יחסי אבחזיה–גאורגיה

יחסי אבחזיה–גאורגיה
אבחזיה	גאורגיה
שטח (בקילומטר רבוע)
8,660	69,700
אוכלוסייה
240,705	3,807,333
תמ"ג (במיליוני דולרים)
	30,536
תמ"ג לנפש (בדולרים)
	8,020
משטר
דמוקרטיה נשיאותית	רפובליקה פרלמנטרית

יחסי אבחזיה–גאורגיה הם תיאור היחסים הדו-צדדיים בין רפובליקת אבחזיה לבין גאורגיה. נכון למאי 2021, בין אבחזיה לגאורגיה מתקיימים יחסים עוינים, כאשר בדומה לרוב מדינות העולם - גאורגיה לא מכירה בעצמאות אבחזיה ורואה אותה כחלק מהשטח שלה.

היסטוריה

ההיסטוריה המוקדמת

מהמאה התשיעית לפני הספירה ועד למאה השישית לפני הספירה היה השטח של אבחזיה המודרנית חלק מהממלכה הגאורגית, ממלכת קולכיס, שהתחלפה בשנת 63 לפנה"ס לממלכת אגריסי. במאה השביעית הוקמה באבחזיה נסיכות אוטונומית על ידי האימפריה הביזנטית, סטטוס שהחזיק מעמד עד למאה ה-9, כאשר היא אוחדה עם הפרובינציה אימרתי והפכה לממלכה האבחזית. עם זאת, ישנן עדויות המציינות את אבחזיה מהמאה השמינית כנסיכות כוזרית, כאשר אם המלך לאו הראשון הייתה נסיכה כוזרית. במאות התשיעית-העשירית, ניסו המלכים גאורגים לאחד את כל הפרובינציות הגאורגיות, ובשנת 1001, המלך בגרט השלישי משושלת בגרטיוני, הפך למלך הראשון של הממלכה הגאורגית המאוחדת, כשלב ראשון בדרך לאיחוד כל הממלכות הגאורגיות.

בתקופת האימפריה הרוסית

התפשטות האימפריה הרוסית, לתוך אזור הקווקז, שהחלה במאה השמונה-עשרה, הביאה לעימותים מתמשכים ברמות נמוכות בין המתיישבים הרוסים לבין השבטים הקווקזיים ילידי המקום. בסופו של דבר התפרצה מלחמת קווקז, שנסתיימה בכיבוש צפון הקווקז ומערב הקווקז על ידי רוסיה. רוב הנסיכויות הגאורגיות סופחו לאימפריה הרוסית בין השנים 1801–1864. גנרל ציציאנוב הביא את אבחזיה תחת חסות המנהל הרוסי, ובשנת 1810 הפכה אבחזיה למדינת חסות של האימפריה הרוסית. במהלך תקופה שנמשכה בין 1829 ועד 1842, היא סופחה לאימפריה הרוסית.

בתקופת ברית המועצות

בחלוקה הפוליטית של הקווקז בתקופת ברית המועצות אבחזיה נחשבה לרפובליקה סובייטית עם ישות מדינית משלה. המהפכה הרוסית של 1917 הביאה לייסודה של רפובליקה גאורגית עצמאית, הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה, שהתקיימה עד לשנת 1921. במהלך קיומה של הרפובליקה סבלה המפלגה המנשביקית השלטת בגאורגיה מאי שקט באזור אבחזיה, אף על פי שהייתה לאבחזיה אוטונומיה מוגבלת. והביא לקיצה את העצמאות קצרת הימים של הרפובליקה. בעקבות זאת הפכה אבחזיה בתקופה שבין 1921–1931, לרפובליקה סובייטית בשם הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אבחזיה (אבחזיה אסס"ר). אף על פי שהייתה לאבחזיה אוטונומיה להלכה, היא הייתה כפופה לשלטון הסובייטי המרכזי בגאורגיה. הגאורגית הפכה לשפה הרשמית באוטונומיה. לברנטי בריה עודד את הגירת גאורגים לאבחזיה, ורבים עברו להתיישב בה כולל רוסים.

היחסים לאחר פירוק ברית המועצות

עם תחילת התפוררותה של ברית המועצות בסוף שנות השמונים, צצה מתיחות אתנית בין הגאורגים והאבחזים עקב התקדמותה של גאורגיה לכיוון עצמאות. האבחזים שהתנגדו למהלך חששו כי הכרזה על עצמאות גאורגיה תוביל לחיסול האוטונומיה האבחזית, וטענו כי אבחזיה התבססה כרפובליקה סובייטית נפרדת. הוויכוח הוביל, ב-16 ביולי 1989, למאורעות אלימים בסוחומי.

ב-17 במרץ 1991, הטילה הרפובליקה הגאורגית חרם על משאל עם בשאלה האם לחדש את הקשר בין הרפובליקות הסובייטיות במסגרת ברית המועצות, שהוזמן על ידי מיכאיל גורבצ'וב. אולם 52.3% מאוכלוסיית אבחזיה, המהווים למעשה את כל הלא-גאורגים באוטונומיה, השתתפו במשאל העם, והצביעו ברוב מכריע של 98.6% על שימור מסגרת ברית המועצות. מאוחר יותר, ב-31 במרץ של אותה שנה, החרימו רוב הלא-גאורגים משאל העם על עצמאות גאורגיה, שזכה לתמיכה גורפת של רוב אוכלוסיית גאורגיה. מספר שבועות לאחר מכן, ב-9 באפריל, הכריזה גאורגיה על עצמאותה, בהנהגת הדיסידנט האנטי-סובייטי, זוויאד גמסחורדיה. תחת שלטונו של גמסחורדיה נרגעו הרוחות באבחזיה באופן יחסי, ונחתם הסכם לשיתוף השלטון בין האבחזים והגאורגים, תוך הבטחת ייצוג יתר לאבחזים בבית המחוקקים האבחזי.

ב-21 בפברואר 1992 הודיעה המועצה הצבאית השלטת בגאורגיה, על ביטול החוקה הסובייטית והחזרת חוקת הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה משנת 1921. אף על פי שהחוקה החדשה לא אמרה זאת, פירשו אבחזים רבים את ההודעה כביטול מעמד האוטונומיה. ב-23 ביולי של אותה שנה, הכריזה הסיעה האבחזית במועצה העליונה של הרפובליקה הכריז על עצמאות מגאורגיה. הישיבה בה הוכרזה העצמאות הוחרמה על ידי הנציגים שהיו אתנית גאורגים, וההכרזה לא הוכרה על ידי אף מדינה בעולם. ההנהגה האבחזית נקטה במדיניות של נישול הפקידים הגאורגים ממעמדם, תהליך שלווה באלימות. בינתיים חיזק המנהיג האבחזי, ולדיסלב ארדזינבה, את הקשרים שלו עם חסידי הקו הנוקשה בפוליטיקה הרוסית והאליטה הצבאית של רוסיה והכריז כי הוא מוכן למלחמה כנגד גאורגיה.

מלחמת אבחזיה

ערך מורחב – מלחמת אבחזיה

בתחילת אוגוסט 1992 השתלטו תומכי גמסחורדיה על מקטע של קו מסילת הברזל העובר בסמגרלו ובאבחזיה והמחבר את טביליסי לרוסיה. בנוסף לכך הם לקחו בשבי מספר פקידים בכירים של הממשל הגאורגי בנפת גאלי, ובכללם שר הפנים הגאורגי, רומן גוונצדזה (რომან გვენცაძე). ההנהגה הגאורגית החליטה על פעולה צבאית לשחרור החטופים וכיבוש המסילה. מאוחר יותר טען שוורדנדזה כי השיג את הסכמת ראש הפרלמנט האבחזי, ולדיסלב ארדזינבה, לפעולה. ארדזינבה מצידו התכחש לדברים.

כתוצאה מההחלטה נכנסו, בלילה של ה-13 באוגוסט 1992, כוחות המשמר הלאומי בפיקוד קיטובאני לאבחזיה, במטרה להשתלט על מסילות הברזל והכבישים הראשיים בנפה. הפעולה הצליחה והשבויים שוחררו. אולם גם לאחר שהושגו מטרות הפעולה המשיך קיטובאני במתקפה, והתקדם לכיוון סוחומי. כוחותיו של קיטובאני נתקלו בהתנגדות עזה ונעצרו. לאחר הפוגה קצרה, ב-18 באוגוסט 1992, חזר קיטובאני עם המשמר הלאומי ותקף את סוחומי. ממשלתו של ארדזינבה נאלצה להימלט צפונה אל העיר גודאותה. שוורדנדזה טען כי קיטובאני פעל על דעת עצמו, ובניגוד להוראותיו. קיטובאני טען כי הססנותו של שוורדנדזה מנעה ממנו להמשיך במתקפה ולכבוש את גודאותה, דבר שהיה עשוי להביא לסיומה של המלחמה בניצחון גאורגי. ישנה גרסה לפיה הרוסים הם שעודדו את קיטובאני במעשיו, על מנת ליצור עימות מזוין בגאורגיה, שיחליש את גאורגיה, ויסייע לאבחזים בהם תמכו. בשלב זה השתלטו כוחות הממשלה הגאורגית על חלקים נרחבים מאבחזיה, אך לא הצליחו לדכא את הבדלנים, והלחימה ברחבי החבל נמשכה עד ספטמבר 1993 בניצחון הבדלנים והאבחזים שהוביל לטיהור אתני של גאורגים מאבחזיה.

מלחמת גאורגיה–רוסיה

ערך מורחב – מלחמת גאורגיה–רוסיה

במהלך מלחמת גאורגיה–רוסיה, נלחמה אבחזיה יחד עם דרום אוסטיה ורוסיה נגד גאורגיה, מלחמה שנגמרה בניצחון הבדלנים שהביא לאיבוד שליטת גאורגיה במובלעותיה השונות בשטחים הבדלנים.

ראו גם

• הסכסוך האבחזי-גאורגי
• יחסי אבחזיה–רוסיה
• יחסי גאורגיה–רוסיה
• יחסי גאורגיה–דרום אוסטיה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחסי אבחזיה–גאורגיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31404339יחסי אבחזיה–גאורגיה