כלקיס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף כאלקיס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כלקיס
Χαλκίδα
מראה העיר מהים
מראה העיר מהים
מראה העיר מהים
מדינה יווןיוון יוון
מחוז מרכז יוון
יחידה אזורית אביה
שטח 30.80 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 59,125 (2001)
קואורדינטות 38°28′00″N 23°36′00″E / 38.4666666666667°N 23.6°E / 38.4666666666667; 23.6
http://www.chalkida.gr

כלקיס או חלקיסיוונית: Χαλκίδα) היא העיר הראשית של האי אֶבְיָה ביוון ובירת היחידה האזורית של אֶביה ונפת כלקיס. נכון לשנת 2011 היה מספר תושבי כלקיס 59,125. מקור שמה של העיר, שנשתמר מתקופת יוון העתיקה, הוא מהמילה היוונית χαλκος שפירושה נחושת, על שם מכרות הנחושת שהיו ממוקמים מחוץ לעיר ושעליהם התבססה תעשיית הברונזה שפרסמה את כלקיס בימי קדם. כיום אין זכר למכרות ההיסטוריים.

כלקיס ממוקמת באי אֶביה בנקודה הקרובה ביותר ליוון היבשתית והיא למעשה שולטת על מצר אוריפוס, מצר הים המפריד בין אֶביה ומרכז יוון.

היסטוריה

העיר כלקיס נוסדה כנראה על ידי השבט היווני של האיונים. אלה ישבו אותה והביאו להתפתחותה המזורזת. כבר בתקופה הארכאית הייתה כלקיס עיר משגשגת, בעלת תעשיית ברונזה פורחת ומפורסמת. העיר מוזכרת כבר בכתבי הומרוס והסיודוס. במהלך המאות ה-7 וה-8 לפנה"ס הקימה כלקיס כ-50 התיישבויות שונות ברחבי אגן הים התיכון: בסיציליה (נקסוס, לנטיני, קטניה, זנקלה), כ-30 יישובים בחצי האי כלקידיקי, בדרום איטליה (רגיון, קומו) ומספר יישובים באיים הספורדים ובחופי תראקיה.

בשיאה, כלקיס יצרה וסחרה כדי חרס, מינרלים, מתכות, צבעים, ופריטי אמנות בכמות ענקית יחסית למסחר בתקופה. סוחרי העיר הגיעו לא רק למושבותיה הרבות אלא גם לערים אחרות באזור הים התיכון, כולל ערי צפון איטליה ואטרוריה. כלקיס הייתה בין הערים הראשונות ביוון אשר טבעו מטבעות. המטבע הכלקיסי היה מקובל במקומות רבים ביוון הודות לקשרי המסחר הענפים של העיר. השפעתה המסחרית של כלקיס הייתה כה גדולה, שישנן סברות היסטוריות המניחות כי הכתב היווני, בניבו הכלקיסי, הגיע אל האטרוסקים דרך סוחריה ומושבותיה.

במהלך המאה ה-7 לפנה"ס גבר המאבק על השליטה באי אובויה בין כלקיס ובין העיר השכנה ארטריה. שיא המאבק היה מלחמת לילנטוס. במלחמה זו נתמכו שתי הערים בכוחות מבחוץ (בני בריתה של כלקיס היו שותפותיה למסחר סמוס וקורינתוס). כלקיס יצאה כשידה על העליונה בעימות זה וכתוצאה מכך סיפחה לעצמה את השטחים החקלאיים הטובים ביותר באי ורכשה את ההגמוניה באי.

בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס פרצה מלחמה בין כלקיס לבין אתונה. אתונה ניצחה, האצולה הכלקיסית גורשה ועל שטח העיר הוקמה מושבה אתונאית. החל מתקופה זו, כלקיס הייתה תחת השפעתה של אתונה ומאוחר יותר, במהלך המאה ה-5 לפנה"ס, היא היוותה חלק מהליגה האטית-דלית.

בשנת 447 לפנה"ס, או בשנת 446 לפנה"ס, פרצו בכלקיס ובאובויה כולה מרידות נגד האתונאים. המרד דוכא על ידי פריקלס. ההגמוניה האתונאית הארוכה על כלקיס נמשכה עד קרב כירוניאה, שלאחריו עברה כלקיס, יחד עם כל אובויה, לשליטתו של פליפוס השני, מלך מוקדון.

בתקופה ההלניסטית שימשה כלקיס כאחד משלושת המבצרים המוקדונים שבאמצעותם שלטה מוקדון במרכז יוון ("שלושת כבלי יוון"). המלך הסלאוקי, אנטיוכוס השלישי, השתמש בכלקיס כבסיס קדמי לפלישה ליוון ולמלחמה ברומאים בשנת 192 לפנה"ס. בשנת 88 לפנה"ס חזר המלך מיתרידטס השישי, מלך פונטוס על מהלכיו של אנטיוכוס.

תחת שלטון רומא נהנתה משגשוג כלכלי מסוים כתוצאה ממסחר. עם התפלגות האימפריה הרומית עברה כלקיס, יחד עם כל יוון, לידי האימפריה הביזנטית, אז שימשה כמבצר ביזנטי מהמאה ה-6 לפנה"ס והלאה. משנת 1209 הייתה העיר תחת שלטון ונציה ונקראה נגרו פונטה (הגשר השחור). בשנת 1470 עברה לידי האימפריה העות'מאנית, שהפכה אותה לעיר מחוז של פאשה וב-1688 ניסו הוונציאנים לכבוש אותה בשנית בכוח גודל, אך נכשלו. משנת 1830 השתייכה כלקיס, יחד עם כל אובויה, למדינת יוון המודרנית.

בתקופה המודרנית הכילה העיר כעשרת אלפים נפשות, ואוכלוסייה מעורבת של טורקים, יוונים וקהילה יהודית. רעידת אדמה ב-1894 הרסה חלקים גדולים מהעיר העתיקה וחומותיה.

מסילת רכבת אשר הוקמה ב-1904 על גבי גשר נע, וחיברה בינה ובין אתונה ופיראוס, נתנה לעיר תנופה כלכלית מחודשת. ב-1961 מנתה העיר כ-25,000 נפש וב-1981 מנתה העיר 44,847 תושבים.

קווי המתאר של העיר המודרנית ומבנים בולטים

העיר מורכבת משני חלקים: החלק העתיק יותר מוקף חומות, ידוע בשם "הקאסטרו" של "קארה באבא" (מטורקית: "אבא השחור") וממוקם צמוד למצר אורופז. החלק המודרני יותר מהוה פרבר חיצוני לקאסטרו. בעוד החלק הפנימי שימש בעבר כגטו ליהודים ולמיעוט הטורקי, החלק החיצוני שימש בית בעיקר יוונים. חלק גדול מחומות העיר הפנימית נהרסו על ידי רעידת האדמה ב-1894, חלק נהרס בגלל ההתרחבות הטבעית של מיצר אורופז ולמעשה, חלקים נרחבים של החומה שניצבה בעבר על יד הים אינם קיימים כיום.

אחד מן המבנים החשובים ביותר בעיר היא כנסיית סנט פראסקאוה, בעבר הכנסייה הראשית של השלטון הוונציאני אשר הוקמה עוד בתקופה הביזנטית, למרות חזותה הארכיטקטונית המערבית. ישנו גם מסגד טורקי בעיר. נמלה של העיר נמצא בחלקה הצפוני, והעיר מחוברת ליוון היבשתית בגשר חדש בחלקה הדרומי והמזרחי.

העיר בעלת חופי רחצה, בתי ספר, אולמות תרבות, בנקים, תחנת דואר, כיכרות, ומבני השלטון המקומי של מחוז המשנה.

יהודים

בית הכנסת בחלקידה
האנדרטה לזכר הקולונל היהודי מרדכי פריזיס בן העיר, אשר נהרג בראש כוחותיו ב-5 בדצמבר 1940 בקרב מול הצבא האיטלקי במעבר קאלמה אשר בגבול אלבניה יוון, במהלך מלחמת איטליה-יוון
ערך מורחב – יהדות יוון

קדמוניות היהודים של יוספוס פלביוס מזכיר יישוב יהודי בעיר. לפי בנימין מטודלה היו בכלקיס בעת ביקורו קהילה של כ-200 יהודים שעסקה ביצור ובצביעת משי. בערך מתחילת שלטון הפרנקים, ובהמשך תחת שלטון ונציה, חויבו היהודים לגור בגטו המקומי ה"קאסטרו", ולשלם מיסים מיוחדים. ידוע על משפחה יהודית בשם קלומיטי, שרכשה אזרחות ונציאנית, ושאחד מבניה, דוד קלומיטי, במאה ה-15, היה בעל אחוזות וצמיתים יהודים. היהודים מילאו חלק חשוב בכלכלת העיר בימי הביניים, וסחרו גם עם הנמלים העות'מאניים וגם עם הנמלים הוונציאנים.

תחת שלטון העות'מאנים ירדה חשיבותה של הקהילה המקומית, מעט ממגורשי ספרד הגיעו אליה, ובכך השאירו את הקהילה בצביון המקורי שלה.

היהודים עסקו בתקופה זו בעיקר בפחחות, מכירת ירקות ופירות, ובתפירת בגדים. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה היהודית בכלקיס כ-325 יהודים, פלישת הגרמנים הובילה רבים מהם לברוח להרים. בעוד חלק הצליח לברוח לארץ ישראל דרך טורקיה ולהינצל, חלק מהם נתפסו ונשלחו בשנת 1944 למחנה ההשמדה אושוויץ. ב-1948 מנתה הקהילה כ-180 יהודים, ובשנת 1959 כ-122 נפש. כיום הקהילה מונה כ-20 משפחות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלקיס בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24960224כלקיס