גלקסיית החמניה
 | |
| גלקסיית החמניה באור נראה | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | כלבי ציד |
| שמות נוספים | M63, NGC 5055 |
| מגלה | פייר מאשן |
| תאריך גילוי | 14 ביוני 1779 |
| סוג | גלקסיה ספירלית |
| בהירות נראית | 9.3 |
| סיווג מורפולוגי | SA(rs)bc |
| עלייה ישרה | 13ʰ 15ᵐ 49.33ˢ |
| נטייה | 45.4″ 01′ 42°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 21.0- |
| מרחק |
37,000,000 שנות אור 11,344,125.58 פארסק |
| קוטר | 105,000 שנות אור |
| מסה | 7.6×1010 ☉M |
| הסחה לאדום | 485 ק"מ/שנייה |
גלקסיית החמניה (נקראת גם M63 מ-Messier 63 וכן NGC 5055) היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים כלבי ציד ומרחקה משביל החלב הוא כ-37 מיליון שנות אור. M63 היא העצם הראשון בקטלוג מסיה שהתגלה על ידי פייר מאשן - חברו ועוזרו של שארל מסיה.
היסטוריה
גלקסיית החמניה התגלתה ב-14 ביוני 1779 על ידי פייר מאשן שעזר לשארל מסיה במציאת עצמים דמויי שביט ותיעודם בקטלוג מסיה. שארל מסיה תיאר את הגלקסיה כערפילית עמומה, דומה ל-M59. בשנת 1787 צפה ויליאם הרשל בגלקסיה וציין שצורתה אליפטית, שצירה הארוך בכיוון צפון-מערב - דרום-מזרח גדול פי אחד וחצי מרוחבה ושמרכזה בהיר בהרבה משוליה. בשנת 1850 זיהה ויליאם פרסונס שלגלקסיה מבנה של זרועות ספירליות וזו אחת הגלקסיות הספירליות הראשונות שזוהתה ככזו.
ב-25 במאי 1971 זוהתה בגלקסיה סופרנובה מסוג I שבהירותה הגיעה לדרגה 11.8.
תצפית
גלקסיית החמניה נמצאת כ-5 מעלות מצפון-מזרח לכוכב קור קרולי (α בכלבי ציד) ומעט פחות מ-6 מעלות דרום-דרום-מערבית לגלקסיית המערבולת. ניתן לצפות בה בקלות בטלסקופ חובבים ואפילו במשקפת איכותית כאשר תנאי התצפית טובים, אך נחוץ טלסקופ מקצועי על מנת להבחין במבנה הספירלי. בשוליים המערביים של הגלקסיה ניתן לראות כוכב בהיר יחסית עם בהירות מדרגה 9.3, כוכב זה שייך לשביל החלב ואינו קשור לגלקסיית החמניה.
מאפיינים
גלקסיית החמנייה היא גלקסייה בינונית, אורכו הזוויתי של צירה הארוך (כפי שנראה משביל החלב) הוא למעלה מ-10 דקות קשת שממרחק של כ-37 מיליון שנות אור שקול לקוטר של כ-105,000 שנות אור. מסתה של הגלקסיה מוערכת בכ-76 מיליארד מסות שמש[1] או שמינית ממסת שביל החלב. זרועותיה של גלקסיית החמניה רבות, קצרות יחסית וצפופות והן מכילות אזורים של יצירת כוכבים חדשים.
הגלקסיה שייכת לצביר גלקסיות מקומי הקרוי על שם גלקסיית המערבולת, והיא השנייה הכי בהירה בו אחרי גלקסיית המערבולת. למעשה לכל שאר הגלקסיות החברות בצביר בהירות מדרגה 13 ומעלה כך שקשה לראותן בציוד חובבים.
קישורים חיצוניים
- גלקסיית החמניה באתר SEDS
- מידע על גלקסיית החמניה באתר NED
הערות שוליים
- ^ E. M. Burbidge, G. R. Burbidge & K. H. Prendergast: The Rotation, Mass Distribution, and Mass of NGC 5055, Astrophysical Journal, vol. 131, p.282 (1959)
| קטלוג מסיה | ||
|---|---|---|
| צבירי כוכבים | M2 • M3 • M4 • M5 • M6 • M7 • M9 • M10 • M11 • M12 • M13 • M14 • M15 • M18 • M19 • M21 • M22 • M23 • M24 • M25 • M26 • M28 • M29 • M30 • M34 • M35 • M36 • M37 • M38 • M39 • M41 • M44 • M45 • M46 • M47 • M48 • M50 • M52 • M53 • M54 • M55 • M56 • M62 • M67 • M68 • M69 • M70 • M71 • M72 • M75 • M79 • M80 • M92 • M93 • M103 • M107 | 
|
| גלקסיות | M31 • M32 • M33 • M49 • M51 • M58 • M59 • M60 • M61 • M63 • M64 • M65 • M66 • M74 • M77 • M81 • M82 • M83 • M84 • M85 • M86 • M87 • M88 • M89 • M90 • M91 • M94 • M95 • M96 • M98 • M99 • M100 • M101 • M102 • M104 • M105 • M106 • M108 • M109 • M110 | |
| ערפיליות | M1 • M8 • M16 • M17 • M20 • M27 • M42 • M43 • M57 • M76 • M78 • M97 | |
| אחרים | M40 • M73 | |
| שארל מסיה • קטלוג קלדוול • הקטלוג הכללי החדש | ||