יוסי גמזו

יוסי גמזו

לידה	14 בפברואר 1938
פטירה	10 בפברואר 2020 (בגיל 81) חיפה, ישראל

יוסי (יוסף) גַמזוּ (14 בפברואר 1938 – 10 בפברואר 2020) היה משורר, מתרגם ופזמונאי ישראלי, פרופסור לספרות עברית.

ביוגרפיה

יוסי גמזו נולד בפריז, צרפת למבקר האמנות חיים גמזו, בימי ההשתלמות של אביו בפריז. התייתם מאמו בגיל חמש, עלה עם אביו לישראל והתחנך במספר קיבוצים: גבע, גן שמואל ומעברות. סיים את לימודי התיכון בגימנסיה הרצליה. עשה את שירותו הצבאי כעיתונאי ועורך ב"במחנה גדנ"ע", ולאחר השירות הצבאי החל בלימודי ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

עוד כילד בלט כשרונו הספרותי, ושירו הראשון נתפרסם שלא בידיעתו ב"משמר לילדים" כאשר היה בן תשע. את שיריו הראשונים פרסמו אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן. המשיך בכתיבה בעלון המוסד החינוכי בקיבוץ מעברות, ובשאר ביטאוני נוער וילדים. כן פרסם שירים ליריים ב"דבר", "הארץ", "על המשמר", "מעריב" ועוד. לאחר מכן באו טורים מחורזים בעניינים אקטואליים ב"על המשמר" - ב"מפייט ומחוץ", וב"דבר" - "על ספסל בשדרה". בסוף 1958 יצא ספרו "אתם נוער אתם?", שהוא אסופת הומורסקות וסאטירות. חיבר פזמונים רבים שכתב ללהקות ולתוכניות בידור ברדיו. בין השירים שכתב: "הכותל", "איפה הן הבחורות ההן", "סימן שאתה צעיר", "אילו כל האוהבים", "זוהי יפו", "לילך רוצה לקטוף את הירח", "ירושלים האחרת", "סתם יום של חול", בשעריך ירושלים, "לי לך" ו"מה הוא עושה לה" (גרסה לשיר האיטלקי "מרוצלה").

בד בבד עם קריירה מצליחה של פזמונאי, כתב גם שירה לירית רצינית, ופרסמה תחת שמות עט שונים.

בשנים 1971–1972 היה גם עורכו ומוציאו לאור של השבועון "פופאי/חבריה", שהיה מורכב משני חלקים: החלק החיצוני, "פופאי", כלל קומיקס מתורגמים, בדרך כלל מסיפורי פופאי המלח וחבורתו (סויפי, אוליב-שמן זית, בלוטו-ברוטוס, וימפי, סבתא זרש ועוד), פרופסור חרטומי הממציאן הלא-יוצלח, ועוד. בחלק הפנימי, "חבריה", נכללו שירים וסיפורים לילדים. כן ערך והוציא לאור כתב עת ספרותי בשם "אופק", שממנו יצאו שני גליונות. בגליונות אלה נדפס מחזור שיריו, שכתב תחת שם בדוי, פעמוני עין כרם. יש הטוענים שבשירים אלו תינה את צרותיו האישיות והמשפחתיות הקשות.

בשנת 1973 עבר לאוסטרליה בה קיבל משרת הוראה. כעשרים שנה עשה בארצות הברית ובאוסטרליה, שם לימד ספרות עברית כפרופסור באוניברסיטאות שונות. בשנת 1993 חזר לישראל ולימד במכללה האקדמית של אילת. משם החל לפרסם שוב שירה רצינית, אירונית סאטירית וביקורתית מאוד. שיריו נתפרסמו מאז בכתבי עת שונים: "צפון", "מהות", ועוד. כן נתפרסמו שיריו, תחת שם העט "פ. קול", בכתב העת לשירה "הליקון", ובמוסף לספרות של עיתון "הארץ". שירי "פ. קול" המסתורי זכו להערכה רבה.

בשנת 2006 לימד ספרות עברית במכללת אוהלו שבקצרין, ויצירותיו זכו, על פי רוב בעילום שם, בפרסים רבים וחשובים.

בשנת 2007 כתב פזמון חדש, לאחר שנים רבות, לצמד הפרברים. שם השיר: "תם ולא נשלם". יוסי גמזו הוא זוכה פרס אקו"ם על מפעל חיים בזמר העברי לשנת 2013 וכן אות הוקרה מטעם עמותת "שירת רבים".

בשנת 1968 זכה בפרס יציב לספרות ילדים על ספרו "לא רוצים לישון, רוצים להשתגע!". בשנת 2016 זכה בפרס אריק איינשטיין לאמנים ותיקים.

בשנות האלפיים, הוא כתב בקביעות שירים בכתב העת האינטרנטי "חדשות בן עזר" בעריכת הסופר אהוד בן עזר וכן בכתב העת בגלל, וקטע שירי שלו הוקרא בתחילת תוכנית הרדיו של משה טימור ברשת ב' מדי ליל שבת.

ב-1968 התחתן עם נעמה ישעיהו, בתו של יו"ר הכנסת, ישראל ישעיהו. מנישואים אלה נולדה בשנת 1969 בתם, אך הנישואים לא עלו יפה ובני הזוג התדיינו רבות בבתי המשפט. לאחר עוזבו את ישראל בשנת 1973, נמכרו נכסיו בישראל ועוקלו תמלוגיו לצורך תשלום המזונות, אך אלו לא הספיקו לכסות את חובו שתפח. ב-1995 התגרשו בני-הזוג. בספטמבר 2013 הוכרז גמזו כפושט רגל הפטור מתשלום חוב המזונות, לאחר הליך מורכב של מעל עשור שכלל דיונים רבים בהלכות פשיטת רגל על מזונות וערעור על פסק הדין נדחה על ידי בית המשפט העליון.

לאחר שנים בהן התגורר בקצרין, עבר בתחילת 2016 לחיפה.

נפטר בחיפה ב-10 בפברואר 2020, בעקבות פציעה קשה, לאחר שנפל ונחבל.

מספרי יוסי גמזו

גמזו מקריא שיר שכתב במועדון הזמר עמק הירדן בתוכנית שהוקדשה לשיריו

• פעמוני עין כרם, שירים מתוך יומן-סתרים, מאת הנזיר אנדריאס אנג’לו דונאטי [=יוסף גמזו], תרגם והוסיף פתח-דבר וביאורים יוסף גמזו, איורים ותחריטים אמנותיים דוד משולם, תל אביב, לילך, תשל"ד, 1973.
• אתם נוער אתם?!, הזדמנות בלתי-חוזרת להכיר (ולו כזרת) עד כמה בלתי איום הוא ה"סברה" של היום / מעטר ומשפץ בידיו של שמוליק כץ, תל אביב, מסדה, 1959.
• אופק, אופק לספרות, כתב עת להגות ולביקורת, העורך - יוסי גמזו, תל אביב, צ'ריקובר, 1970.
• אן דן די נו, שירים לנוער וילדים, מצויר בידי חיים ברקני, ספרית פועלים, מרחביה, 1971.
• ארצות הצמאון, שירים, איורים מרסל ינקו, תל אביב, ספרית פועלים, תשל"א 1971.
• בלוריות ברוח, סיפוריהם של 20 צעירים וצעירות בישראל שנולדו בירושלים, רמת-גן, תוניס, יוהנסבורג, קהיר, פריז, גרמניה, יוון, עיראק וקפריסין, ביום לידת מדינת ישראל ה’ באייר תש"ח, תל אביב, משרד הביטחון, ההוצאה לאור, הוועדה לחגיגות שנת ה-20 למדינת ישראל, (תש"ל 1969).
• כליל החורש, כליל סוניטות, הרישומים יחזקאל קמחי, תל אביב, רשפים, 1971.
• לילך ואביב הזוג החביב, לילדים, ציורים אבי מרגלית, מסדה, 1980.
• עמק בלילה, עמק בירושלים תשעה שערי עיר ושיר, סידני, הגשר, [תשל"ז].
• קסטניטות בדם : רומנסרו מכסיקני, שירים, תל אביב, צ'ריקובר, 1976.
• תלתלי עשן, סיפורים, בלווית ארבעה חיתוכי-עץ מעזבונו של האמן יעקב שטיינהרדט, תל אביב, צ'ריקובר, 1969.
• לא רוצים לישון - רוצים להשתגע!, סיפור הרפתקאות מימי ה’סליקים’ והמחתרת ועד פריצת הצנחנים לעיר העתיקה, או: תקראו בעצמכם, עיטורים ועטיפה מיכה אולמן, צ'ריקובר, תל אביב, 1968. (זיכה את גמזו בפרס יציב)
• כל הכבוד!, ספורה הבלעדי של ישראלה ישראלי ..., מעוטר ומצויץ בידיו של שמואל כץ, צ'ריקובר, תל אביב, 1968.
• ירושלים חלילי געגוע, שירים, הוצאת הפדרציה היהודית, קולומבוס, אוהיו, 1974.
• בשש אחרי המלחמה, הוצאת "מערכות", 1968.

ממאמריו

• בין ויזתא לפסטריגתא, לבחינת ראייתו הדו-פוקאלית של איציק מאנגר את סיפור מגילת-אסתר, נדפס בהדאר, 70, י"ז, תשנ"א 1991.
• ה"היפי" הראשון של הספרות העברית, על נ'ה אימבר, נדפס בהדאר, 71, ב', תשנ"ב 1992.
• התנ"ך של איציק מאנגר, במלאת עשור לפטירתו של המשורר, נדפס בהדאר, נ"ט, ג', תש"ם 1980.
• והמשכיל בעת ההיא לא יידום, נדפס במהות, ח-ט, תשנ"ב 1992.
• וירטואוזיות לשונית בשירת רבי יהודה הלוי, פתיחה לעיון טקסטואלי, נדפס בגלי עיון ומחקר, 14, תשס"ה 2005.
• להאזין לקול הדם, על נלי זק"ש, נדפס במשא, דצמבר 1976.
• משהו רצוף בדנמארק, נדפס בבצרון, ב', 5-6, תש"ם 1980.
• משכיל לדוד, עיון בנובלה "בא" לדוד מלץ ז"ל, נדפס בגלי עיון ומחקר, 12, תשס"ג 2003.
• פאבולה מיקראית כדיאגנוזה וכפרוגנוזה: על שיטת הפאראפראזה הסמויה על התנ"ך כנקודת-מוצא למסר אקטואלי, נדפס בהדאר, 70, א', 1990.
• שירי החומש או חילול החומש: שירתו המקראית של מאנגער, נדפס בזהות, ה', תשמ"ח, 1988.
• שתי דרכי-סיפר קלאסיות ומידת זמינותן לישומה של פאראפראזה מודרנית, נדפס בגלי עיון ומחקר, 13, תשס"ד 2004.

מתרגומיו

• "כצפור על התיל" מבחר שירים של לאונרד כהן, רשפים, 1973

קישורים חיצוניים

• יוסי גמזו, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• יוסי גמזו, אין שירים אחרים..., דבר, 9 ביוני 1967
• יוסי גמזו בראיון מצולם משוחח על נתן אלתרמן
• יוסי גמזו באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, באתר של נילי דגן
• יוסי גמזו 'לחכימא בגמיזא' ~ סטירת לחי אקטואלית
• אבנר לוטן, ענת יתח, הפזמונאי הנודע גר אצל חברים וחי מקצבה זעומה, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 7 בספטמבר 2015
• גדעון אלון, ‏שכחו אותי בבית, באתר ישראל היום, 14 באפריל 2016
• אלי אלון, בר-אילן מוקירה את יוסי גמזו , באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 27 במאי 2019
• יוסי גמזו, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, דצמבר 2016
• אלי אלון, מת הפיזמונאי והמשורר יוסי גמזו באתר themarker

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27239046יוסי גמזו