מגזין אספרנטו
 | |
| שער המגזין |
מגזין אספרנטו (באספרנטו: Revuo Esperanto) הוא מגזין בינלאומי בשפת האספרנטו היוצא על ידי אגודת האספרנטו העולמית. זהו אחד המגזינים הוותיקים ביותר בשפה המתפרסם מאז שנת 1905, והמגזין הנקרא ביותר בשפה[1]. כיום מתפרסם המגזין אחת לחודש למעט בחודשי יולי-אוגוסט בהם יוצא גיליון אחד. מאז שנת 2017 עורכי המגזין הם דימה שבצ'נקו ואנה סטריגנובה מרוסיה.
המגזין נקרא ב-120 מדינות[1]. החברים באגודת האספרנטו העולמים מקבלים גיליונות דיגיטליים של המגזין, וחברים המשלמים דמי חברות נוספים מקבלים בדואר גרסה מודפסת שלו. חברים באגודות הלאומיות החברות באגודה העולמית, נדרשים לעיתים להוסיף תשלום מסוים על מנת להיות מנויים למגזין. למגזין יוצאת גם גרסה בהקראה קולית.
היסטוריה
המגזין נוסד על ידי האספרנטיסט הצרפתי פאול ברת'ולט בשנת 1905 ונערך על ידי צ. למברט. לאחר שנתיים נתקל ברת'ולט בקשיים להמשיך ולהוציאו אותו, והוא נרכש בשנת 1907 על ידי הקטור הודלר אשר החזיק בו ולערוך אותו עד מותו במרץ 1920. עד שנת 1914 היה המגזין יוצא בתדירות קבועה פעמיים בחודש. מלחמת העולם הראשונה קטעה את יציאתו למספר חודשים בשנת 1914, אולם בשנת 1915 שב לצאת, כשהוא עוסק בין היתר במאמרים על המלחמה, והקושי ליצור שיתוף פעולה בין המדינות השונות. עם מותו של הודלר ב-1920, הוריש את העיתון לאגודת האספרנטו העולמית שהיה בין השותפים להקמתה ובין מנהיגיה. ידידו אדמונד פריבט, אשר סייע בידיו עוד טרם המלחמה בעריכה, נתמנה לעורך הראשי של המגזין בסיועו של הנס ג'קוב. לאחר כנס האספרנטו העולמי שנערך בסטוקהולם ב-1934, נתמנה לעריכת המגזין רוברט קרוז.
בין השנים 1936–1947 האגרון הבינלאומי המרכזי של תנועת האספרנטו היה ליגת האספרנטו הבינלאומית שהתפצלה מאגודת האספרנטו העולמית בז'נבה, אולם האחרונה הוסיפה להוציא לאור מגזין בשם אספרנטו. בשל קשיי מלחמת העולם השנייה בין מרץ 1941 לאפריל 1942 יצאו רק ארבעה גיליונות ולאחריהם נעצרה ההוצאה עד פברואר 1946. במקביל הוציאה ליגת האספרנטו מגזין משלה בשם 'אספרנטו אינטרנציה'.
החל ממאי 1947 התאחדה התנועה מחדש סביב האגודה הבינלאומית והמגזין חזר להוות את המגזין המרכזי של התנועה. במהלך שנות החמישים עבר לפורמט של דפי A4. בין שנת 1962 ל-2002 נעשתה העריכה במשרד המרכזי של האגודה העולמית.
אופי המגזין
בראשיתו, הרבה המגזין לעסוק לצד סוגיות בקהילה האספרנטיסטית גם בשאלות והתפתחויות פוליטיות וחברתיות מסביב לעולם. קו זה נמשך גם לאחר מותו של הודלר על ידי העורך פריבט, אולם הוא יצר קשיים שכן בקרב קהל הקוראים היו עמדות שונות באשר שנדונו בו. כך למשל ב-1932 כתב פריבט מאמר ביקורתי ביותר על המדיניות הקולוניאליסטית הבריטית ועורר עליו מחאה מצד אגודת האספרנטו הבריטית. בהמשך השתנתה המגמה והמגזין חדל לעסוק בסוגיות שאינן נוגעות באופן ישיר לתנועת האספרנטו עצמה, למעט דיווחים שונים על הנעשה במדינות בהן התארח קונגרס האספרנטו משנה לשנה.
אחד הנושאים המרכזיים שבהם עוסק המגזין הוא ספרות – בין ספרות מקור בשפה ובין מתורגמת. הוא כולל מדור קבוע ובו פרסומים על ספרים חדשים שיצאו לאור באספרנטו וכן על ספרים שונים שיצאו בשפות לאומיות על אודות התנועה. כמו כן מסקר המגזין מדי שנה בגיליון ספטמבר את הקונגרסים העולמיים ובגיליון מרץ הוא מציג דין וחשבון באשר לסטטיסטיקה של החברות באגודת האספרנטו העולמית.
עורכי המגזין
- 1905–1907: צ' למברט
- פברואר 1907 עד מותו במרץ 1920: הקטור הודלר בברן
- יוני 1920–יולי 1934: אדמונד פריבט בז'נבה
- 1935–1936: מיכאל וויטנברג בז'נבה
- 1936–1942: הנס ג'קוב בז'נבה[2]
- 1946–1955: הנס ג'קוב בז'נבה לצד מסון סטוטרד בחלק מהזמן
- ספטמבר–אוקטובר 1955: רטו רוזטי באנגליה
- נובמבר 1955–יולי 1958: וויליאם אולד בסקוטלנד
- ספטמבר 1958–דצמבר 1960: קריסטן זצ'ו, יחד ו-ה.ו. רסמוסן בדנמרק
- ינואר 1961–נובמבר 1962: וויליאם אולד בסקוטלנד
- דצמבר 1962–אפריל 1974: ויקטור סדלר במשרדי ה-UEA ברוטרדם (1970–1973 יחד עם אקיקו ווסינק נגטה)
- מאי 1974–מאי 1984: סימו מילוייביץ' במשרדי ה-UEA
- יוני 1984–אוגוסט 1986: גאופרי סוטון במשרדי ה-UEA
- ספטמבר 1985: סימו מילוייביץ' ואוסמו בולר במשרדי ה-UEA
- אוקטובר–דצמבר 1986: אוסומו בולר ומארק פטס במשרדי ה-UEA
- ינואר 1987–דצמבר 1991: מארק פטס במשרדי ה-UEA
- ינואר 1992–דצמבר 2001: איסטבן ארטל מרצ'ק במשרדי ה-UEA
- ינואר 2002–דצמבר 2013: סטנו מרצ'ק בסלובקיה
- ינואר 2014–אפריל 2016: פבריקו ולה בברזיל
- מאי–נובמבר 2016: אטילה קאזאס בהונגריה
- ינואר–מרץ 2017: סטפן מקגיל בהונגריה
- מאז אפריל 2017: דימה שבצ'נקו ואנה סטריגנובה ברוסיה
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מגזין אספרנטו (באספרנטו)- גיליונות לדוגמה הניתנים להורדה חינמית באתר הרשמי (באספרנטו)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 על פי האתר הרישמי
- ^ את מגזין Esperanto Intenacia שיצא על ידי ליגת האספרנטו במקביל בשנים אלו ערכו תיאו יאנג מהולנד עד שנת 1940, וללא עורך רישמי לאחר מכן אך בפועל בהובלתה של ססיל צ'ארלס גולדסמית' מאנגליה עד איחוד התנועות ב-1947
