פונדמנטו דה אספרנטו
פוּנְדַמֶנְטוֹ דֶה אֶסְפֶּרַנְטוֹ (באספרנטו: Fundamento de Esperanto או La Fundamento, בתרגום לעברית: יסודות האספרנטו) הוא ספר שפרסם אליעזר זמנהוף באביב 1905, ובו שורת כללים שהקונגרס העולמי הראשון של האספרנטו קיבל ככללי היסוד הבלתי משתנים של השפה. הספר כולל, מלבד ההקדמה שלו, את 16 חוקי הדקדוק, חומרי לימוד ותרגול, ומילון אספרנטו לשפות אנגלית, צרפתית, גרמנית, רוסית ופולנית - המופיעים כולם במקור גם בספרו הראשון 'השפה הבינלאומית', שפורסם בשנת 1887 בשינויים קלים שנוספו בספרו השני מ-1888.
הספר נפתח בחיבור הקדמה, 'הצהרה בדבר מהות האספרנטיזם', ובו הציע זמנהוף כי על מנת לאפשר לשפת האספרנטו לצמוח באופן טבעי מחד 'כשפה השייכת לדובריה', אך למנוע את התפצלות התנועה והשפה לשפות שונות באופן שיחטיא את מטרתה להיות שפה בינלאומית אחת משותפת, יש לקבוע את כלליה הבסיסיים שאותם אין לשנות:
על מנת שהשפה הבינלאומית תתפתח היטב ובאופן קבוע, ועל מנת שתהיה לנו הוודאות המלאה שהיא לעולם לא תתפרק ושאף צעד פזיז של חבריה העתידיים לא יהרוס את עבודת חבריה בעבר, ישנו תנאי אחד הכרחי ביותר: קיומם של כללי-יסוד בשפה המוגדרים בבירור, שאינם ניתנים למגע או לשינוי לעולם. כאשר תתקבל שפתינו באופן רישמי על ידי הנהגת הממלכות הגדולות, וממשלות אלו יבטיחו בחוק מיוחד חיים בטוחים, שימושיות, וביטחון מלא כנגד כל הגחמות האישיות והסכסוכים, אז וועדה מוסמכת שתבחר בהסכמת אותן הממשלות, תוכל לבצע פעם אחת ולתמיד, את כל השינויים הרצויים - אם שינויים כאלה יתבררו כנדרשים. אך עד לאותו הזמן, על יסודות האספרנטו להשאר בלא כל שינוי, כיוון שהקפדה חמורה שיסודות השפה יהיו יציבים היא הגורם החשוב ביותר להתקדמותנו עד כה והתנאי החשוב ביותר להתפתחותנו המתמדת והשלווה בעתיד. לאף אדם ולאף אגודה אין הזכות לעשות ביסודות השפה שלנו כל שינוי שרירותי, ולו הקל ביותר! מן הראוי שאספרנטיסטים יזכרו תמיד את העיקרון החשוב מאוד הזה, ויאבקו במרץ כנגד כל ניסיון לפגוע בו, מכיוון שהרגע בו נגע בעקרון זה יהיה תחילת מותנו.
רעיון זה אושר על ידי קונגרס האספרנטו העולמי הראשון בבולון-סור-מר, ב-8 באוגוסט 1905, במה שמכונה 'הצהרת בולון', הכוללת את הדברים הבאים:
הבסיס היחיד המחייב את כלל האספרנטיסטים, אשר לאיש אין הרשות לשנותו הוא יסודות האספרנטו . אם מישהו משנה משהו מהחוקים והעקרונות שהותוו על ידי יצירה זו, לעולם לא יוכל להצדיק עצמו במילים 'כך רצה וייעץ הוגה השפה'. לכל אספרנטיסט הזכות לבטא כל רעיון שאיננו בא לידי ביטוי בעקרונות המוצגים ביסודות, באופן שהוא מוצא לנכון, כשם שנעשה בכל שפה אחרת. בכל מקרה, על מנת לשמור על אחדות השפה עבור כל האספרנטיסטים מומלץ לעקוב ככל הניתן אחר הסגנון המצוי בכתבי יוצר שפת האספרנטו, שזכויותיו הרבות ביותר לקידום השפה ובקיא ביותר ברוחה.
על אף הצהרה זו, לאחר פרסום הפונדמנטו, פורסמו על ידי האקדמיה לאספרנטו עוד תשעה 'עדכונים רשמיים' (Oficialaj Aldonoj) המוסיפים ומחדדים חלק מעקרונות השפה הבסיסיים.
16 חוקי הדקדוק המופיעים בספר
1. מילית היידוע היא la. מילים שאינן מיודעות אינן זקוקות למילית מקדימה.
2. שמות העצם נוצרים מהוספת האות o לאחר השורש. על מנת ליצור ריבוי יש להוסיף את האות j לשם העצם ולשמות התואר הנלווים לו.
3. שמות תואר נוצרים מהוספת האות a לשורש. הטיות שורש הפועל est לפי הזמנים השונים, משמשות כדי לציין שלנושא מסוים תכונה מסוימת (משמש כאוגד) ומקדימות על פי רוב שמות תואר. השוואה ניתן ליצור באמצעות המיליות pli (יותר) ו-ol (מ...). המילה plej משמעותה 'הכי'.
4. במקרה של מושא ישיר, יש להוסיף n בסוף המילה ושמות התואר הנלווים לה. יחסות מושא אחרות מושגות באמצעות מיליות: de - של\מ.[1].; al - ל...; kun - עם ועוד.
5. המספרים הם:unu (1), du (2), tri (3), kvar (4), kvin (5), ses (6), sep (7), ok (8), naŭ (9), dek (10), cent (100), mil (1000), miliono (מיליון). מספרים גדולים נוצרים פשוט מחיבור המספרים. כך למשל 1992 יהיה mil naŭcent naŭdek du. מספרים סידוריים נוצרים מהוספת האות a לשם המספר (unua, dua, tria). שברים נוצרים באמצעות הסיומת on (רבע - kvarono). מספרים קבוצתיים נוצרים באמצעות הסיומת op (חמישייה - kvinopo).
6. שמות הגוף הם: mi - אני, vi - אתה ואתם[2], ŝi - היא, li - הוא, ĝi - זה (לחפץ או חיה), ili - הם. oni הוא כינוי סתמי ('אנשים'\'מישהו'), si מתייחס לפועל הפעולה עצמו (li lavis sin - הוא שטף עצמו). שייכות מושגת באמצעות הוספת הסיומת a לשם הגוף (ŝia- שלה).
7. הפעלים אינם משתנים לפי מגדר או מספר - הם קבועים לגברים, לנשים, ליחיד ולרבים:
צורת הבינוני של הפועל משמשת לרוב כשם תואר בסיומת a לאחר הסיומות הבאות[3]:
- בצורת הבינוני הפוֹעל בהווה מתווסף לשורש ant
- צורת הבינוני הפוֹעל בעבר מתווסף לשורש int
- צורת הבינוני הפוֹעל בעתיד מתווסף לשורש ont
- צורת הבינוני הפעוּל בהווה מתווסף לשורש at
- צורת הבינוני הפעוּל בעבר מתווסף לשורש it
- צורת הבינוני הפעוּל בעתיד מתווסף לשורש ot
8. תואר הפועל נוצר מהוספת e לשורש.
9. כל מילה נקראת בדיוק כפי שהיא נכתבת. אין אותיות שקטות.
10. הדגש באספרנטו מושם תמיד על ההברה הלפני אחרונה (מלעלי).
11. מילים מורכבות נוצרות באמצעות חיבור שני שורשים. המילה החשובה יותר תהיה האחרונה.
12. אין להשתמש בשתי מילות שלילה במשפט.
13. סיומת n מייצגת גם כיוון או מגמה. כדי להבדיל את המילה 'איפה' מ'לאן' יש להוסיף למילה kie את n המייצגת כיוון - kien.
14. לכל מילית יחס באספרנטו יש משמעות מוגדרת. אם יש צורך להשתמש באיזה מילת יחס, וזה לא ניכר לגמרי מהמשמעות שהיא צריכה להיות, משתמשים במילה je.
15. מילים שמקורן משפות אחרות אינן עוברות שינוי כשהן מוטמעות באספרנטו, מעבר להתאמה למערכת הכתב. ניתן להוסיף להן את הסיומות השונות של השפה על מנת להשתמש בהן בהתאם לחלקי הדיבר השונים - o לשם עצם, a לשם תואר, e לתואר הפועל וכן הלאה.
16. ניתן, בייחוד בשימוש אמנותי בשפה בשירה ובסיפורת, להשמיט את הסיומות o ו-a ולהחליפן באפוסטרוף (').
רפורמות מוצעות באספרנטו
על אף ההחלטה כי אין לחרוג או לשנות מכללי היסוד של האספרנטו שנקבעו בפונדמנטו, בכל זאת הוצעו לארוך השנים מספר שינויים ורפורמות בשפה. חלקן הצעות לשינויים מרחיקי לכת בכלליה אשר הולידו שפות חדשות לחלוטין דוגמת שפת האידו, אחרות - ביקשו רק להוסיף על כללי השפה הקיימים או לשנות אותן באופן מינורי יותר. הצעות אלו על פי רוב אינן מקובלות על כלל דוברי השפה ומעוררות ויכוח בקרב קהילת הדוברים בהיותן מנוגדות לפונדמנטו. עם זאת, לחלקן תומכים רבים בקהילת הדוברים המשתמשים בהן, וגם רבים מהמתנגדים להן מכירים אותן ומבינים אותן (בדומה לשימוש בדיבור בלשון רבות לקבוצה מעורבת בעברית, או לשימוש בכתיבה ובדיבור בצורת הריבוי הלא רשמית: 'רביםות').
הרפורמה הבולטת ביותר המוצעת היא להוסיף לרשימת שמות הגוף באספרנטו גם מילה שתייצג גוף שלישי יחיד נייטרלי מבחינה מגדרית, זאת על מנת להתייחס לאנשים בעלי זהות מגדרית א-בינארית או לאדם שלישי שמינו איננו ידוע. בין החלופות הבולטות שהוצעו ושבחלקן גם נעשה שימוש, המילים: Ŝli (שילוב של Li - הוא, ו-Ŝi - היא), ו-Ri. חלק ממתנגדי רפורמה זו טוענים כי המילה Ĝi המשמשת (בדומה למילה It באנגלית) יכולה לשמש גם להתייחסות לאנשים א-בינאריים או לאדם שלישי שמינו אינו ידוע - אולם תומכי רפורמה זו טוענים כי שימוש שכזה הוא מחפיץ ומעליב שכן מילה זו משמשת לציון חפצים דוממים ובעלי חיים (ולעיתים נעשה בה שימוש גם ביחס לתינוקות).
רפורמה מוצעת נוספת היא חידוש הסיומת iĉ לייצוג מילה זכרית. על פי כללי הדקדוק הרגילים באספרנטו, שם העצם בכר הוא גם השם הסתמי, ועל מנת להופכו לנקבה, יש להוסיף לו in. כך למשל koko הוא תרנגול ו- kokino - תרנגולת. תומכי רפורמה זו סבורים שיש בצורת התחביר הנוכחית משום אפליה, ולכן מבקשים לקבוע סיומת זכרית בדומה לסיומת הנקבית, ולהותיר את השורש נייטרלי מבחינה מגדרית[4].
עוד רפורמה שהוצעה היא השימוש במילית Na (שהומצאה לצורך זה) במקרים של מושא ישיר או מגמת כיוון, שבהם לא מתאים להשתמש בסיומת הרשמית n, כגון בשמות אנשים ומקומות שמקורם אינו באספרנטו.
לאורך השנים השתנתה האספרנטו גם באופן טבעי, שלא כתוצאה מרפורמות מכוונות, שינויים שחלקם מנוגדים לפונדמנטו. כך, למשל, בניגוד לכוונתו המקורית של זמנהוף שלכל מילית תהיה משמעות קבועה אחת ויחידה - ושהמילית Je תשמש בכל מקום שאין מילית ספציפית מתאימה - בפועל, בהשפעת שפות אחרות, התחבוו תפקידיהן של חלק מהמיליות, ואילו השימוש במילית Je הלך והצטמצם.
קישורים חיצוניים
- צילום ההוצאה המקורית של הפונדמנטו בספריית גוגל (באספרנטו)
- מהדורת רשת של הפנדמנטו ב-5 שפות (באנגלית, צרפתית, גרמנית, רוסית ופולנית)
הערות שוליים
- ^ המילה de יכולה לשמש גם כדי לציין על ידי מי נעשתה פעולה מסויימת
- ^ זמנהוף ציין בחיבורים אחרים כי ניתן גם לשתמש במילה ci לציון גוף שני יחיד, אך המליץ לעשות כן רק ביחסים קרובים. מילה זו היא בשימוש נדיר ואיננה מופיעה ב-16 הכללים של הפונדמנטו, אלא רק בפרק התרגול שלו.
- ^ אך ניתן גם להטות אותם כתואר הפועל בסיומת e
- ^ כיום הצורה המקובלת להדגיש שמילה מסויימת היא זכרית, ושאין הכוונה לסתמי בלבד, היא להוסיף לה את הקידומת vir הנגזרת מהמילה viro - גבר. כך על מנת להדגיש את זכריותו של התרנגול ניתן לכנותו virkoko.
30145212פונדמנטו דה אספרנטו