רבי ירמיהו רוזנבוים
| לידה |
ה'תע"ג אושוויינצ'ים |
|---|---|
| פטירה |
יולי 1805 (בגיל 92 בערך) ד' באב ה'תקס"ד דברצן |
| תחומי עיסוק | רב במטרסדורף וסאנטוב |
| רבותיו | רבי מאיר אייזנשטט |
| אב | רבי יצחק אייזיק רב העיר אושפיצן |
רבי ירמיהו רוזנבוים (מכונה גם רבי ירמיהו ממטרסדורף; ה'תע"ג, אושווינצ'ים - ד' באב ה'תקס"ה, יולי 1805, דברצן) היה רב פולני-הונגרי שכיהן כרב במטרסדורף ובסאנטוב.
תולדות חייו
נולד באושפיצן בשנת ה'תע"ג לרבי יצחק אייזיק, רב העיר (שהיה מחותנו של הרב יחזקאל לנדא[1]), בנו של הרב יואב רוזנבוים הראשון, רבה של פילץ. למד אצל הרב מאיר אייזנשטט בעל "פנים מאירות" ואצל הרב אברהם צבי הירש מפיוטרקוב בעל "ברית אברהם". נשא את לאה רייזל בת רבי מאיר הלוי מאושפיצין, ממנה נולד לו בן אחד, יואב. לאחר פטירתה נישא את פרידא בת רבי ישראל מלנצהוט, ואימץ את בנה מנישואיה הקודמים הרב אברהם אביש טננבוים אב"ד קרסטיר וסיקס. הוא עבר לעיר אסאד (אסוד) שבהונגריה, ובשנת ה'תק"ם עבר לכהן כרב וראש ישיבה במטרסדורף, אחת משבע קהילות בבורגנלנד, אז בהונגריה. קהילת מטרסדורף הענייה שילמה לו משכורת זעומה והסכימה להחזיק ישיבה ובה שישה תלמידים עניים בלבד, אך בישיבתו למדו מאות תלמידים על חשבון הוריהם. לאחר כשנה, ביקש להעלות את משכורתו משום שילדיו סבלו מחרפת רעב, ותמורת הכפלת משכורתו קיצצה הקהילה את תמיכתה בישיבה לכדי ארבעה תלמידים. עם זאת, כשהמצב הכלכלי התדרדר עוד יותר, ויתר על הכפלת המשכורת והסכים לצמצם עוד את התמיכה בישיבה לכדי שני תלמידים בלבד, וחי בעוני. לאחר שמונה עשרה שנה במטרסדורף, עבר בשנת ה'תקנ"ט (בגיל 85) לכהן כרב בסאנטוב וגלילותיה, שם כיהן שבע שנים. בקיץ ה'תקס"ה (1805) יצא להשתתף בוועידה של רבני הונגריה. בדרכו עבר בעיר דברצן ונפטר בה בד' באב. מכיוון שבאותה העת לא הייתה בדברצן קהילה יהודית, נקבר בשאמשאן הסמוכה. בין מספידיו היה הרב משה מינץ.
על מצבתו כתוב:
רכב ישראל ופרשיו, אדם גדול כענקים/ מלכא וריש גלותא, חוצב מפיו דברי זקוקין/ יום יום אותו ידרושו הלומדים, להשקותם מבאר מים חיים מתוקים/ המאיר פני תבל בתשובותיו לכל שואל, כאשר ישאל איש כדבר אלוקים.
האי צנא מלא ספרא/ חמדת ישראל נזר עטרה/ שר התורה הודה והדרה/ אספקלריה המאירה/ סיני ועוקר הרים וטוחנן זו בזו וסברא/ העמיד תלמידים למאות ולאלפים בתורה/ ובמצות ה' ברא להפליא
— נוסח המציבה
התכתב בהלכה עם חכמי דורו. החתם סופר (שכיהן בהמשך כרב במטרסדורף) מצטט מהוראותיו[2] ומכנהו "מופת הדור"[3]. עם פרוץ הפולמוס החריף אודות דגי השטירל והטיק שעורר תלמידו אהרן חורין מארד, ניסה בתחילה לשכנע את חורין בדרכי נועם לזנוח את היתרו, אך משהוויכוח החריף והחלו להתפרסם קריאות לשינוי ההלכה מאת חורין, תקף אותו בחריפות וקרא לנדותו[4].
מתלמידיו
- רבי עקיבא איגר למד תקופה קצרה בישיבתו.
- בנו רבי יואב רוזנבוים – רבה של צעהלים.
- רבי שמחה בונים מפשיסחה – למד אצלו בצעירותו, בטרם הפך לחסיד.
- רבי דב בעריש הרציגר רבה של בנדין.
- גיסו רבי בנימין וולף לעוו – רבה של ורבו ומחבר "שערי תורה".
- בנו החורג רבי אברהם אביש טננבוים – רבה של קרסטיר וסיקס.
- רבי דוד אופנהיים – רבה של טמשוואר.
- רבי יהודה לייב סג"ל רבה של מאקו בהונגריה.
- רבי מרדכי בנט - אב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג, רבה הראשי של מוראביה.
- רבי שמואל הלוי יונגריז - אביו של רבי אשר אנשל יונגרייז בעל מנוחת אשר.
- אהרן חורין – רבה של ארד, מראשוני הרפורמים.
ספריו
- מודעה רבא – פירוש על ספר "מודעה ואונס" לרבי חיים שבתי מסלוניקי. לצדו הודפס פירושו של בנו ר' יואב בשם "מודעה זוטא". לבוב ה'תקנ"ח.
- חידושים על מסכתות כתובות וקידושין. הודפסו בסוף החלק הראשון של הספר "זיכרון סופרים" מאת הרב פישל סופר. ברוקלין, ה'תשמ"ט.
קישורים חיצוניים
- עלים לתרופה, גליון תרע"ז (פרשת דברים, תשס"ט, שנה י"ד), באתר היברובוקס
הערות שוליים
36498537ירמיהו רוזנבוים