M84
 | |
| M84 בתמונה של טלסקופ החלל האבל | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | בתולה |
| שמות נוספים | NGC 4374 |
| מגלה | שארל מסיה |
| תאריך גילוי | 18 במרץ 1781 |
| סוג | גלקסיה אליפטית |
| בהירות נראית | 10.1+[1] |
| סיווג מורפולוגי | E1[1] |
| עלייה ישרה | 12ʰ 25ᵐ 03.7ˢ |
| נטייה | 13″ 53′ 12°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 21.2- |
| מרחק[2] |
60,000,000 שנות אור 18,395,879.32 פארסק |
| קוטר | 115,000 שנות אור |
| מסה | 5.1×1011[3] ☉M |
| הסחה לאדום | 1,017[1] ק"מ/שנייה |
M84 (נקראת גם NGC 4374) היא גלקסיה אליפטית הנמצאת במרחק כ-60 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים בתולה. גלקסיה זו שייכת לצביר הבתולה.
היסטוריה
M84 התגלתה ב-18 במרץ 1781 על ידי האסטרונום הצרפתי שארל מסיה שצירף אותה לקטלוג מסיה ותיאר אותה כ"ערפילית ללא כוכבים" וציין שמרכזה בהיר ומוקף בערפיליות ושהיא מזכירה בצורתה את M59 ו-M60. מסיה חיפש ערפילית שעליה דיווח עוזרו פייר מאשן כשבועיים קודם (M85) וגילה באותו הלילה 7 גלקסיות נוספות על זו שגילה מאשן, כולן מצביר הבתולה, והראשונה שבהן הייתה M84. (האחרות הן M86 - M91). ויליאם הרשל צפה ב-M84 בשנת 1784 וציין רק שהיא בהירה יחסית. בשל מיקומה במרכז צביר הבתולה, היא לא זכתה להתייחסות מיוחדת ביחס לשאר הגלקסיות הסובבות אותה.
עד היום נצפו ב-M84 3 סופרנובות: סופרנובה 1957B הגיעה לדרגת בהירות 13 ו-סופרנובה 1980I ו-סופרנובה 1991bg הגיעו לדרגת בהירות 14.
תצפית
M84 נמצאת במרכז צביר הבתולה והיא מהגלקסיות הבהירות שבו. עם דרגת בהירות נראית 10.1 היא ניתנת לצפייה באמצעות טלסקופ חובבים ואפילו באמצעות משקפת איכותית כשתנאי הצפייה טובים, מכיוון שאין כוכבים בולטים בסביבתה, לא קל לאתרה. M84 נמצאת כ-4.9 מעלות מצפון-מערב לכוכב ρ (רו) בבתולה ובערך באמצע הקו המחבר את דנבולה שבקבוצת אריה עם הכוכב וינדמיאטריקס (ε בבתולה) שבהירותו מדרגה 2.8, כ-9 מעלות מכל אחד מהם. כ-18 דקות קשת ממזרח-צפון-מזרח ל-M84 נמצאת M86 וניתן לראותן ביחד בטלסקופ עם הגדלה בינונית. M87 נמצאת כמעלה וחצי מדרום-דרום-מזרח ל-M84. למעשה ברדיוס של כ-5 מעלות מסביב ל-M84 נמצאות לא פחות מ-13 גלקסיות מתוך קטלוג מסיה.
תכונות
גודלה הזוויתי של M84 הוא כ-6 דקות קשת השקולות לקוטר של כ-115,000 שנות אור, ומסתה של הגלקסיה מוערכת בכ-5.1x1011 מסות שמש (כ-90% ממסת שביל החלב). צורתה מעט אליפטית והיא מכילה בעיקר כוכבים זקנים צהובים ואדומים ולא נראה שיש בה יצירה של כוכבים חדשים. תצפיות של טלסקופ החלל האבל משנת 1997 הראו שבמרכז הגלקסיה יש עצם מסיבי ביותר שמסתו מוערכת בכ-300 מיליון מסות שמש. בנוסף, תצפיות בגלי רדיו מראות שממרכז הגלקסיה נפלטים שני סילונים של גז, מה שמראה שלגלקסיה גרעין פעיל. הגלקסיה מתרחקת משביל החלב במהירות של כ-1,000 ק"מ לשנייה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 NED: M84
- ^ J. L. Tonry, A. Dressler, J. P. Blakeslee, E. A. Ajhar, A. B. Fletcher, G. A. Luppino, M. R. Metzger & C. B. Moore:The SBF Survey of Galaxy Distances. IV. SBF Magnitudes, Colors, and Distances, p. 18
- ^ G. A. Bower, R. F. Green, A. Danks, T. Gull, S. Heap, J. Hutchings, C. Joseph, M. E. Kaiser, R. Kimble, S. Kraemer, D. Weistrop, B. Woodgate, D. Lindler, R. S. Hill, E. M. Malumuth, S. Baum, V. Sarajedini, T. M. Heckman, A. S. Wilson & D. O. Richstone: Kinematics of the Nuclear Ionized Gas in the Radio Galaxy M84, p. 9
| קטלוג מסיה | ||
|---|---|---|
| צבירי כוכבים | M2 • M3 • M4 • M5 • M6 • M7 • M9 • M10 • M11 • M12 • M13 • M14 • M15 • M18 • M19 • M21 • M22 • M23 • M24 • M25 • M26 • M28 • M29 • M30 • M34 • M35 • M36 • M37 • M38 • M39 • M41 • M44 • M45 • M46 • M47 • M48 • M50 • M52 • M53 • M54 • M55 • M56 • M62 • M67 • M68 • M69 • M70 • M71 • M72 • M75 • M79 • M80 • M92 • M93 • M103 • M107 | 
|
| גלקסיות | M31 • M32 • M33 • M49 • M51 • M58 • M59 • M60 • M61 • M63 • M64 • M65 • M66 • M74 • M77 • M81 • M82 • M83 • M84 • M85 • M86 • M87 • M88 • M89 • M90 • M91 • M94 • M95 • M96 • M98 • M99 • M100 • M101 • M102 • M104 • M105 • M106 • M108 • M109 • M110 | |
| ערפיליות | M1 • M8 • M16 • M17 • M20 • M27 • M42 • M43 • M57 • M76 • M78 • M97 | |
| אחרים | M40 • M73 | |
| שארל מסיה • קטלוג קלדוול • הקטלוג הכללי החדש | ||