נתן בן ציון חבקין
נתן בן ציון חבקין (20 בינואר 1874 - 18 בנובמבר 1957) היה ציוני ששילב חיי צמחונות עם אהבת שפת האספרנטו. כונה "חלוץ הצמחונות העברית", יסד את "אגודת הצמחונים העבריים" ופעל להקמת ישוב לאנשים צמחונים. סבה של היוצרת דרורה חבקין.
קורות חייו
חבקין נולד ב-1874 בחוטימסק (Khotimsk) שבפלך מוהילב של רוסיה (רוסיה הלבנה; כיום בלארוס), בנם של ישראל חבקין וזבושה (לבית ליפשיץ). בחוטימסק למד בחדר ובישיבה, וכשהתבגר עבר למוסקבה, שם למד צורפות. ב-1891 החל גירוש יהודים מעיר זו וחבקין עבר לאודסה, שם למד בגימנסיה ובבית ספר לציור.
בתקופת שהותו באודסה התחבר לתנועה הציונית, הצטרף לתנועת חובבי ציון, החל לרקום תוכניות לעלות ארצה (ואף השתתף ב-1898 בקונגרס הציוני השני), אבל לאחר היכרותו עם מנדלי מוכר ספרים פחתה התלהבותו מרעיון ההגשמה הציונית לטובת רעיונות קוסמופוליטיים והוא דחה את עלייתו.
ב-1897 עבר חבקין מאודסה למינכן שבגרמניה והחל ללמוד אמנות גרפית. משסיים את לימודיו ב-1900 השתקע במינכן ופתח שם בית חרושת לצינקוגרפיה, שסיפק גלופות להוצאות לאור כגון ההוצאה העברית הוורשאית "תושיה". בנוסף המציא שיפורים טכניים רבים בתחום הדפוס ורשם עליהם פטנטים בגרמניה. עקב ניסיונו והמצאותיו התמנה לחבר הוועדה הממשלתית לבחינות גמר בצינקוגרפיה.
ב-1921 עלה לארץ ישראל, השתקע בירושלים ועבד בגרפיקה וצינקוגרפיה. במסגרת עבודתו פיתח אורנמנטיקה עברית מקורית המורכבת מיסודות של ציורי מנורות, מגן דוד, שופרות, טעמי המקרא וכו'.[1] במקביל לעבודתו בדפוס המשיך לפעול למען הצמחונות ועבודת השדה, שקד על פרסום מאמרים בנושא והקים גינת ירק בגבעת שאול. במקביל פעל לקידום שפת האספרנטו.
ב-1925, עם פתיחתה של האוניברסיטה העברית בירושלים, הצטרף כתלמיד מן המניין לפקולטה למדעי הרוח למשך שנתיים וכונה "זקן הסטודנטים".
ב-1926 ייסד חבקין את "אגודת הצמחונים העבריים", שבמסגרתה ניסה תקופה ארוכה להקים בירושלים שכונה של צמחונים שתפעל לפי רוחו ואמונתו. מאמציו לא נשאו פרי עד מותו ב-1957, אולם ב-1958 התיישב במושב אמירים גרעין של משפחות צמחוניות-טבעוניות ובהם תלמידו ו"יורשו הרוחני" של חבקין, יחזקאל דורון, ובכך הוגשם חלומו על התיישבות צמחונית.
אידאולוגיה
בתקופת שהותו במינכן הפך חבקין לצמחוני וניסה לקדם את האידאולוגיה שלו לשיפור מידותיו של האדם, היחיד והצבור. אידאולוגיה זו כללה צמחונות, פציפיזם ושפה אחידה לכלל האנושות. יישום האידאולוגיה נעשה על ידי הפצת רעיון הצמחונות בקרב יהודי גרמניה (ומשום כך כונה "חלוץ הצמחונות העברית") ועידוד החזרה לעיבוד האדמה.[2] במקביל פעל להפצת שפת האספרנטו.
משפחתו
חבקין נישא במינכן ב-1902 לרבקה בק, וממנה היה אב לארבעה ילדים. אשתו נפטרה ב-1909, ולאחר מספר שנים נישא לדישה סובוליב, ונולד להם ילד חמישי. ב-1921 עלה עם אשתו וחמשת ילדיהם לארץ. במהלך שנת 1926 חוותה המשפחה שתי טרגדיות גדולות כששתי בנות המשפחה (הבכורה ברכה והשלישית אסתר) נפטרו באופן טראגי. טרגדיה נוספת פקדה את המשפחה כשהבן ידידיה נפל במלחמת העצמאות על הגנת קריית ענבים. חבקין נפטר ב-1957 בירושלים, בגיל 83, ונקבר שם.
נכדתו (בתו של גדליה) היא דרורה חבקין.
פרסומים ותרגומים
ספריו
- 1918 - Mensch und Tier : der "sogenannte" Tiermord, Schlachthausgedanken, die Ausbreitung des Vegetarismus ; 4 Aufsätze (בהוצאת Selbstverlag Munchen)
- 1918 - Wie entstehen ca. 1500 verschiedene Farbtöne aus den 4 Farben Gelb, Rot, Blau und Schwarz? (בהוצאת Selbstverlag Munchen)
- 1926 - אספרנטו - שפה בינלאומית: מהות השפה בצרוף כל הדקדוק (הוצאת "דפוס העברי", ירושלים)
- 1936 - אורנמוגרפיה: שיטה אורנמנטית ליצירת קישוטים באופן מדעי אמנותי (הוצאת "דפוס ציון", ירושלים)
- 1940 - התואם (סימטריה): ערכו בהנדסה ובקישוטי הרבוע עם 4 לוחות ו-117 ציורים בטקסט (הוצאת "ראובן מס", ירושלים)
- 1945 - אורנמוגרפיה: תורת האורנמנט הגאומטרי ושימושו באמנות הקשוט (הוצאת "ראובן מס", ירושלים)
- 1945 - Ornamography: the principles of geometrical ornament and its use in decorative art.(containing 128 plates in black and white and 64 colored plates)
- 1946 - תרומה לספר אורנמוגרפיה: "כל אדם - צייר אורנמנטים ..." (הוצאת "ראובן מס", ירושלים)
תרגומיו
- 1933 - תרגום לעברית של מאמר בשם "השלב הראשון" (The First Step) שכתב לב טולסטוי ועסק בצמחונות (הוצאת "אגודת הצמחונים העברים בא"י", ירושלים).[3][4]
- 1942 - יסודות שפת אספרנטו: ספר התרגילים ללימוד השפה מאת אליעזר זמנהוף (הוצאת "הליגה הארץ ישראלית לאספרנטו", ירושלים)
- 1950 - שפת אספרנטו: ספר למוד ותרגילים בצרוף יסודות הדקדוק מאת אליעזר זמנהוף (הוצאת "ראובן מס", ירושלים)
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "נתן בן-ציון חבקין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2367
- נתן בן-ציון חבקין, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- מותו של צמחוני, מעריב, 19 בנובמבר 1957
- חנן חריף, מאבות המזון: מי היה חלוץ הצמחונות הציונית?, באתר nrg, 17 בינואר 2014
הערות שוליים
- ^ ב-1926 הציג חבקין את עבודותיו בתערוכה שהתקיימה בירושלים.
- ^ חבקין ארגן ב-1919 קבוצת יהודים לעבודה בגנים שהתקינה עיריית מינכן בשביל חובבי עבודה בחיק הטבע.
- ^ טולסטוי חלק את התעניינותו בצמחונות יחד עם מהאטמה גנדי, שאיתו הייתה לטולסטי חליפת מכתבים
- ^ מאמרו של טולסטוי נכתב כהקדמה לספר בנושא צמחונות שכתב הווארד ויליאמס (אנ')
26809810נתן בן ציון חבקין