M22
 | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | קשת |
| שמות נוספים | NGC 6656 |
| מגלה | יוהאן אברהם איהל |
| תאריך גילוי | 1665 |
| סוג | צביר כדורי |
| בהירות נראית | 5.1+ |
| סיווג מורפולוגי | VII |
| עלייה ישרה | 18ʰ 36ᵐ 24.21ˢ |
| נטייה | 12.2″ 54′ 23°- |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 7.4- |
| מרחק |
10,400 שנות אור 3,188.62 פארסק |
| קוטר | 100 שנות אור |
| מסה | 500,000[1] ☉M |
| מספר כוכבים | 83,000 |
M22 (מ-Messier 22, נקרא גם NGC 6656) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים קשת הנמצא במרחק של כ-10,400 שנות אור ממערכת השמש והוא אחד הצבירים הכדוריים הקרובים ביותר שידועים כיום. זהו גם אחד הצבירים הכדוריים הבהירים ביותר ומהבודדים שניתן לראות ללא ציוד עזר. ככל הנראה זהו הצביר הכדורי הראשון שהתגלה (בשנת 1665, אם כי זיהויו כצביר כדורי התרחש רק כ-120 שנים מאוחר יותר).
היסטוריה
הצביר התגלה על ידי יוהאן אברהם איהל, אסטרונום חובב מגרמניה, בשנת 1665 שזיהה אותו כערפילית בזמן שצפה בשבתאי. אדמונד היילי תיאר אותו בשנת 1716 כ"ערפילית קטנה ובהירה במיוחד". שארל מסיה תיאר אותו בקטלוג מסיה כ"ערפילית עגולה חסרת כוכבים" ובשנת 1783 זיהה האסטרונום ויליאם הרשל שזהו צביר.
בשנת 1986 גילה טלסקופ החלל IRAS מקור נקודתי שהתברר כערפילית פלנטרית. זו הייתה הערפילית הפלנטרית השנייה שהתגלתה בצביר כדורי (הקודמת התגלתה ב-M15) מתוך 4 שהתגלו בסך הכל עד היום. בשנת 2001 התגלו בתצפיות של טלסקופ החלל האבל מספר גופים בעלי מסה נמוכה יחסית - כ-80 פעמים מסת כדור הארץ או כרבע ממסתו של צדק.[2]
בהירות נראיתו של הצביר היא מדרגה 5.1, והוא הצביר הכדורי השלישי בבהירותו אחרי אומגה בקנטאור ו-47 בטוקאן (שאינם נכללים בקטלוג מסיה). ניתן להבחין בו בעין לא מצוידת בתנאי תצפית טובים במקומות שבהם הוא אינו קרוב מדי לאופק הדרומי או באמצעות משקפת. טלסקופ חובבים מאפשר להבחין באליפטיות של הצביר וטלסקופ בינוני מאפשר להבחין בכוכבי הצביר, שהבהירים שבהם הם מדרגת בהירות 11. הצביר נמצא מעט פחות ממעלה מדרום למלקה וכ-2.5 מעלות ממזרח-צפון-מזרח לכוכב קאוס בוראליס (λ בקשת), כך שקל לאתרו. בשל קרבתו למלקה, עוברים לעיתים על פניו כוכבי לכת.
מאפייני הצביר
צורתו של M22 היא קצת אליפטית, קוטרו כ-100 שנות אור ומרחקו ממערכת השמש הוא כ-10,400 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-32 דקות קשת - מעט גדול יותר מגודלו של הירח המלא. צפיפותו של M22 גבוהה והוא מכיל כ-83,000 כוכבים.[3] עד היום התגלו בו 32 כוכבים משתנים. הצביר נמצא בכיוון הכללי של מרכז שביל החלב ובשל מסתו הגדולה הוא יוצר עידוש כבידתי המאפשר להבחין בכוכבים עמומים במרכז הגלקסיה.
קישורים חיצוניים
- M22 בקטלוג מסיה באתר SEDS.
- M22, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים
- ^ A. F. Marino, A. P. Milone, G. Piotto, S. Villanova, L. R. Bedin, A. Bellini, and A. Renzini: A double stellar generation in the Globular Cluster NGC 6656, p. 11
- ^ Hint of Planet-Sized Drifters Bewilders Hubble Scientists באתר של טלסקופ החלל האבל
- ^ M22 HST, באתר SEDS Messier Database
| קטלוג מסיה | ||
|---|---|---|
| צבירי כוכבים | M2 • M3 • M4 • M5 • M6 • M7 • M9 • M10 • M11 • M12 • M13 • M14 • M15 • M18 • M19 • M21 • M22 • M23 • M24 • M25 • M26 • M28 • M29 • M30 • M34 • M35 • M36 • M37 • M38 • M39 • M41 • M44 • M45 • M46 • M47 • M48 • M50 • M52 • M53 • M54 • M55 • M56 • M62 • M67 • M68 • M69 • M70 • M71 • M72 • M75 • M79 • M80 • M92 • M93 • M103 • M107 | 
|
| גלקסיות | M31 • M32 • M33 • M49 • M51 • M58 • M59 • M60 • M61 • M63 • M64 • M65 • M66 • M74 • M77 • M81 • M82 • M83 • M84 • M85 • M86 • M87 • M88 • M89 • M90 • M91 • M94 • M95 • M96 • M98 • M99 • M100 • M101 • M102 • M104 • M105 • M106 • M108 • M109 • M110 | |
| ערפיליות | M1 • M8 • M16 • M17 • M20 • M27 • M42 • M43 • M57 • M76 • M78 • M97 | |
| אחרים | M40 • M73 | |
| שארל מסיה • קטלוג קלדוול • הקטלוג הכללי החדש | ||
34097076M22