מחוזות יוון
מחוזות יוון (ביוונית: περιφέρειες; בתרגום מילולי: פריפריות) הם הרמה הראשונה של החלוקה המנהלית של יוון. קיימים 13 מחוזות שונים, כאשר תשעה מהם מתפרסים על יוון היבשתית, בחצי האי הבלקני ובחצי האי פלופונסוס, וארבעה על איי יוון (שניים באיי הים האגאי, אחד בכרתים ואחד באיים היוניים). 13 המחוזות מתחלקים כיום ל-74 יחידות אזוריות. היחידות האזוריות החליפו חלוקה מוקדמת יותר ל-51 נפות, חלוקה שהייתה נהוגה עד לשנת 2011.
המחוזות
שם | בירה | שטח[1] (בקמ"ר) |
אוכלוסייה[2] (2011, בנפש) |
צפיפות (בנפש לקמ"ר) |
פיתוח אנושי[3] (2017) |
תמ"ג לנפש[4] (2011, בדולרים) |
מס' יחידות אזוריות |
---|---|---|---|---|---|---|---|
אטיקה Αττικής |
אתונה | 3,808 | 3,828,434 | 1,005.4 | 0.893 | 26,968 | 8 |
מרכז יוון Στερεάς Ελλάδας |
למיה | 15,549 | 547,390 | 35.2 | 0.836 | 19,007 | 5 |
פלופונסוס Πελοποννήσου |
טריפולי | 15,490 | 577,903 | 37.3 | 0.836 | 16,581 | 5 |
תסליה Θεσσαλίας |
לאריסה | 14,037 | 732,762 | 52.2 | 0.848 | 15,772 | 5 |
מרכז מקדוניה Κεντρικής Μακεδονίας |
סלוניקי | 18,811 | 1,882,108 | 100.1 | 0.866 | 16,559 | 7 |
מזרח מקדוניה ותראקיה Ανατολικής Μακεδονίας και Θράκης |
קומוטיני | 14,157 | 608,182 | 43.0 | 0.833 | 16,559 | 6 |
מערב מקדוניה Δυτικής Μακεδονίας |
קוזני | 9,451 | 283,689 | 30.0 | 0.866 | 18,786 | 4 |
מערב יוון Δυτικής Ελλάδας |
פטרס | 11,350 | 679,796 | 59.9 | 0.852 | 14,332 | 3 |
אפירוס Ηπείρου |
יואנינה | 9,203 | 336,856 | 36.6 | 0.865 | 14,221 | 4 |
כרתים Κρήτης |
הרקליון | 8,336 | 623,065 | 74.7 | 0.868 | 18,421 | 4 |
האיים היוניים Ιονίων Νήσων |
קורפו | 2,307 | 207,855 | 90.1 | 0.863 | 17,726 | 5 |
צפון הים האגאי Βορείου Αιγαίου |
מיטילנה | 3,836 | 199,231 | 51.9 | 0.860 | 16,638 | 5 |
דרום הים האגאי Νοτίου Αιγαίου |
ארמופוליס | 5,286 | 309,015 | 58.5 | 0.831 | 24,828 | 13 |
בנוסף למחוזות, קיים המחוז האוטונומי הר אתוס, או "ההר הקדוש", שמהווה מדינת נזירים תחת ריבונות יוונית. מחוז אוטונומי זה נמצא בחצי האי המזרחי ביותר מבין שלושת חצי האיים של כלקידיקי.
יחידות אזוריות
החל מתאריך ה-1 בינואר 2011, 13 המחוזות מחולקים ל-74 יחידות אזוריות (περιφερειακές ενότητες):
מזרח מקדוניה ותראקיה:
1. אברוס 7. סרה 14. פלורינה 18. יואנינה |
תסליה:
22. טריקלה 27. אביה 32. אטוליה-אקארנאניה 35. קורינתיה |
האיים היוניים:
40. קורפו |
דרום הים האגאי:
54. אנדרוס 67. האיים 75. הר אתוס |
מחוזות משנה
עד לשנת 2011 החלוקה המנהלית המשנית של יוון הייתה ל-51 מחוזות משנה מנהליים (νομός, "נומוס" ביחיד; νομοί, "נומי" ברבים). במסגרת רפורמת קליקרטיס, בוטלה החלוקה הישנה למחוזות משנה שהוחלפו ביחידות אזוריות. רוב היחידות האזוריות החדשות זהות בתחום שיפוטם למחוזות המשנה הישנים. השינוי העיקרי היה במסגרת המחוזות של אטיקה ושל דרום הים האגאי, שבהם הרפורמה יצרה 18 יחידות מנהלתיות חדשות. מחוזות המשנה הישנים היו:
מזרח מקדוניה ותראקיה:
1. אברוס 6. סרה 13. פלורינה 17. יואנינה |
תסליה:
21. טריקלה 25. אביה 30. אטוליה-אקארנאניה 33. קורינתוס |
האיים היוניים:
38. קורפו 42. חניה 46. לסבוס 49. האיים הקיקילאדיים 51. אטיקה[5] 52. הר אתוס |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "STRUCTURE AND OPERATION OF LOCAL AND REGIONAL DEMOCRACY". 2012. p 13.
- ^ "2011 POPULATION AND HOUSING CENSUS HELLENIC STATISTICAL AUTHORITY". Piraeus, 12 September 2014.
- ^ "Subnational Human Development Index (SD-2019)". Institute for Management Research, Radboud University.
- ^ "Regions of Greece", www.geogreece.gr
- ^ אטיקה היווה "נומוס על", שמתחתיו הייתה חלוקה נוספת לארבע יחידות משנה: פיראוס, אתונה, מערב אתיקה ומזרח אתיקה.
חלוקה מנהלית של מדינות אירופה | ||
---|---|---|
|
30337847מחוזות יוון