יחזקאל בראון

יחזקאל בּרַאוּן (18 בינואר 1922 – 26 באוגוסט 2014) היה מלחין ישראלי, פרופסור מן המניין בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה של אוניברסיטת תל אביב. חתן פרס ישראל למוזיקה (תשס"א).

קורות חיים

ילדות ונעורים

בראון נולד בברסלאו שבגרמניה, בן לאב מיהדות מזרח אירופה ואם קתולית גרמניה שהתגיירה. ב-1924, כשהיה בן שנתיים, עלה לארץ ישראל עם משפחתו, תחילה לתל אביב ואחר לרחובות. בשנותיו כילד ברחובות קלט את רשמיו המוזיקליים הראשונים, הן מתקליטי האופרות של הוריו והן משירת הנשים התימניות, שעסקו בכביסה בחצר ביתם. כשהיה בן שש, מיד אחרי שהתחיל את לימודיו ברחובות, עברה המשפחה לתל אביב, שם למד בבית הספר תל נורדאו. בין חבריו של בראון היו הסופרים משה שמיר ובנימין גלאי. בהמשך, לאחר נסיעה לגרמניה לבקר את המשפחה בברסלאו, עברו לגור בראשון לציון, שם למד בבית הספר חביב. לאחר סיום לימודיו שם למד בגימנסיה הרצליה בתל אביב. בילדותו ובנעוריו למד נגינה על כינור, אצל מורה מקונסרבטוריון שולמית בתל אביב, שהיה בא פעם בשבוע לראשון לציון. לאחר זמן הפסיק את שיעורי הנגינה בכינור והתחיל לנגן מוזיקה קאמרית עם מוזיקאים חובבים בראשון לציון

שנים ראשונות בקיבוץ

בראון הצטרף לתנועת הנוער השומר הצעיר ובמסגרתה הצטרף לקיבוץ משמר העמק, שם התוודע אל ע. הילל, בן הקיבוץ, ונקשרה ביניהם ידידות רבת שנים. במסגרת פעילותו בקיבוץ הדריך מקהלה להופעה בוועידת התנועה, ולצורך זה נסע לועד הפועל, שם נפגש עם הממונה על מדור המוזיקה, נסים נסימוב, שצייד אותו בתווים ובעצות טובות של מנצח מקהלה מנוסה. תווים אלה העלו בו, לא בפעם הראשונה, את הדחף להלחין בעצמו, אך גם הפעם פטר משאלת-לב זו במחשבה, כי הלחנת סימפוניות וכיוצא בהן לא לו נועדה. "היא שייכת לענקים כמו באך, מוצרט ובטהובן, שחיו בעבר הרחוק ובארצות רחוקות".

בבריגדה היהודית

בראון התגייס לבריגדה היהודית והשתתף בקרבות על נהר סניו באיטליה. בתקופה זו ביקר בעיירה אלטרי, שם ראה בכנסייה ספר ובו נוימות, שהכיר מספרי תולדות המוזיקה אך לראשונה הזדמן לו לראות כתב-יד מקורי של מזמור גרגוריאני. לאחר הניצחון במלחמת העולם השנייה פעלו אנשי הבריגדה בהוצאת ניצולים ממחנות הריכוז והבאתם אל מחנה פליטים באיטליה, שם המשיכו לבקר אותם, לטפל בהם ולהגיש עזרה. באחת המסיבות המשותפות שערכו עם הפליטים הופיעה ילדה, שקראה משירי קדיה מולודובסקה ביידיש והדהימה את בראון בהצלחתה לשרוד את אימי השואה

חזרה לקיבוץ

לאחר שובו לארץ ישראל חזר לקיבוץ משמר העמק, משם נשלח ללימודים בסמינר למורים וגננות של התנועה הקיבוצית בתל אביב, ובמקביל לכך למד הרמוניה וקונטרפונקט אצל בוסקוביץ'. אז גילה לראשונה, שיכולתו המוזיקלית עולה בהרבה על הממוצע, בגדר משהו מיוחד ובלתי מצוי.

בראון נטל חלק בהגנת הקיבוץ בקרבות משמר העמק ועם קום המדינה גויס לצבא. ביוני 1948 נשא לאישה את שולמית גלזמן ובמרץ 1950 נולד בנם הבכור, רפאל, שנקרא על שם חברו הקרוב של יחזקאל, רפאל דויטש ממשמר העמק, שנפל במלחמה.

יציאה מן הקיבוץ

ב-1951 עזב את הקיבוץ והחל ללמוד באקדמיה הישראלית למוזיקה בתל אביב. ההחלטה לעזוב את הקיבוץ לא הייתה קלה, משום שבראון אהב את חייו בקיבוץ ואת כל הכרוך בהם, אך עבודתו בפלחה תבעה את כל זמנו וולא הניחה לו פנאי להתקדם במוזיקה, או אף להדריך קבוצות נוער עולה שהגיעו לקיבוץ. בסופו של דבר קיבל החלטה כואבת והודיע על עזיבתו, שהתקבלה בקיבוץ בצער, אך בהבנה וללא טינה. בתקופה הראשונה אחרי עזיבת הקיבוץ נאלצו יחזקאל ושולה להיפרד זמנית - היא להתגורר עם בנם הקטן אצל הוריה בקריית חיים והוא עם הוריו בראשון לציון, שם השתדל לצבור כסף לצרכים ראשוניים במתן שיעורים פרטיים בכל מקצוע אפשרי. במקביל ללימודיו באקדמיה לימד מוזיקה בסמינר הקיבוצים וחיבר מוזיקה. הרקדנית דבורה ברטונוב הזמינה אצלו יצירה לחליל רועים, ולאחר התייעצות עם החלילן אורי טפליץ, כתב סונאטה בשלושה פרקים, שטפליץ ניגן לראשונה במסגרת הקונצרטים הקאמריים במוזיאון תל אביב הישן. פטר עמנואל גרדנוויץ, שהיה אותן שנים המו"ל היחיד למוזיקה בישראל, הסכים להוציא לאור את היצירה, אך דרש שלא תיקרא סונאטה, שכן, לדבריו, "היום לא כותבים סונאטות [...] סונאטה היא מילה גסה שלא נאה להזכירה בחברה טובה" בראון נכנע ושינה את השם ל"שלושה פרקים לחליל", אך לאחר זמן חזר והחליף אותו לסונאטה, כיאה לה. ב-1953 סיים את לימודיו והחל ללמד מוזיקה. היה בוגר האקדמיה למוזיקה בתל אביב ובעל תואר מוסמך ללימודים קלאסיים מאוניברסיטת תל אביב. בין מוריו היו אלכסנדר אוריה בוסקוביץ, הרצל שמואלי, אדית גרזון-קיווי ואחרים.

בשנת 1966 נוצר קשר בין בראון ומדינות סקנדינביה באמצעות המוזיקאית ננה קגן הדנית. בסוף שנות ה-70' אירחה משפחת בראון, בתוקף תפקידו כמנהל האקדמיה, את ארקי פוהיולה ואת אנלי הלונן הפינים. פוהיולה היה מנצח מקהלת הילדים טפיולה והלונן הייתה קונסול לענייני תרבות בשגרירות פינלנד בישראל. קשרים אלה הניבו סיורים בפינלנד, בהם, בפסטיבל מקהלות נוער בהלסינקי השתתפה מקהלת העפרוני עם המנצחת מיה שביט, שביצעה את המחרוזת "טווס זהבי" של בראון לפי שירי ביאליק. פוהיולה ביקש מבראון עיבוד לירושלים של זהב של נעמי שמר בשביל מקהלת הנשים "טפיולה", ובראון ערך עיבוד זה בהסכמת נעמי שמר וראה בו את אחד הדברים היפים והמרגשים שיותר שעשה מימיו.

בנו הבכור של בראון, נגן הקרן רפי בראון, הקים משפחה בגרמניה ובאמצעותו התוודע בראון אל גרמני בשם קגי, שיזם סדרת הרצאות על דתות שונות והמוזיקה הקשורה בהן. הוא גילה עניין במוזיקה של בית המקדש, אך בראון הבהיר לו, שאין אפשרות לשחזר מוזיקה זו על אף החומר הרב הנוגע בכלי נגינה ובשירה בתנ"ך. עם זאת, בראון הציע לקגי להזמין את המוזיקולוג ד"ר אבנר בהט, שהתמחה במוזיקה ובמחול של העדה התימנית, ועמו קבוצת זמרים-רקדנים מקריית אונו. קגי נענה להצעה וההופעה זכתה להצלחה רבה. באותה הזדמנות הרצה בראון על טעמי המקרא וחמישיית כלי נשיפה ממתכת עם מקהלה הפתיעו אותו בביצוע יצירתו "הלכות תקיעת שופר".

בעת מלחמת ששת הימים, ביום כיבוש העיר העתיקה, פנה אליו יהורם גאון בבקשה לכתוב מוזיקה לשיר שחיבר יוסי גמזו בהשראת אירועי היום. גאון הכתיב לו את בתי השיר, הוא "בשערייך ירושלים", בטלפון ובראון חיבר את המוזיקה בשעות הלילה. כבר למחרת הקליט אותו יהורם גאון בקול ישראל והשיר שודר בתחנת רדיו רמאללה המנדטורית לשעבר.

פעילות מוזיקלית ציבורית

משנת 1961 היה בראון פעיל בוועדות שונות בתחום המוזיקה, החל בחבר השופטים לפסטיבל הזמר הראשון. בין חבריו לוועדה היו בוסקוביץ, שמואלי ופרנק פלג, וכן הסופר יעקב שבתאי. בשנים הבאות היה חבר, בין השאר, במועצה הציבורית לתרבות ולאמנות שליד משרד החינוך ובוועדה המייעצת לענייני מוזיקה שליד קרן תל אביב לספרות ולאמנות. בשנת 1981, בתפקידו בוועד המנהל של הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב, הטיל עליו שלמה להט, ראש עיריית תל אביב, להכין תוכנית מפורטת לקונסרבטוריון, שיפעל בבניין בית ספר ריק ברחוב שטריקר בתל אביב. כמנהל האקדמיה לשעבר, קיבל עליו בראון את התפקיד ובין השאר דרש, שבניין הקונסרבטוריון יכלול גם אולם קונצרטים ראוי לשמו. להט התחייב להקצאת המשאבים הכספיים הדרושים להגשמת התוכנית והקונסרבטוריון ברח' שטריקר קם והיה לגורם חשוב ומשמעותי בחיי המוזיקה בתל אביב ובישראל בכלל.

בשנת 1975 השתלם במזמור גרגוריאני אצל דון ז'אן קלייר במנזר הבנדיקטי ב- Solesmes שבצרפת. האב ז'אן קלייר היה מנצח מקהלת הנזירים ואחד מגדולי החוקרים של הזמרה הגרגוריאנית בעולם. במהלך שהותו במנזר הורשה בראון להיכנס גם אל קודש הקודשים, ה"סקריפטוריום", שם מוחזקים כתבי היד העתיקים של הנוימות, שהנזירים עוסקים בחקירתם ובהעתקתם. כתוצאה ישירה מביקורו במנזר פנה בראון לחקר נוסחי הקריאה בתורה בבית הכנסת והשוואתם לרבדים הקדומים בזמרה הגרגוריאנית. כמו כן הרבה בראון לעסוק בלחנים יהודים מסורתיים, גם במסגרת עבודתו כמורה באוניברסיטת תל אביב ובמדרשה למורים למוזיקה. במכון האפיפיורי למוזיקה דתית ברומא, לא רחוק מן הוותיקן, הרצה בראון על תפילותיהם של היהודים התימנים, שהקליט בבית כנסת קטן בכרם התימנים בתל אביב. שומעיו התרשמו מן האותנטיות של הזמרה הפשוטה והגרונית, השונה מאד מן הזמרה הגרגוריאנית האמנותית.

תחומי התעניינותו האקדמית היו בעיקר נעימות יהודיות מסורתיות ומזמורים גרגוריאניים. הוא הוזמן להרצות בתחומים אלה ואחרים באוניברסיטאות וכנסים באנגליה, צרפת, ארצות הברית וגרמניה. באוקטובר 2009 באה המקהלה הגרגוריאנית של פריז לישראל בהזמנת בראון, אבנר איתי וחיותה דביר. המקהלה התארחה ושרה בגינת ביתם של יחזקאל ושולה ברמת אביב, ובהמשך גם באוניברסיטת תל אביב ובאולם הנרי קראון בתיאטרון ירושלים.

בראון היה פרופסור, ולאחר פרישתו פרופסור אמריטוס, בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה של אוניברסיטת תל אביב.

ב-3 בפברואר 2007 התקיים בתל אביב קונצרט חגיגי לציון יום הולדתו ה-85. בין היתר, לקחו חלק בקונצרט, האנסמבל הקולי קולגיום תל אביב עם המנצח אבנר איתי, הזמרת תהילה ניני גולדשטיין, מקהלת הילדים "בת קול" בניצוח ענת מורג ושלישיית ענבר.

בראון היה נשוי לשולמית, שנפטרה חודשים אחדים לפניו, ולהם שני בנים ובת. אחיו הוא ההיסטוריון מרדכי בר-און.

בערוב ימיו כתב את ספר זיכרונותיו, שעם מותו נותר בכתב יד. הספר, "יחזקאל בראון, חייו ויצירתו", הוצאת כרמל ירושלים, יצא לאור בשנת 2017 בעבודה משותפת של כתיבה ועריכה, של רתם לוז, בתו של בראון, פרופסור אמריטוס יהואש הירשברג ואחרים.

בראון נקבר בבית העלמין "גני אסתר" בראשון לציון.

ארכיונו שמור במרכז המוזיקה של הספרייה הלאומית. הפסנתר האישי של בראון נמסר על ידי משפחתו לקיבוץ משמר העמק.

יצירתו

בראון היה מלחין פורה ורבגוני של מוזיקה ווקאלית, תזמורתית וקאמרית, כמו גם מוזיקה לתיאטרון, לקולנוע ולטלוויזיה. בשנות השישים עבד עם האמנים נחמה הנדל, ליאור ייני ולהקת החלונות הגבוהים. הוא הוציא לאור אנתולוגיה של פיוטים מסורתיים, מאמרים בנושאי מוזיקה שונים, בעיקר מלודיה ומודאליות, ותרגומי שירה יוונית עתיקה.

ביצירותיו ניכרת השפעת מוזיקה מסורתית, יהודית ומזרח תיכונית, שאליהן היה מקורב.

רשימת יצירות חלקית

• אגדת האביב : סוויטה לחליל, לאבוב, לקלרנית ולבסון (1951)
• אהבתה של תרזה די-מון : לאלט ולפסנתר / המלים: לאה גולדברג (1962)
• אורות : לקול ושלישיית פסנתר
• אליהו הנביא : קרב יום : למקהלה (1978)
• אראלי מעלה - גלגולו של ניגון עתיק : לויולה ולפסנתר (2000)
• ארבעה פרקי נגינה : לשתי טובות (1975)
• אקדמות : לקרן (1976)
• ארבעה פרקי מקלדת : לצ'מבלו (או פסנתר) (1992)
• אשת חיל : למקהלה ופסנתר / המלים: משלי
• את שלי : לקול ופסנתר / המלים: מתי כץ (1965)
• ביום ההוא (עמוס פרק ט') : למקהלה
• בעקבות החתול : למקהלת נערות ולפסנתר / המלים: ט. כרמי (1984)
• בשעריך ירושלים :למקהלה מעורבת, חצוצרה, קרן, תוף ולפסנתר (או עוגב) (1967)
• גיל מתימן : לשתי קלרניתות (1975)
• גלגולו של ניגון : לקלרנית (1978)
• דברי קהלת בן דוד : למקהלה ופסנתר
• ‫דוושות בחופשה : לנבל (1966)
• דירה להשכיר : לקריין, חליל ופסנתר / המלים: לאה גולדברג (1959)
• האם השלישית לרביעייה קולית, כלי נקישה, באס ופסנתר / המלים: נתן אלתרמן (1988)
• הוי אריאל אריאל : חורבן בית-המקדש וירושלים : לקריין ולמקהלה / המלים: משה סרטל (1960)
• היה איש... : לקלרנית ולמקהלה מעורבת ב-6 קולות / המלים: ח.נ. ביאליק (1997)
• החופש הגדול : למקהלת ילדים (או נשים) ושני כלים מלודיים / המלים: ע. הלל (1981)
• היפרבולה : לקלרנית (1978)
• הלכות תקיעת שופר : למקהלה ולשמונה כלי נשיפה ממתכת / המלים: מתוך מסכת ראש השנה (1977)
• הלל : לטנור, מקהלה ותזמורת (1983)
• המנון לאלילה ונוס : לקול אלט / המלים: לוקרטיוס
• הנמלה הקטנה : למקהלת ילדים ולכלי הקשה / המלים: ע. הלל (1970)
• הקסגון : דיברטימנטו : לשני כינורות, לשתי ויולות ולשני צ’לי (1998)
• והיה באחרית הימים : לבריטון, למקהלה מעורבת, לחצוצרה ולנבל / המלים: ישעיה ב’:2-4 ; נ"ב: 7 (1995)
• ויהי נער קטון : מחזור שירים / המלים: ביאליק
• וימלט קין : למקהלה / המלים: יעקב שבתאי (1973)
• ונתן עץ השדה... : למקהלה / המלים: יחזקאל ל"ד-כ"ז (1959)
• וקרב פזורינו מבין הגויים : למקהלה בשלושה קולות, פתיחה לשירה בציבור: (1960)
• ושמחת לבב : מוזיקה לחליל ולתזמורת (1985)
• זמירות : לבסון ולפסנתר (1974)
• זר פרחים : לקול זמרה ותזמורת / המלים: פניה ברגשטיין, אנדרה פינקרפלד ושרה לוי
• חמישה-עשר שירי פסח : למקהלה מעורבת ללא ליווי / המלים: הגדה של פסח (1982)
• טריו סונטה : לחלילית אלט, צ'לו וצ'מבלו
• יום ויום : לקול, צ’לו ולפסנתר / המלים: יוכבד בת-מרים (1998)
• יונה מה תהגי... : למקהלה מעורבת ולפסנתר / המלים: יהודה הלוי (1989)
• כ"ד קטעי נגינה קנוניים : לשתי חליליות, או לכלי נגינה אחרים (1985)
• כינורו של דוד : לנער סופרן, מקהלת ילדים ב-3 קולות ותזמורת סימפונית (1990)
• לא יאומן כי יסופר : לקריין וצ'מבלו
• לאלתר : ל 3 מנדולינות ומנדוצ'לו
• ליל נא אמון : לסופרן, מקהלה מעורבת ותזמורת / המלים: נתן אלתרמן (1985)
• ‫למנצח על הגתית : לטנור, למקהלה מעורבת, לאבוב, לנבל ולתזמורת כלי קשת (1995)
• מאורה : לקול, חליל, כנור, ויולה ולצ’לו / המלים: נחום (1959)
• מגש הכסף : למקהלה ופסנתר / המלים: נתן אלתרמן
• מדרש לוח גזר : לפסנתר, מקהלה מעורבת ולקריין (2002)
• מוזיקה לשלישיית כלי פריטה : למנדולינה, גיטרה וצ'מבלו
• מזמור : לתזמורת כלי-קשת (1959)
• מזמור להסתדרות : (ארבעים שנה ליסודה) : פרקי זמרה, קריאה ונגינה, יחיד, מקהלה ותזמורת (1960)
• מזמורים ופזמונות מאת ח.נ. ביאליק : למקהלת נערות ולפסנתר (1984)
• מחווה ליוסף היידן : 3 סונטות לשלישיית חליליות (1989)
• מחווה לפרסקובלדי - פרטיטה : לגיטרה
• מחול וזמר : לחליל, אבוב ולקלרנית (1987)
• מחולות סימפוניים : לתזמורת (1979)
• מלאכי מרום : לוויולה ופסנתר
• מנין בא החושך : לסופרן קלרנית ופסנתר
• משחקים בשניים : לפסנתר (1989)
• משירי איציק : שלשה שירים מאת איציק מנגר : לקול ופסנתר (1997)
• משלי שלמה : עשרים ושמונה קנונים : למקהלה בשניים ובשלושה קולות שווים (1993)
• משלים : לקט מתוך ספר משלי, קנטטה : למקהלת ילדים, לחליל ונבל (1992)
• נופים זרים : לפסנתר (1981)
• ניגונים : למקהלה מעורבת ללא ליווי (1987)
• סונטה : לחליל (1955)
• סונטה : לחצוצרה ולפסנתר (1996)
• סונטה : לטרומבון ולפסנתר
• סונטה : למנדולינה וגיטרה
• סונטה [מס' 1] לפסנתר (1966)
• סונטה מס' 2 : לפסנתר
• סונטה : לפסנתר בארבע ידיים
• סונטה לקונטרבס ופסנתר
• סונטה : לקרן ולפסנתר (1969)
• סונטינה לבסון (1985)
• סונטה לבסון ופסנתר
• סונטינה : לפסנתר
• סימפוניית מחול : לתזמורת
• סרנדה מס' 1 : לתזמורת קמרית (1971)
• סרנדה מס' 2 : לתזמורת קמרית (1997)
• עוללות : לבריטון ופסנתר / המלים: היינריך היינה
• עוף החול : לבסון וכלי הקשה (1962)
• עזה כמוות אהבה : לסופרן ושלישיית פסנתר / המלים: שיר השירים
• עיטורים למגילת רות : לתזמורת (1965)
• על הר גבוה : מוטט לסופרן, מקהלה (ס. א. ב.) ואבוב / המלים: ישעיהו (1987)
• על חרבות : תפילה לזכר יהודי סיגט : לחליל, טימפני ותזמורת כלי קשת (1997)
• על עופות ועל חיות אחרות : למקהלה / המלים: יחזקאל בראון
• עם בוא שמש : משירי מתי כץ: חמישה מחזורי שירים : לקול ולפסנתר (1997)
• עמק הירדן : פרקי מחול לתשעה נגנים (1963)
• ערבית לשבת : לחזן (בריטון), מקהלה מעורבת ואורגן (1993)
• ערבית מוזיקלית קטנה : לקרן ופסנתר (1982)
• ערבית מוזיקלית קטנה לעמליה : לנבל (1996)
• ערפילי שחר : מחרוזת שירים למקהלה מעורבת (1989)
• עשבים שוטים : לבסון (1974)
• עת הזמיר הגיעה : למקהלה ותזמורת / המלים: שיר השירים
• פיוטים קטנים : לכלי הקשה ופסנתר (1971)
• פנטסיה : לנבל (1990)
• פנטסיה ליריקה : לגיטרה ותזמורת
• פסוקי תהלים : ח"י קנונים לשניים עד חמישה קולות (1983)
• פסקול : לקלרנית בס, לחצוצרה, לכלי נקישה, ולקונטרבס (1963/1994)
• פסנתרין : לסנטור ולתזמורת קאמרית (2003)
• פרלוד ופסקליה : לנבל (1967)
• פרחי צהריים : חמש זעירות : לכינור ולפסנתר (1992)
• פרקי פסנתר למנגנים צעירים (1968)
• פרקי נגינה קלים : לשתי קלרניתות (1982)
• פרקי נגינה : לצמד בסונים (1949)
• צ'ירי בירי בום : לשני בסונים (1974)
• קול הקורא הצלול : למקהלה (1999) / המלים: אלקמן
• קונצ’רטו לחליל ולתזמורת כלי-קשת (1957)
• קונצ’רטו לנבל ולתזמורת קמרית (1991)
• קונצ’רטו לפסנתר ולתזמורת סימפונית (1993)
• קונצ’רטו לקלרנית ולתזמורת (1987)
• קונצ’רטו לקרן ולתזמורת כלי קשת (1978)
• קינת השוטה : לויולה (1973)
• רביעיית כלי קשת (2001)
• שבת המלכה : לקול, לחליל ולנבל / המלים: ח.נ. ביאליק (1993)
• שגיון בדו מז’ור : לצ’לו ולפסנתר (1984)
• שגיון בשלושה : (שלישיית פסנתר מס' 3) (1997)
• שחורה אני : לקול ולכינור (1995)
• שחרית : לאבוב ולשלישיית כלי קשת (1994)
• שיר השירים פרק ג' : למקהלה (1973)
• שירי היונה והשושן : לקול ופסנתר / המלים: לאה גולדברג (1956)
• שירי המעלות למקהלה ועוגב / המלים: תהלים
• שירי לילית : לויולה ולתזמורת סימפונית (1979)
• שלושה ניגונים חסידיים לקלרנית ולפסנתר (1974)
• שלוש נעימות מסורתיות לערב שבת : לטובה ולפסנתר (1974)
• שלושה פרקי מחול : לחליל יחיד (1962)
• שלושה פרקים : לקלרנית (1973)
• שלושה רישומים : לנבל (1962)
• שלושה שירי ילדים : לקול ולפסנתר / המלים, ע. הלל (1965)
• שלושה שירי עם עתיקים : למקהלה מעורבת (1986)
• שלושה שירי ציון : לבסון ופסנתר (1974)
• שלישייה לפיקולו, בסון ופסנתר (2010)
• שלישיית פסנתר מס' 1 (1988)
• שלישיית פסנתר מס' 2 (1995)
• שלישיית כלי קשת
• שני שירים מימי הביניים : למקהלת נערות ב-3 קולות (1994)
• שני שירים : למצו-סופרן או לטנור ולפסנתר / המלים: בנימין גלאי (1980)
• שנים עשר פרלודים : לקרן (1985)
• שש בגטלות : לויברפון ופסנתר
• תפילת איכר : לבריטון, חצוצרה, פסנתר ומקהלה

פרסים והוקרה

• תשס"א (2001) – פרס ישראל למוזיקה.
• תשנ"ג (1993) – פרס אקו"ם למפעל חיים בתחום המוזיקה.
• תשס"ג (2003) – יקיר תל אביב.

לקריאה נוספת

• יחזקאל בראון, רתם לוז, יהואש הירשברג, יחזקאל בראון, חייו ויצירתו, מכון למוזיקה ישראלית, 2017.

קישורים חיצוניים

• יחזקאל בראון: ביוגרפיה, מסמכים, תמונות ופרטים על ארכיונו האישי, מרכז המוזיקה של הספרייה הלאומית
• יחזקאל בראון באתר פרסי ישראל
• יחזקאל בראון באתר אוניברסיטת תל אביב, כולל רשימת יצירות
• רונית סתר, יחזקאל בראון, באתר המרכז לחקר המוזיקה היהודית
• יחזקאל בראון באתר "אלבום המשפחות – עדת ראשון-לציון"
• חגי חיטרון, בגיל 89 יחזקאל בראון החליט לפרסם את זכרונותיו, באתר הארץ, 29 במרץ 2011
• נעם בן זאב, מקוריות ויופי בגיל 91: על האלבום החדש של יחזקאל בראון, באתר הארץ, 21 בפברואר 2013
• חגי חיטרון, המלחין יחזקאל בראון מת בן 92, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2014
• נעם בן זאב, המלחין המנוח יחזקאל בראון: אישיות אצילית ומעמיקה, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2014
• המלחין יחזקאל בראון הלך לעולמו, באתר ynet, 27 באוגוסט 2014
• לירן גורקביץ', משמעות צלילית למילים: פרידה מיחזקאל בראון, באתר nrg‏, 28 באוגוסט 2014
• רבקה מיכאלי, הפינה הקלאסית של יוסי שיפמן - והפעם: חתן פרס ישראל יחזקאל בראון, רדיו ללא הפסקה, 29 באוגוסט 2014
• חגי חיטרון, המלחין יחזקאל בראון: האיש שמרד באופנת האוונגרד, באתר הארץ, 19 ביוני 2017
• יחזקאל בראון באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24828162יחזקאל בראון