היאדות
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. הסיבה לכך: ניסוח יהודי, להבדיל.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. הסיבה לכך: ניסוח יהודי, להבדיל. |
 | |
| צביר ההיאדות ואלדברן (במרכז למטה) | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | שור |
| שמות נוספים | Melotte 25, Collinder 50, Caldwell 41 |
| סוג | צביר פתוח |
| בהירות נראית | 0.5+ |
| סיווג מורפולוגי | II,3,m [1] |
| עלייה ישרה | 4ʰ 27ᵐ |
| נטייה | 52′ 15°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 2.8- |
| מרחק |
151 שנות אור 46.3 פארסק |
| קוטר | 15 שנות אור |
| מסה | 400[2] ☉M |
| מספר כוכבים | 300[2] |
ההיאדות (מיוונית Υὰδες, בעברית מזוהה לעיתים עם הקבוצה המקראית עָשׁ, נקרא גם Melotte 25, Collinder 50 או Caldwell 41) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים שור המכיל כ-300 כוכבים ונמצא במרחק של כ-151 שנות אור ממערכת השמש. זהו הצביר הפתוח הקרוב ביותר למערכת השמש והבהיר ביותר שניתן לראות מכדור הארץ, ובשל בהירותו היה מוכר כבר בימי קדם. הצביר מהווה את פניו של השור, כאשר הכוכב הבהיר אלדברן מסמל את עינו של השור. אף על פי שאלדברן נראה כחלק מהצביר, הוא למעשה לא שייך אליו, כיוון שמרחקו ממערכת השמש הוא פחות ממחצית המרחק להיאדות, כ-65 שנות אור בלבד.
היסטוריה
הצביר מופיע כבר באיליאדה של הומרוס (מתורגם כ"עש"):
צָר אֶת-הַיָּם וְאֶת-הָאָרֶץ וַיַעַשׂ אֶת-פְּנֵי הַשָּׁמַיִם אֶת-הַיָּרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ וְשֶׁמֶשׁ לֹא-יַדַע מָנֹחַ,
כָּל הַמַּזָּלוֹת הָרַבִּים הָעוֹטְרִים לִרְקִיעַ-שָׁמָיִם מֹשְׁכוֹת כִּימָה וְעָשׁ וּכְסִיל, הָעֲנָק בָּעֲרִיפִים.— האיליאדה - ספר 18, תרגום שאול טשרניחובסקי
אם אכן הקבוצה המקראית "עש" מתייחסת להיאדות, אזי היא מוזכרת כבר בתנ"ך בספר איוב:
עֹשֶׂה-עָשׁ, כְּסִיל וְכִימָה; וְחַדְרֵי תֵמָן.
— איוב ט' 9
אזכורים אלו הם הקדומים ביותר שידועים והם מתוארכים סביב 750 לפני הספירה, אם כי לא ידוע מתי נכתב ספר איוב וייתכן שהוא אף קדום יותר.
היוונים קראו לצביר על שם ההיאדות - שבע בנותיהם של אטלס הטיטאן, ואיתרה, ביתם של אוקיינוס וטתיס (אם כי לפעמים נחשבת דווקא הנימפה פלאיונה, אמן של הפליאדות, גם לאמן של ההיאדות). לא ברור מדוע נקרא הצביר דווקא על שם שבע ההיאדות, שכן ניתן לראות בעין הרבה יותר משבעה כוכבים בצביר, אך רק חמישה ממש בולטים בו. באטלס הכוכבים אורנומטריה של יוהאן באייר משנת 1603 קיבלו שבעה מכוכבי הצביר ציון באייר (לא כולל אלדברן שגם לו ציון באייר). בשנת 1654 כלל ג'ובאני בטיסטה אודיירנה את הצביר בקטלוג גרמי השמים שלו שהכיל ערפיליות וצבירים. בקטלוג פלמסטיד שפורסם בתחילת המאה ה-18 קיבלו כ-25 מכוכבי הצביר ציון פלמסטיד. הצביר קיבל את מספר 25 בקטלוג גרמי השמים שיצר האסטרונום פיליברט ז'אק מלוט בשנת 1911.
תצפית
עם בהירות מדרגה 0.5 הצביר קל לצפיה ולזיהוי גם כאשר תנאי התצפית אינם טובים וניתן אף לראותו במקומות מיושבים. מיקומו של הצביר בקרבת אלדברן הבהיר במיוחד מקל על זיהויו ועל איתורו. במקום חשוך ניתן לראות ללא ציוד עזר 5-6 כוכבים ובתנאים מיטביים 15-17 כוכבים. הצביר מרשים במיוחד כאשר הוא נצפה באמצעות משקפת, אז ניתן לראות עשרות כוכבים, כאשר תנאי התצפית טובים מספיק. גודלו הזוויתי - כחמש מעלות לא מאפשר לראות את כולו באמצעות טלסקופ.
הצביר נמצא כ-4 מעלות מדרום למישור המלקה כך שאירועים בהם הירח עובר על פני ההיאדות ומסתיר אותן, אינם נדירים, אך אירועי הסתרה אלו קורים בתקופות מסוימות כל חודש ובתקופות אחרות אינם קורים כלל. כמו כן גם כוכב חמה, נוגה ומאדים חולפים לעיתים בתוך הצביר או בסמוך לו.
כוכבי הצביר הבהירים
| ציון הכוכב | בהירות | סיווג ספקטרלי | סוג הכוכב | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 2θ בשור | 3.41 | A7III | ענק לבן | כוכב כפול עם בן זוג עמום מדרגת בהירות 6 |
| ε בשור | 3.53 | K0III | ענק כתום | נקרא גם "עין", מסמל את עינו השמאלית של השור |
| γ בשור | 3.65 | K0III | ענק כתום | נקרא גם "ההיאדי הראשון" |
| 1δ בשור | 3.76 | K0III | ענק כתום | נקרא גם "ההיאדי השני", מערכת בת 3 כוכבים כאשר שניים עמומים מאוד |
| 1θ בשור | 3.84 | K3IIIb | ענק כתום | כוכב כפול עם בן זוג עמום מדרגת בהירות 7 |
| 3δ בשור | 4.31 | A2IV | תת-ענק לבן | כוכב משתנה, חלק ממערכת בת שלושה כוכבים, שניים מהם עמומים מאד עם דרגות בהירות 8 ו-11 |
| 71 בשור | 4.49 | F0V | כוכב הסדרה הראשית לבן-צהבהב | כוכב משתנה מטיפוס δ במגן |
| ρ בשור | 4.66 | A8V | כוכב הסדרה הראשית לבן | כוכב משתנה מטיפוס δ במגן |
| 2σ בשור | 4.67 | A5V | כוכב הסדרה הראשית לבן | כוכב כפול |
| π בשור | 4.69 | G7IIIa | ענק צהוב | לא חלק מהצביר (מרחק של 450 שנות אור) |
| HD 28527 | 4.77 | A6IV | תת-ענק לבן | כוכב משתנה מטיפוס δ במגן |
| 2δ בשור | 4.80 | A7V | כוכב הסדרה הראשית לבן | |
| 75 בשור | 4.97 | K2III | ענק כתום | כוכב משתנה |
| 1σ בשור | 5.09 | A4m | כוכב הסדרה הראשית לבן | |
| 58 בשור | 5.24 | F0IV | תת-ענק לבן-צהבהב | |
| 83 בשור | 5.39 | F0V | כוכב הסדרה הראשית לבן-צהבהב | כוכב כפול |
| 81 בשור | 5.46 | Am | כוכב הסדרה הראשית לבן |
מאפיינים
צביר ההיאדות נמצא במרחק של כ-150 שנות אור ממערכת השמש, מסתו מוערכת בכ-400 מסות שמש והוא מכיל כ-200 כוכבים, שלפחות מחציתם הם כוכבים כפולים או מערכות מרובות כוכבים[2] כך שלמעשה בצביר לפחות 300 כוכבים. יחסית לצבירים פתוחים, הצביר מכיל מספר גדול של ענקים ותת-ענקים ואין בו כלל כוכבים צעירים וחמים מסוג ספקטרלי B ו-O. בצביר מספר ענקים כתומים שמסתם מוערכת בכ-2.5 מסות שמש כך שמדובר כוכבי הסדרה הראשית מסוג A שסיימו את היתוך המימן בליבתם. ככל הנראה, מסתו של הצביר הייתה גדולה בהרבה כאשר נוצר, לפחות פי שניים ממסתו כיום. הצביר דומה בגילו לצביר הפתוח M44 וייתכן שנוצרו ממקור משותף.
גודלו הזוויתי הנראה של הצביר הוא כ-5 מעלות, כך שגודלו האמיתי הוא כ-15 שנות אור אך השפעתו הכבידתית נמשכת למרחק של למעלה מ-60 שנות אור.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ההיאדות באתר SEDS
הערות שוליים
- ^ J. Ruprecht: Classification of open star clusters, Bulletin of the Astronomical Institute of Czechoslovakia, vol. 17, p.33
- ^ 2.0 2.1 2.2 M.A.C. Perryman, A.G.A. Brown, Y. Lebreton, A. Gomez, C. Turon, G. Cayrel de Strobel, J.C. Mermilliod, N. Robichon, J. Kovalevsky & F.Crifo: The Hyades: distance, structure, dynamics, and age, Astronomy and Astrophysics, vol. 331, p.81-120 (1998)