רבי יואב רוזנבוים
| רבותיו | אביו |
|---|---|
| פטירה |
יוני 1810 ד' בסיון ה'תק"ע |
| חיבוריו | ראה #ספריו |
| בת זוג | בילא |
| אב | רבי ירמיהו רוזנבוים |
| אם | רייזל |
הרב יואב ב"ר ירמיהו רוזנבוים (מכונה גם ר' יואב ממטרסדורף או ר' יואב ביליצר; נפטר בד' בסיון ה'תק"ע, יוני 1810) היה רב במספר קהילות בפולין ובהונגריה, ומחבר ספרים.
תולדות חייו
בנם של רייזל (רייצל) והרב ירמיהו רוזנבוים, שהיה רבן של מטרסדורף וסאנטוב, בנו של הרב יצחק אייזיק רוזנבוים, רבה של אושפיצין. למד בישיבתו של אביו במטרסדורף, וכבר בגיל צעיר אביו מינה אותו ללמד בישיבתו ולמסור בה שיעורים. נשא לאשה את בילא.
בשנת ה'תקמ"ח התמנה לרב בזרנופצי שבפולין, ובשנת ה'תקנ"א נקרא למלא את מקום הרב לוי פולק ברבנות העיר צעהלים שבבורגנלנד, שם עמד בראשות ישיבה. בשנת ה'תקנ"ח עבר להתגורר בקרולי, בה כיהן ככל הנראה כראש בית מדרש. בשנת ה'תקס"א החל לכהן באונסדורף וגם שם עמד בראשות ישיבה. משבקשתו להעלאה במשכורתו לא נענתה, עבר בשנת ה'תקס"ח לכהן בסאנטוב, למלא את מקום אביו. בתפקיד זה כיהן עד לפטירתו בד' בסיון ה'תק"ע. החת"ם סופר הספיד אותו[1].
משפחתו ותלמידיו
יש אומרים שלאחר פטירתו נשא הרב מאיר אייזנשטטר את אלמנתו[2], ויש אומרים שנשא את בתו לאחר פטירת חתנו[3].
בנו הרב משה שמואל יצחק - אב"ד סיסקא[4].
- חתניו
- ר' יצחק פרנקל-חלפן - מילא מקום חמיו ברבנות סאנטוב, ובהמשך רבה של קרולי, חיבר ספר זבד טוב על ספר חן טוב של חמיו. נפטר בכ"ה בתשרי תקצ"ה[5]. חתנו רבי מאיר פרלס, בן רבי יצחק משה פרלס מילא את מקומו.
- חתנו הרב אברהם אביש טננבוים היה רבן של בוגרוגקרסטור וסיסקא.
- ר' שמשון נפתלי שפטיץ - רבה של ברטי-אויפאלו.
מתלמידיו היה הרב דוד יהודה רוטנברג רבה של סנפטר (מחבר "תהלה לדוד").
ספריו
- שערי בינה – על החיבור "שערי שבועות" שיוחס לרי"ף, וינה ה'תקנ"ב. הסכמות: אביו, הרב מרדכי בנעט, הרב משה מינץ, הרב יצחק הלוי רבה של קראקא, הרב צבי הירש רזאניש רבה של לבוב, ר' שמואל מפשבורסק רבה של פרשבורג, ר' שמולם זלמן הכהן מפירט והרב אלעזר הכהן מוואידלסוב.
- אמרי יואב - דרשות. בהסכמת ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא, יצחק יהודה שמלקיש מלבוב, ר' שלמה הלברשטאם מבאבוב, ר' משה גרינוולד מחוסט, ר' משה הלברשטאם מברטפלד, ר' צבי היש וייס מדומבורבה, ר' שרגא צבי טננבוים מטשאטה ור' משה וייס מזבורוב.
- מודעא זוטא - פירוש לספר "מודעא ואונס" לרבי חיים שבתי מסלוניקי. לצד פירושו של אביו "מודעא רבה". לבוב ה'תקנ"ח.
- חן טוב - ז'ובקבה ה'תקס"ה.
- שו"ת אמרי נועם. חלק א' על אורח חיים ויורה דעה יצא לאור על ידי נכדו הרב חיים ויטריאל במוקצ'בו ה'תרמ"ה. חלק ב' על אבן העזר יצא לאור בברוקלין ה'תשמ"ה. בספרו מתכתב עם גדולי דורו, בהם אביו, רבי אלעזר לעוו, ר' יהודה אב"ד מאקווא ועוד.
לקריאה נוספת
- קהילת צעהלים וחכמיה עמ' 92–101.
- יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, מכון ירושלים, ה'תשע"ז, עמ' 227 – 229.
הערות שוליים
- ^ דרשות חת"ם סופר דף שיג עמוד א - דף שטו עמוד ד
- ^ (כהן, עמ' 229)
- ^ קינסטליכער, עמ' 101
- ^ בחלק מהמקורות נטען שהיה חתנו של ר' יואב, אך קינסטליכער (עמ' 101) מציין שראה את חתימתו "בהגאון יואב".
- ^ ראו: רבי אברהם שטרן, מור"ר יצחק ז"ל פרענקל אב"ד קראלי, מליצי אש, עמוד 88, אות רכד, באתר היברובוקס.
25741659יואב רוזנבוים