פליאדות (צביר כוכבים)

פליאדות

צביר הפליאדות והערפילית המקיפה את כוכביו
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים	שור
שמות נוספים	M45, כימה
סוג	צביר פתוח
בהירות נראית	1.6+
סיווג מורפולוגי	I,3,r,n
עלייה ישרה	03ʰ 47ᵐ 24ˢ
נטייה	‏‏7′ ‏24°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת	4.0-
מרחק	444 שנות אור 136.13 פארסק
קוטר	14 שנות אור
מסה	800 ☉M
מספר כוכבים	1,000

הפליאדות (מיוונית Πλειὰδες, בעברית: כִּימָה, נקרא גם שבע האחיות וכן M45 מ-Messier 45) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים שור המכיל כ-1,000 כוכבים ונמצא במרחק של כ-444 שנות אור ממערכת השמש - אחד הצבירים הפתוחים הקרובים ביותר והבהירים ביותר בשמי הלילה. בשל בהירותו הצביר היה ידוע כבר בימי קדם וזכה להתייחסות בתרבויות רבות.

היסטוריה

בתנ"ך מופיע השם "כימה" לעיתים קרובות בצמידות לשם קבוצת הכוכבים כסיל ('אוריון'), למשל בספר עמוס:

עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל, וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת, וְיוֹם, לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ; הַקּוֹרֵא לְמֵי-הַיָּם, וַיִּשְׁפְּכֵם עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ--ה' שְׁמוֹ.

— ספר עמוס, פרק ה', פסוק ח'

ובאיוב:

עֹשֶׂה-עָשׁ, כְּסִיל וְכִימָה; וְחַדְרֵי תֵמָן.

— ספר איוב, פרק ט', פסוק ט'

הַתְקַשֵּׁר, מַעֲדַנּוֹת כִּימָה; אוֹ-מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ. הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ; וְעַיִשׁ, עַל-בָּנֶיהָ תַנְחֵם.

— ספר איוב, פרק ל"ח, פסוק ל"א

דיסקת השמים של נברה

אזכורים אלו הם הקדומים ביותר שידועים והם מתוארכים סביב 750 לפני הספירה, אם כי לא ידוע מתי נכתב ספר איוב וייתכן שהוא אף קדום יותר. בשנת 1999 התגלתה בסמוך לעיר הגרמנית נֶבְּרָה דיסקת ברונזה שיוצרה ככל הנראה במאה ה-12 לפני הספירה ועליה משובצים בזהב השמש, הירח ומספר כוכבים, כאשר שבעה מהם מקובצים ביחד וייתכן שהם מסמלים את הפליאדות.

הצביר נזכר באיליאדה של הומרוס:

צָר אֶת-הַיָּם וְאֶת-הָאָרֶץ וַיַעַשׂ אֶת-פְּנֵי הַשָּׁמַיִם אֶת-הַיָּרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ וְשֶׁמֶשׁ לֹא-יַדַע מָנֹחַ,
כָּל הַמַּזָּלוֹת הָרַבִּים הָעוֹטְרִים לִרְקִיעַ-שָׁמָיִם מֹשְׁכוֹת כִּימָה וְעָשׁ וּכְסִיל, הָעֲנָק בָּעֲרִיפִים.

— האיליאדה - ספר 18, תרגום שאול טשרניחובסקי

היוונים נתנו שמות לתשעת הכוכבים הבהירים בצביר: אטלס, פלאיונה, אלקיונה, אלקטרה, מאיה, מרופה, טאייגטה, קלאנו ואסטרופה (או סטרופה), על שם אטלס הטיטאן, פלאיונה הנימפה ושבע בנותיהם, הפליאדות. בקטלוג פלמסטיד שפורסם בתחילת המאה ה-18 קיבלו 13 מכוכבי הצביר ציון פלמסטיד, אך עד סוף המאה כבר מופו למעלה מ-120 כוכבים מהצביר. בשנת 1767, הגאולוג הבריטי ג'ון מיצ'ל חישב את ההסתברות להתקבצות מקרית של כוכבים שונים במרחקים שונים סביב קו ראייה יחיד כך שייצרו את הפליאדות. להערכתו ההסתברות לכך הייתה קלושה ולכן הוא טען שמדובר בצביר של כוכבים הקרובים זה לזה. ב-1769 צירף שארל מסיה את הצביר לקטלוג מסיה, אף על פי שהצביר כלל לא נראה כמו ערפילית ולא סביר שצופה בשמים יטעה ויחשוב שמדובר בשביט. זהו גרם השמים הבהיר ביותר בקטלוג והקל ביותר לצפייה ללא ציוד עזר. בשנת 1846 נמדדו המהירויות המוחלטות של כוכבי הפליאדות על ידי אסטרונום גרמני בשם מדלר ונמצא כי כולם נעים באותו הכיוון ובאותה המהירות, מה שחיזק את ההערכה שמדובר בצביר. ב-1859 גילה האסטרונום הגרמני וילהלם טמפל ערפילית החזרה המקיפה את מרופה ולאחר מכן התגלו ערפיליות החזרה נוספות מסביב לכוכבי הצביר.

תצפית

הירח עובר על פני צביר הפליאדות בתאריך 07.01.2009

עם בהירות נראית מדרגה 1.6 הצביר קל לצפייה ולזיהוי גם כאשר תנאי התצפית אינם טובים וניתן אף לראותו במקומות מיושבים. במקום חשוך ניתן לראות ללא ציוד עזר 6 כוכבים ובתנאים מיטביים 9–11 כוכבים. הצביר מרשים במיוחד כאשר הוא נצפה באמצעות משקפת, אז ניתן לראות עד כ-100 כוכבים, כאשר תנאי התצפית טובים מספיק. גודלו הזוויתי - כשתי מעלות לא מאפשר לראות את כולו באמצעות טלסקופ. את ערפיליות ההחזרה המקיפות את כוכביו ניתן לראות רק באמצעות צילום ארוך חשיפה.

הפליאדות נמצאות כ-14 מעלות מצפון-מערב לאלדבראן וכ-12 מעלות מצפון מערב למרכז צביר ההיאדות. הצביר נמצא גם כ-4 מעלות מצפון למישור המלקה כך שאירועים בהם הירח עובר על פני הפליאדות ומסתיר אותן אינם נדירים, אך אירועים אלו קורים בתקופות מסוימות כל חודש ובתקופות אחרות אינם קורים כלל. מאז 2011 ועד לשנת 2023 לא יראו אירועי הסתרה של הפליאדות על ידי הירח. כמו כן גם כוכב חמה, נוגה ומאדים חולפים לעיתים בתוך הצביר או בסמוך לו.

מאפיינים

צביר הפליאדות נמצא במרחק של כ-444 שנות אור ממערכת השמש, מסתו מוערכת בכ-800 מסות שמש והוא מכיל כ-1,000 כוכבים. רוב כוכביו הם כוכבים צעירים וחמים בעלי סיווג ספקטרלי B. חלק מהכוכבים הצעירים מסתובבים במהירות גבוהה שמגיעה ל-300 ק"מ בשנייה, מה שגורם להם לצורה פחוסה בקטבים ולזריקת גז מאזור קו המשווה. ערפיליות ההחזרה המקיפות את כוכביו הן השריד לענן האבק הבין-כוכבי שממנו נוצרו כוכבי הצביר. גודלו הזוויתי הנראה של הצביר הוא כ-2 מעלות, כך שגודלו האמיתי הוא כ-14 שנות אור אך השפעתו הכבידתית נמשכת למרחק הגדול פי שלושה.

כוכבי הצביר הבהירים

שמות הכוכבים הבהירים בפליאדות

אלקיונה

אלקיונה (25 בשור) הוא הכוכב הבהיר ביותר בצביר והיחיד שקיבל ציון באייר - η (אטה) בשור. למעשה אלקיונה היא מערכת מרובת כוכבים המורכבת מזוג ענקים כחולים מסוג ספקטרלי B7IIIe (אלקיונה A) המקיפים זה את זה במרחק של כ-4.5 יחידות אסטרונומיות, בערך כמו המרחק של צדק מהשמש. בהירותם המשותפת היא מדרגה 2.86, בהירותם המוחלטת היא מדרגה 2.8- כך שהם מקרינים פי יותר מ-1,000 מקרינת השמש בתחום הנראה ולפחות כפול מכך בצירוף הקרינה העל סגולה. מסתם של הענקים היא כ-6 מסות שמש, ורדיוסם 8-10 רדיוסי שמש. הענקים מסתובבים על צירם במהירות של כ-200 ק"מ בשנייה, בערך פי 100 ממהירות הסיבוב של השמש ובשל כך נזרק גז החוצה ויוצר דיסקה המתאפיינת בספקטרום פליטה של מימן. טמפרטורת פני השטח של הענקים היא כ-12,750 קלווין. את זוג הענקים מקיפים שלושה כוכבים נוספים. שניים מהם (אלקיונה B ואלקיונה C) הם כוכבי הסדרה הראשית כחולים-לבנים מסוג A בעלי בהירות נראית מדרגה 8 והם מקיפים את אלקיונה A במרחק של כ-0.25 וכ-0.38 שנות אור בהתאמה. השלישי (אלקיונה D) הוא כוכב הסדרה הראשית לבן מסוג ספקטרלי F בהירות מדרגה 8.7 והוא מקיף את אלקיונה A במרחק של כ-0.4 שנות אור.

אטלס

אטלס (27 בשור) הוא מערכת משולשת. שניים מהכוכבים הם ענקים כחולים מסוג ספקטרלי B8III עם בהירויות מדרגות 4.1 ו-5.6. לא ניתן להפריד ביניהם באמצעים אופטיים וקיומם מוסק ממדידות ספקטרוסקופיות. בהירותם המשותפת היא מדרגה 3.6 וביחד הם מאירים בעוצמה של פי 550 מהשמש בתחום הנראה וקרוב לפי 1,000 בצירוף הקרינה העל-סגולה. טמפרטורת פני השטח שלהם היא כ-12,000 קלווין ומסתם מוערכת בכ-5 מסות שמש. הכוכב השלישי במערכת הוא עמום יותר עם בהירות מדרגה 6.8 והוא מקיף את הזוג הבהיר יותר במרחק של לפחות 52 יחידות אסטרונומיות וזמן ההקפה שלו הוא כ-150 שנים.

אלקטרה

אלקטרה (17 בשור) הוא ענק כחול מסוג ספקטרלי B6IIIe. טמפרטורת פניו היא כ-13,500 קלווין - הגבוהה ביותר מבין הכוכבים הבהירים של הצביר, ובהירותו היא מדרגה 3.7, כך שהוא מקרין בעוצמה של פי 500 מהשמש בתחום הנראה ופי 2.5 בצירוף התחום העל-סגול. לכוכב מסה של כ-5 מסות שמש ורדיוסו הוא פי 6 מרדיוס השמש. הכוכב מסתובב על צירו במהירות של כ-180 ק"מ בשנייה וככל הנראה עקב כך נפלט ממנו גז היוצר דיסקה המקיפה אותו ופולטת קרינה תת-אדומה שאינה אופיינית לכוכבים מסוג זה וכן ספקטרום פליטה של מימן. לאלקטרה יש בן זוג עמום בהרבה, ככל הנראה כוכב הסדרה הראשית כחול-לבן מסוג ספקטרלי A המקיף אותו במרחק של כ-0.8 יחידות אסטרונומיות ובזמן הקפה של כ-100 ימים.

מאיה

מאיה (20 בשור) הוא גם כן ענק כחול עם מאסה של כ-4 מסות שמש ורדיוס של כ-5.5 רדיוסי שמש, טמפרטורת פניו היא כ-12,600 קלווין וסיווגו הספקטרלי הוא B8III. בהירותו הנראית היא מדרגה 3.8 כך שעוצמת ההארה שלו היא פחות מפי 500 מהשמש, אם כי בצירוף הקרינה בתחום העל-סגול הוא מאיר פי יותר מ-600 מאשר השמש. מהירות הסיבוב שלו נמוכה יחסית, כ-33 ק"מ בשנייה בלבד.

מרופה

מרופה (23 בשור) הוא תת-ענק כחול מסוג ספקטרלי B6IVe, טמפרטורת פניו היא כ-13,400 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 350 מהשמש וכמעט כפול מכך בצירוף הקרינה העל-סגולה, כך שבהירותו הנראית היא מדרגה 4.2. זהו כוכב משתנה מהסוג של β בקפאוס. מסתו היא כ-4.5 מסות שמש ורדיוסו הוא מעט יותר מפי 4 מרדיוס השמש. מהירות הסיבוב שלו על צירו היא גבוהה במיוחד, כ-280 ק"מ בשנייה, כך שהוא משלים סיבוב ב-18 שעות בלבד. בשל הסיבוב המהיר נזרק מפניו גז היוצר ספקטרום פליטה של מימן. בסביבתו של מרופה נצפתה לראשונה ערפילית ההחזרה המקיפה את כל הצביר.

טאיגטה

טאיגטה (19 בשור) הוא מערכת בת שלושה כוכבים, שניים מהם צמודים וניתנים להפרדה רק באמצעות מדידות ספקטרוסקופיות, או כאשר הירח עובר על פניהם ומסתיר לפרק זמן קצר רק אחד מהם. זוג זה מורכב מתת-ענק כחול מסוג ספקטרלי B6IV ובן זוג כוכב הסדרה הראשית מסוג ספקטרלי B9 המקיפים זה את זה במרחק של כ-4.6 יחידות אסטרונומיות, כמרחקו של צדק מהשמש. הכוכב הבהיר יותר הוא בעל מסה של כ-4.5 מסות שמש ורדיוסו כ-4.5 רדיוסי שמש, בהירותו הנראית היא מדרגה 4.6 וטמפרטורת פניו כ-13,400 קלווין. מסתו של בן הזוג העמום יותר היא כ-3.2 מסות שמש ובהירותו היא מדרגה 6.1. ביחד בהירותם הנראית היא מדרגה 4.3 והם מאירים בעוצמה של פי 300 מהשמש בתחום הנראה ומעט יותר מפי שניים מכך בצירוף הקרינה בתחום העל-סגול. את הזוג מקיף כוכב נוסף עם דרגת בהירות 8 במרחק זוויתי של כ-69 שניות קשת - כ-0.15 שנות אור.

פלאיונה

פלאיונה (28 בשור) הוא תת-ענק כחול מסוג ספקטרלי B8IVpe, טמפרטורת פניו היא כ-12,000 קלווין ובהירותו היא מדרגה 5, כך שדרושים תנאי תצפית טובים כדי להבחין בו ללא ציוד עזר. מסתו כ-3.4 מסות שמש ורדיוסו בערך פי 3.2 מרדיוס השמש. פלאיונה מסתובב על צירו במהירות גבוהה במיוחד של כ-330 ק"מ בשנייה ובשל כך זורק לחלל גז הפולט ספקטרום אופייני של מימן. מדי פעם נפלטת כמות גדולה במיוחד של גז לוהט לחלל עד כדי יצירת שינוי בעוצמת ההארה של הכוכב. עוצמת ההארה שלו היא פחות מפי 200 מאשר השמש וככל הנראה יש לו בן זוג עמום יותר שתכונותיו אינן ידועות, אך נראה שמחזור ההקפה שלו נמשך 35 שנים והמסלול אליפטי למדי עם מרחק ממוצע של כ-28 יחידות אסטרונומיות.

קלאנו

קלאנו (16 בשור) הוא תת-ענק כחול מסוג ספקטרלי B7IV ועם דרגת בהירות 5.45 דרושים תנאי תצפית טובים במיוחד על מנת להבחין בו. טמפרטורת פניו היא כ-13,200 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 100 מהשמש באור נראה ופי 200 בצירוף הקרינה העל-סגולה. מסתו של הכוכב כ-3.7 מסות שמש ורדיוס בערך פי 3 מרדיוס השמש. לקלאנו בן זוג עמום בהרבה ממנו, ככל הנראה כוכב הסדרה הראשית מסוג ספקטרלי A3, המקיף אותו במרחק קטן מיחידה אסטרונומית ובזמן הקפה של כחצי שנה. במרחק כזה לא ניתן לצפות בו ישירות וקיומו מוסק ממדידות ספקטרוסקופיות.

אסטרופה

אסטרופה (או סטרופה) הם זוג כוכבים המופרדים בכ-2.5 דקות קשת זה מזה. הבהיר מביניהם (21 בשור) הוא כוכב הסדרה הראשית כחול עם דרגת בהירות 5.76, כך שניתן להבחין בו ללא ציוד עזר רק בתנאי תצפית מיטביים. סוגו הספקטרלי הוא B8V, טמפרטורת פניו היא כ-12,000 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 75 מהשמש. הכוכב העמום יותר (22 בשור) הוא כוכב הסדרה הראשית כחול-לבן עם דרגת בהירות 6.43, כך שלמעשה לא ניתן לראותו ללא ציוד עזר. סוגו הספקטרלי הוא A0V וטמפרטורת פניו היא כ-9,500 קלווין. הוא מאיר בעוצמה של פי 40 מהשמש.

ביהדות

השם העברי לפליאדות הוא כימה. השם מוזכר בתנ"ך בספר איוב (איוב, ל"ח, ל"א) ובספר עמוס (עמוס, ה', ח').

בתלמוד הבבלי (מסכת ראש השנה, דף י"א עמוד ב') מוסבר הקשר שבין המבול לבין קבוצת הכוכבים כימה, הפליאדות. ([רש"י במקום אומר שכימה הוא זנב טלה ]) ([מזל טלה ]) במקום אחר בגמרא מוסבר השם כימה - "כמאה ככבי" (כמאה כוכבים) שהם "כוחה של כימה" (רש"י שם), כחלק ממדרש על משמעות הפסוקים בספר איוב, המספר שכימה מופיעה בחורף בלבד. בהמשך מתואר עש כעוקב אחר כימה ומבקש את שני הכוכבים שניטלו ממנו בחזרה.

בתפילה, כימה משמשת כאחד מהתיאורים המרגשים של הכהן הגדול בפיוט 'מראה כהן' ביום כיפור, וכן מופיעה בפיוטים אחרים כדוגמת 'יונתי זיו יפעתך' לר' ישראל נג'ארה.

בספרות הקבלה כימה מופיעה כקבוצת כוכבים יפים המסמלים כתר (זוהר פרקי היכלות רבתי). ב'ספר הרזים' הוא מופיע כאחד הסודות שיש להבין את כוחם (אך לא מוסבר).

לוגו של חברת הרכב היפנית סובארו (כימה ביפנית) שמורכב מששת הכוכבים הנראים בכימה בעין לא מזוינת

כסמליל חברת סובארו

ביפנית שמו "סובארו", והסמל של יצרן הרכב סובארו הוא ציור של הפליאדות כפי שהן נראות בעין בלתי מזוינת.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פליאדות בוויקישיתוף

• הפליאדות בקטלוג מסיה באתר SEDS
• פליאדות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• פליאדות, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36470422פליאדות (צביר כוכבים)