M77
 | |
| גלקסיית M77 בצילום של טלסקופ החלל האבל | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | לווייתן |
| שמות נוספים | NGC 1068 |
| מגלה | פייר מאשן |
| תאריך גילוי | 29 באוקטובר 1780 |
| סוג | גלקסיה ספירלית |
| בהירות נראית | 8.9+ |
| סיווג מורפולוגי | Sb |
| עלייה ישרה | 02ʰ 42ᵐ 40.7ˢ |
| נטייה | 48″ 00′ 00°- |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 21.9- |
| מרחק |
47,000,000 שנות אור 14,410,105.47 פארסק |
| קוטר | 170,000 שנות אור |
| מסה | 1012[1] ☉M |
| הסחה לאדום | 1,100 ק"מ/שנייה |
M77 (מ-Messier 77) או NGC 1068 היא גלקסיה ספירלית במרחק של כ-47 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים לווייתן. במרכז הגלקסיה נמצא חור שחור שמסתו מוערכת בכ-100 מיליון מסות שמש.[1]
היסטוריה
M77 התגלתה על ידי האסטרונום הצרפתי פייר מאשן, עוזרו של האסטרונום שארל מסיה ב-29 באוקטובר 1780. מסיה עצמו צפה בה ב-17 בדצמבר של אותה שנה והכניס אותה לקטלוג מסיה כשהוא מתאר אותה כצביר כוכבים שמכיל ערפיליות סמוך לכוכב δ (דלתא) בלווייתן. גם ויליאם הרשל שצפה בה ב-1783 תיאר את הגלקסיה ככוכב מוקף בערפילית ויותר מאוחר, ב-1801 כצביר בתוך ערפילית. ב-1850 זיהה האסטרונום ויליאם פרסונס, רוזן רוס השלישי שמדובר בערפילית בעלת מבנה ספירלי. ב-1908 חוקרים במצפה הכוכבים ליק שהקרינה הנפלטת ממרכז הגלקסיה מכילה קווי פליטה רחבים במיוחד. תופעה זו מצביעה על קיומם של ענני גז הנפלטים ממרכז הגלקסיה במהירות גבוהה שמגיעה ל-100 ק"מ בשנייה. בשל תכונה זו, מסווגת M77 כגלקסיית סייפרט מסוג II והיא למעשה גלקסיית סייפרט הראשונה שהתגלתה.[2] בשנת 1952 התגלה שמרכז הגלקסיה מהווה מקור חזק של גלי רדיו והוא קיבל את הסיממונים Cetus A ו-3C 71 ברשימות של מקורות רדיו ובשל כך הגלקסיה מסווגת גם כגלקסיית רדיו. בעזרת מדידות בגלי רדיו ובתחום התת-אדום ניתן היה להבחין בתנועה של החומר סביב מרכז הגלקסיה ומכאן להסיק את קיומו של החור השחור המסיבי שבמרכזה, למרות שענני הגז והאבק הנפלטים מליבת הגלקסיה לא מאפשרים תצפיות באור נראה.
תצפית
M77 נמצאת במרחק זוויתי של כ-0.85 מעלות ממזרח-דרום-מזרח לכוכב δ (דלתא) בלווייתן כך שקל מאוד לאתר אותה. עם בהירות נראית מדרגה 8.9 ניתן לראותה באמצעות משקפת בתנאי תצפית טובים או עם טלסקופ חובבים, אך למעשה ניתן לראות כך רק את מרכזה הבהיר במיוחד. באמצעות טלסקופ מקצועי ניתן להבחין שזו גלקסיה ספירלית ובשתי הזרועות שלה ללא צורך בצילום ארוך חשיפה. גודלה הזוויתי הנראה הוא כ-7 דקות קשת שממרחק של כ-47 מיליון שנות אור שקול לקוטר של כ-95,000 שנות אור, אך בצילומים ארוכי חשיפה ניתן להבחין שקוטרה הוא כמעט כפול כפול מכך ומגיע ל-170,000 שנות אור. ההסחה לאדום של אור הגלקסיה מראה ש-M77 מתרחקת משביל החלב במהירות של כ-1,100 קילומטר בשנייה.[3]
M77 נמצאת בתוך צביר גלקסיות קטן שנקרא על שמה "צביר M77". אחת מגלקסיות הצביר, NGC 1055 נמצאת כחצי מעלה מצפון-צפון-מערב ל-M77 ועם בהירות נראית מדרגה 11.4 ניתנת לצפיה באמצעות טלסקופ חובבים. חברה נוספת בצביר, NGC 1073 נמצאת כ-1.4 מעלות מצפון-צפון-מזרח ל-M77 (כ-1.5 מעלות מצפון מערב ל-δ בלווייתן) וגם לה בהירות נראית מדרגה 11. שאר חברות הצביר עמומות יותר ולא ניתנות לצפייה באמצעות ציוד חובבים.
קישורים חיצוניים
- M77 באתר SEDS
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 S. Friedrich, S. Binnewies, R. Stoyan: Atlas of the Messier Objects
- ^ Carl K. Seyfert: Nuclear Emission in Spiral Nebulae, 1943, Astrophysical Journal, vol. 97, p.28
- ^ NED data for the Messier Object 77
| קטלוג מסיה | ||
|---|---|---|
| צבירי כוכבים | M2 • M3 • M4 • M5 • M6 • M7 • M9 • M10 • M11 • M12 • M13 • M14 • M15 • M18 • M19 • M21 • M22 • M23 • M24 • M25 • M26 • M28 • M29 • M30 • M34 • M35 • M36 • M37 • M38 • M39 • M41 • M44 • M45 • M46 • M47 • M48 • M50 • M52 • M53 • M54 • M55 • M56 • M62 • M67 • M68 • M69 • M70 • M71 • M72 • M75 • M79 • M80 • M92 • M93 • M103 • M107 | 
|
| גלקסיות | M31 • M32 • M33 • M49 • M51 • M58 • M59 • M60 • M61 • M63 • M64 • M65 • M66 • M74 • M77 • M81 • M82 • M83 • M84 • M85 • M86 • M87 • M88 • M89 • M90 • M91 • M94 • M95 • M96 • M98 • M99 • M100 • M101 • M102 • M104 • M105 • M106 • M108 • M109 • M110 | |
| ערפיליות | M1 • M8 • M16 • M17 • M20 • M27 • M42 • M43 • M57 • M76 • M78 • M97 | |
| אחרים | M40 • M73 | |
| שארל מסיה • קטלוג קלדוול • הקטלוג הכללי החדש | ||