לאופולד, דוכס לורן
 | |||||||
| לאופולד, דוכס לורן | |||||||
| לידה |
11 בספטמבר 1679 אינסברוק, האימפריה הרומית ה"קדושה"  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 במרץ 1729 (בגיל 49) שאטו דה לינוויל, דוכסות לורן  | ||||||
| מדינה | לורן | ||||||
| בת זוג | אליזבת שארלוט, נסיכת אורליאן | ||||||
| שושלת בית לורן | |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
לאופולד יוזף, דוכס לורן (בגרמנית: Leopold Joseph von Lothringen; 11 בספטמבר 1679 אינסברוק - 27 במרץ 1729 שאטו דה לינוויל) היה דוכס לורן מ-1690 ועד 1729.
חייו
בצעירותו
לאופולד נולד ב-11 בספטמבר 1679 לקרל החמישי, דוכס לורן ואלאונורה מריה יוזפה מאוסטריה, בתו של פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ורעייתו אלאונורה גונזאגה. בזמן לידתו היו הוריו בגלות באוסטריה, עקב כיבוש דוכסות לורן על ידי לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, ומשום כך נקרא על שם דודו לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה".
בשנת 1690 מת אביו, ולאופולד ירש את זכות השלטון בדוכסות שעדיין הייתה כבושה בידי הצרפתים. לאופולד נשלח לווינה על מנת לרכוש השכלה צבאית, וגדל יחד עם בני דודו יוזף וקרל. בשנת 1694 התגייס לאופולד לצבא האימפריה הרומית ה"קדושה" והשתתף במצור על טימישוארה, ובשנת 1697 מונה למפקד הצבא על הריין.
בשנת 1697 נחתם הסכם רייסווייק שסיים את מלחמת תשע השנים בין צרפת לאנגליה, ספרד והאימפריה הרומית ה"קדושה". אחד מתנאיו של הסכם זה היה כי דוכסות לורן ודוכסות באר, שהיו במשך שנים תחת שלטון מלך צרפת, יחזרו להיות עצמאיות תחת שלטונו של לאופולד. כדי לחתום את ההסכם בינו לבין דוכס לורן הסכים לואי הארבעה עשר לתת את אחייניתו אליזבת שארלוט, נסיכת אורליאן, בתם של פיליפ הראשון, דוכס אורליאן ואליזבת שארלוטה, נסיכת הפפאלץ ככלה ללאופולד בן ה-18.
שלטונו
ב-17 באוגוסט 1698 נכנס לאופולד בתהלוכה לננסי, בירת דוכסות לורן, ומיד החל לטפח את הדוכסות ולאכלסה מחדש.
במהלך מלחמת הירושה הספרדית נכבשה בירתו של לאופולד ננסי, ולאופולד ומשפחתו עברו לשאטו דה לינוויל, שהפכה תחת חסותו לורסאי של לורן. בשנת 1715 מת לואי הארבעה עשר ואחיה של אליזבת שארלוט, פיליפ השני, דוכס אורליאן הפך לעוצר בשמו של לואי החמישה עשר הקטין למשך שבע שנים, במהלכן העניק אדמות נוספות לטובת גיסו, לאופולד.
בשנת 1721 התארס בנו הבכור של לאופולד לאופולד קלמנט, נסיך הכתר של לורן, עם מריה תרזה בתו של קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". לאחר מותו של לאופולד קלמנט נלקח בנו השני של לאופולד פרנץ כחתן עבור מריה תרזה, ולכבוד כך מסר קרל השישי ללאופולד את דוכסות טשן.
ב-27 במרץ 1729 נפטר לאופולד באופן פתאומי, ובנו פרנץ שטפן עלה לשלטון במקומו.
משפחתו
ב-13 באוקטובר 1698 התחתן לאופולד עם אליזבת שארלוט ד'אורליאן, נסיכת קומרסי בארמון פונטנבלו. הם התגוררו בארמון לונוויל, טירה ששימשה מאז המאה ה-13 כמעונם של דוכסי לורן אותה בנה מחדש לאופולד במטרה להפכה ל"ורסאי של לורן". לזוג נולדו שלושה עשר ילדים אולם רק ארבעה מהם הגיעו לבגרות:
- פרנץ שטפן (1708–1765) - נישא למריה תרזה, בתו של קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", והוכתר כקיסר. היה אביה של מלכת צרפת מארי אנטואנט וכן הוא אבי כל שושלת הבסבורג מהמאה ה-18 ואילך.
- אליזבת תרז (1711–1741) - נישאה לקרלו אמנואלה השלישי, מלך סרדיניה.
- קרל אלכסנדר (1712–1780) - מפקד בצבא האוסטרי, מושל ארצות השפלה האוסטריות. נישא לאחותה של מריה תרזה, מריה אנה אלאנורה, ארכידוכסית אוסטריה.
- אן שארלוט, נסיכת לורן (1714–1773) - אם המנזר של אסן.
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
| לאופולד, דוכס לורן בית לורן נולד:11 בספטמבר 1679 מת:27 במרץ 1729 | ||
| קרל החמישי | דוכסות לורן 1690–1729 |
פרנץ שטפן |
| קרל הראשון | דוכסות טשן 1722–1729 | |
25540503לאופולד, דוכס לורן