רבי מאיר איזנשטט
.JPG) | |
| קברו בבית הקברות היהודי הישן באיזנשטט. צולם בנובמבר 2012. | |
| לידה |
1670 ה'ת"ל ליטא |
|---|---|
| פטירה |
7 ביוני 1744 (בגיל 74 בערך) כ"ז בסיון ה'תק"ד אייזנשטט |
| מקום קבורה | בית הקברות הישן באייזנשטט |
| תחומי עיסוק | רב |
| תלמידיו | רבי יונתן אייבשיץ, רבי ירמיהו רוזנבוים |
| חיבוריו | שו"ת 'פנים מאירות' |
הרב מאיר בן יצחק איזנשטט (מהר"ם א"ש[1]; ת"ל, 1670 - כ"ז בסיון תק"ד, 7 ביוני 1744, אייזנשטט), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט. מחבר שו"ת "פנים מאירות".
חייו
נולד בליטא בשנת ה'ת"ל לרבי יצחק אשכנזי, והיה נכד אחותו של רבי שבתי כהן, "הש"ך". בצעירותו למד אצל רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר, בעל ה'מגן אברהם' ורבי דוד אופנהיימר. לאחר נישואיו לאשתו מרת פינקל[2] למד כעשר שנים בבית חותנו בסוכטשוב ולאחר מכן שימש כרבה של שידלובצא שבפולין. בתפקידו זה הוטלו עליו מטלות רבות שביטלוהו מלימודו, ומשכך החליט לעבור למדינות אשכנז שם יפריעוהו פחות. בעזרת יהודי החצר השר שמשון ורטהיימר, התמנה בגיל 30, בשנת ה'ת"ס (1700), לראש ישיבת ורמיזא. לאחר מכן שימש כרב בפרוסניץ שבמוראביה, שם גידל את רבי יהונתן אייבשיץ, לאחר שהאחרון התייתם מהוריו, והיה לו לאב ולמורה.
בשנת ה'תע"ז (1717) התמנה בהשתדלות רבי שמשון וורטהיימר[3] לרבה של קהילת אייזנשטט ו"שבע קהילות" ורב המדינה. הוא הקים שם ישיבה גדולה שתלמידיה באו מקרוב ומרחוק, ועל ידי כך גדלה השפעתו בחוגים היהודיים שבאזור. תיקן תקנות הנוגעות לסגנון החיים של הקהילה, כגון תקנה האוסרת על משחקי קלפים מלבד בחנוכה, בפורים ובבית היולדת. תקנה זו נשארה בתוקפה בקהילת אייזנשטט עד ליומה האחרון. הוא אימץ את שם העיר כשם משפחתו.
בשנת ה'תפ"ג (1723) נאלץ לעזוב את העיר, בשל עלילה נגדו אצל השלטונות, כביכול היה מעורב בגנבה[4]. בספרו "כתנות אור" על התורה בפרשת שמיני, כותב רבי מאיר: "דרוש דרשתי בתוכחת מוסר לעם בקהל המון חוגג בחודש מנחם שנת תפ"ג. כשיצאתי באלו הן הגולין במדינת פולין מחמת מלשינים". אזכור פרשיה זו מופיעה גם בספרו "פנים מאירות" שם הוא כותב: "כ"ד המתפלל בלב נשבר ונדכה וליבי דואג בקרבי שיצילני משפת שקר". לאחר כשנתיים, התוודה אחד העדים על כך שרבי מאיר אינו קשור לפרשה, ובעקבות זאת יכל לחזור לעירו.
כשחזר לעירו תיקן "יהי רצון" מיוחד כנגד "המזיקים את ישראל בלשונם והמהרסים מעמדי ומצבי הקהילות", וקבע לאומרו בכל יום שני וחמישי לאחר קריאת התורה.
אחד מצאצאיו שמרבה לצטט את דבריו בספרו הוא בעל הפתחי תשובה.
פטירתו
רבי מאיר נפטר בכ"ז בסיון ה'תק"ד (1744), ונקבר בבית העלמין הישן באייזנשטט. על מצבתו נכתב: "פה נטמן הרב הגדול כמהר"ר מאיר אב"ד דק"ק א"ש והמדינה זצ"ל מת ונקבר ביום א' כ"ז סיון תק"ד לפ"ק תנצב"ה".
זכרו מונצח בשם הרחוב הקרוי כשם ספרו "פנים מאירות", רחוב הנמצא בשכונת קריית מטרסדורף בירושלים (על שם אחת משבע קהילות). כמו כן צאצאו הרב נתן גשטטנר פתח ישיבה בבני ברק על שמו. צאצא נוסף הוא יהושע ברזילי.
| תקופת חייו של רבי מאיר איזנשטט על ציר הזמן |
|---|
 |
חיבוריו
- שו"ת פנים מאירות
- פנים מאירות על סדר קדשים
- כתנות אור (פירוש לתורה ולחמש מגילות - יצא ביחד עם פרושי נכדו, הרב אלעזר קאליר בשם מאורי אש)
- אור הגנוז (חידושים על מסכת כתובות ועל הלכות יין נסך ביורה דעה)
צאצאיו
בניו:
- רבי בנימין אב"ד לקנבך.
- רבי שלמה.
- רבי גבריאל.
- רבי מיכאל (נפטר בשנת ה'תק"ך). היה רבה של קלצק.
- רבי אברהם שיפף (נפטר בי"ב סיון ה'תקע"ז).
- רבי אליעזר משידלובצה.
- רבי יצחק אב"ד ניאסוויז', חתנו של החכם צבי.
- חתנו רבי אלעזר ברייער (נפטר בחודש סיון ה'תצ"ז).
- בנו רבי אלעזר קאליר אב"ד רכניץ (מח"ס אור חדש).
תלמידיו
מצאצאיו
- רבי חיים מאיר פינקלר אדמו"ר מראדושיץ בפינטשוב, בן רבי יצחק בן רבי אליעזר בן רבי מאיר בן רבי אליעזר משידלובצא הנ"ל.
- רבי אברהם צבי הירש אייזנשטט (בעל הפתחי תשובה).
- רבי יחיאל ממוש ב"ר מנחם גאב"ד מוש (רבי יחיאל מוש'ער).
- רבי נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב מוולוז'ין).
- רבי איסר זלמן מלצר.
- רבי אליעזר פוזן דיין בפרנקפורט ובלונדון[6].
- רבי שמעון ישראל פוזן רב בשאפראן, ומנהיג קהילה בארצות הברית.
- רבי יצחק יחיאל יעקובוביץ רבה של הרצליה.
- רבי יעקב ישראל פוזן דיין בבית דין צדק בני ברק.
- הצייר הרב אלכסנדר אייזנשטט.
קישורים חיצוניים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי מאיר איזנשטט", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1013-1011, באתר HebrewBooks
- "אייזינשטאט, מאיר בן יצחק", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 268–269, באתר HebrewBooks
- 'אייזנשטאדט, ר' מאיר ב"ר יצחק (מהר"ם א"ש)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 26 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1224).
- דוד הלחמי, רבי מאיר אשכנזי (אב"ד איזנשטאדט), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- שלמה שפיצר, על פעילות ה"פנים מאירות" ב"שבע הקהילות", צפונות ג, ב (תשנ"א), עמ' פג-פז.
- כתביו
- שו"ת פנים מאירות - חלקים א-ג, אמשטרדם, תע"ה, באתר היברובוקס
- חידושי הלכות (פנים מאירות) על מסכת בבא קמא, לבוב, תרנ"ט, באתר היברובוקס
- אור הגנוז, לבוב, תר"כ, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ 'א"ש' הוא קיצור מקובל בספרות הרבנית לעיר אייזנשטט. יש לציין כי גם רבי מאיר איזנשטטר כונה מהר"ם א"ש על שם עיר הולדתו, ואין לבלבל ביניהם. כמו כן אין להתבלבל, עם בן דורו רבי מאיר בן חיים קצנלבויגן מאיזנשטט, מחבר ה"נר למאור" על מאמר עולם קטן לרמ"ע מפאנו, הגהות על ספר הגלגולים ופירוש למגילת אסתר, "משתה יין".
- ^ בת הקצין רבי משה סוכטשוב, נפטרה י"ב בניסן ה'ת"צ.
- ^ צפונות גליון ט, עמוד פג
- ^ ב'שם הגדולים השלישי' מספר כי נאנס לשמור את סוד הגנבים וברח ע"מ שלא לשתף עמם פעולה. בפורום 'אוצר החכמה'
- ^ ראו: רבי אברהם שטרן, מור"ר משה ז"ל אייזענשטאַדט אב"ד קעלצק, מליצי אש, עמוד קכז, אות של"ג, באתר היברובוקס.
- ^ בן הדיין רבי גרשון פוזן ומרים שהיתה מצאצאי רבי אלעזר ברייער הנ"ל.
מאיר איזנשטט29155842