סאמוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף סמוס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Περιφερειακή ενότητα
Σάμος
העיר סאמוס, בירת היחידה האזורית
העיר סאמוס, בירת היחידה האזורית
מדינה יווןיוון יוון
מחוז צפון הים האגאי
חבל ארץ האיים האגאיים
רשויות מוניציפליות ביחידה האזורית 1. סאמוס
בירת היחידה האזורית סאמוס
שטח 468 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ ביחידה האזורית 32,977 (2011)
 ‑ צפיפות 69 נפש לקמ"ר (2011)
Map of Lemnos

מיקומו של האי סאמוס (מסומן באדום), ביחס לחופי טורקיה, ולשאר איי מחוז צפון הים האגאי

סאמוסיוונית: Σάμος) הוא אי יווני במזרח הים האגאי, הממוקם בסמוך לחופי טורקיה, ומהווה יחידה אזורית ורשות מוניציפלית נפרדת של יוון במחוז צפון הים האגאי. סאמוס שייך לקבוצת האיים האגאיים הצפון מזרחיים, והוא בין הדרומיים בקבוצה. האי ממוקם בדרום מפרץ קושדסי, ומפורד מהחוף הטורקי שבמזרחו על ידי מצר ים שרוחבו הוא כ-1.6 ק"מ. מנהלתית, היחידה האזורית של סאמוס גובלת בטורקיה בצפון ובמזרח, קלימנוס בדרום, ואיקריה במערב.

גאוגרפיה

שטח האי הוא 468 קילומטרים רבועים ואוכלוסייתו מונה, נכון ל-2011, 32,977 נפשות. היישוב הגדול ביותר באי, המשמש כבירת היחידה האזורית, הוא עיר הנמל סאמוס. העיר השנייה בגודלה היא ואת'י, הצמודה לעיר סאמוס.

האי היה מרכז למספר רעידות אדמה חזקות. ביולי 1875 נהרסו ברעידת אדמה 150 בתים ועשרה אנשים נהרגו[1]. רעש אדמה נוסף פקד את האי בשנת 1904[2].

אתרי מורשת

האי סאמוס הוא מולדתם של אפיקורוס, אריסטרכוס ופיתגורס, וכחלק ממורשתו של האחרון נהוגה באי עד היום מכירה לתיירים מה שמוכר כגביע פיתגורס, הנחשבת כהמצאה של פיתגורס. בתקופת יוון העתיקה, סאמוס הייתה מרכז תרבות יווני שהגיע לשיא פריחתו בתקופתו של פוליקרטס, במאה ה-6 לפנה"ס, עת הוקמו בה מקדש ההריון הענק ופיתגוריון, שניהם אתרי מורשת עולמית מאז שנת 1993.

היסטוריה

במהלך ההיסטוריה נשלט האי בידי אימפריות רבות (פרסים, סלוקים, רומאים, ביזנטים, עות'מאנים), וצורף ליוון רק במרץ 1913[3]. בתחילת יוני 1925 התרחש באי סאמוס מרידה אשר הובילה לתפישת השלטון ביוון על ידי הגנרל פנגלוס[4][5]. האי נתפס על ידי המורדים במרד הכושל של מרץ 1935[6].

במהלך מלחמת העולם השנייה נכבש האי על ידי גרמניה הנאצית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאמוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0