתחילת שנות ה-80 קיבלה אנה לווננסטיין הבריטית את תפקיד עורכת העיתון. תרומותיה לעיתון היו בין היתר כתבות איכותיות על נושאים רציניים, שנכתבו באספרנטו שדורגה 'קלה' או 'קלה מאוד' לקריאה[1], המיועדות למתחילים בשפה. כיוון שאספרנטו איננה שפת אם עבור מרבית דובריה, ההנחה היא שדוברים צעירים הם על פי רוב גם דוברים מתחילים בשפה, ועל כן כתבות מסוג זה מהוות כלי מוצלח לשיפור היכולות האורייניות וללמידה. אל לווננסטיין הצטרף ב-1983 לייף נורדנסטורם השוודי, שהחל מ-1986 ערך לבדו את המגזין.
המגזין הראשון של שנת 1990 נערך על ידי פרנציסקו חבייאר מולאון הספרדי אך השני ואילך נערכו על ידי איסטבן ארטל ההונגרי-צרפתי. ארטל עבר ב-1992 לערוך את מגזין אספרנטו והחליף אותו בקונטקטו פריציסקו וטורי הארגנטינאי שהוסיף לו עיצוב חדש, לוגו חדש ורעיונות חדשניים. בתקופתו מספר המנויים גדל והגיע לשיא של 2050 מנויים (מלבד המקבלים מתוקף חברותם באגודות). בשנים 1998–2001 ערכה את העיתון סבירה סטהלברג מפינלנד. בשנים 2002–2005 ערכה את העיתון ז'ניה אמיס האוקראינית שנעזרה גם ביואל אמיס. החל מסוף שנת 2003 החל פאולו מוז'טב האוקראיני לערוך לשונית את העיתון, ומ-2007 קיבל לידיו גם את העריכה הכללית.
מסתיו 2010 נערך המגזין על ידי רוגנר פבינסקי הברזילאי, העורך אותו עד היום.
קישורים חיצוניים
- (באספרנטו)
הערות שוליים
- ^ הכוונה היא לכתבות שנכתבו תוך שימוש במאגר מוגבל של מילים ושורשים הנחשבים לבסיסיים ביותר, בדומה מעט לרעיון העומד מאחורי אנגלית בסיסית
