רבי מאיר איזנשטט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רבי מאיר אייזנשטט)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מאיר איזנשטט
קברו בבית הקברות היהודי הישן באיזנשטט. צולם בנובמבר 2012.
קברו בבית הקברות היהודי הישן באיזנשטט. צולם בנובמבר 2012.
לידה 1670
ה'ת"ל
ליטא
פטירה 7 ביוני 1744 (בגיל 74 בערך)
כ"ז בסיון ה'תק"ד
אייזנשטט
מקום קבורה בית הקברות הישן באייזנשטט
תחומי עיסוק רב
תלמידיו רבי יונתן אייבשיץ, רבי ירמיהו רוזנבוים
חיבוריו שו"ת 'פנים מאירות'

הרב מאיר בן יצחק איזנשטט (מהר"ם א"ש[1]; ת"ל, 1670 - כ"ז בסיון תק"ד, 7 ביוני 1744, אייזנשטט), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט. מחבר שו"ת "פנים מאירות".

חייו

נולד בליטא בשנת ה'ת"ל לרבי יצחק אשכנזי, והיה נכד אחותו של רבי שבתי כהן, "הש"ך". בצעירותו למד אצל רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר, בעל ה'מגן אברהם' ורבי דוד אופנהיימר. לאחר נישואיו לאשתו מרת פינקל[2] למד כעשר שנים בבית חותנו בסוכטשוב ולאחר מכן שימש כרבה של שידלובצא שבפולין. בתפקידו זה הוטלו עליו מטלות רבות שביטלוהו מלימודו, ומשכך החליט לעבור למדינות אשכנז שם יפריעוהו פחות. בעזרת יהודי החצר השר שמשון ורטהיימר, התמנה בגיל 30, בשנת ה'ת"ס (1700), לראש ישיבת ורמיזא. לאחר מכן שימש כרב בפרוסניץ שבמוראביה, שם גידל את רבי יהונתן אייבשיץ, לאחר שהאחרון התייתם מהוריו, והיה לו לאב ולמורה.

בשנת ה'תע"ז (1717) התמנה בהשתדלות רבי שמשון וורטהיימר[3] לרבה של קהילת אייזנשטט ו"שבע קהילות" ורב המדינה. הוא הקים שם ישיבה גדולה שתלמידיה באו מקרוב ומרחוק, ועל ידי כך גדלה השפעתו בחוגים היהודיים שבאזור. תיקן תקנות הנוגעות לסגנון החיים של הקהילה, כגון תקנה האוסרת על משחקי קלפים מלבד בחנוכה, בפורים ובבית היולדת. תקנה זו נשארה בתוקפה בקהילת אייזנשטט עד ליומה האחרון. הוא אימץ את שם העיר כשם משפחתו.

בשנת ה'תפ"ג (1723) נאלץ לעזוב את העיר, בשל עלילה נגדו אצל השלטונות, כביכול היה מעורב בגנבה[4]. בספרו "כתנות אור" על התורה בפרשת שמיני, כותב רבי מאיר: "דרוש דרשתי בתוכחת מוסר לעם בקהל המון חוגג בחודש מנחם שנת תפ"ג. כשיצאתי באלו הן הגולין במדינת פולין מחמת מלשינים". אזכור פרשיה זו מופיעה גם בספרו "פנים מאירות" שם הוא כותב: "כ"ד המתפלל בלב נשבר ונדכה וליבי דואג בקרבי שיצילני משפת שקר". לאחר כשנתיים, התוודה אחד העדים על כך שרבי מאיר אינו קשור לפרשה, ובעקבות זאת יכל לחזור לעירו.

כשחזר לעירו תיקן "יהי רצון" מיוחד כנגד "המזיקים את ישראל בלשונם והמהרסים מעמדי ומצבי הקהילות", וקבע לאומרו בכל יום שני וחמישי לאחר קריאת התורה.


אחד מצאצאיו שמרבה לצטט את דבריו בספרו הוא בעל הפתחי תשובה.

פטירתו

רבי מאיר נפטר בכ"ז בסיון ה'תק"ד (1744), ונקבר בבית העלמין הישן באייזנשטט. על מצבתו נכתב: "פה נטמן הרב הגדול כמהר"ר מאיר אב"ד דק"ק א"ש והמדינה זצ"ל מת ונקבר ביום א' כ"ז סיון תק"ד לפ"ק תנצב"ה".

זכרו מונצח בשם הרחוב הקרוי כשם ספרו "פנים מאירות", רחוב הנמצא בשכונת קריית מטרסדורף בירושלים (על שם אחת משבע קהילות). כמו כן צאצאו הרב נתן גשטטנר פתח ישיבה בבני ברק על שמו. צאצא נוסף הוא יהושע ברזילי.


תקופת חייו של רבי מאיר איזנשטט על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

חיבוריו

צאצאיו

בניו:

תלמידיו

מצאצאיו

קישורים חיצוניים

כתביו

הערות שוליים

  1. ^ 'א"ש' הוא קיצור מקובל בספרות הרבנית לעיר אייזנשטט. יש לציין כי גם רבי מאיר איזנשטטר כונה מהר"ם א"ש על שם עיר הולדתו, ואין לבלבל ביניהם. כמו כן אין להתבלבל, עם בן דורו רבי מאיר בן חיים קצנלבויגן מאיזנשטט, מחבר ה"נר למאור" על מאמר עולם קטן לרמ"ע מפאנו, הגהות על ספר הגלגולים ופירוש למגילת אסתר, "משתה יין".
  2. ^ בת הקצין רבי משה סוכטשוב, נפטרה י"ב בניסן ה'ת"צ.
  3. ^ צפונות גליון ט, עמוד פג
  4. ^ ב'שם הגדולים השלישי' מספר כי נאנס לשמור את סוד הגנבים וברח ע"מ שלא לשתף עמם פעולה. בפורום 'אוצר החכמה'
  5. ^ בן הדיין רבי גרשון פוזן ומרים שהיתה מצאצאי רבי אלעזר ברייער הנ"ל.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29155842מאיר איזנשטט