אלאונורה מגדלנה מנויבורג

אלאונורה מגדלנה מנויבורג
Eleonore Magdalene Therese von Pfalz-Neuburg
לידה	6 בינואר 1655; דיסלדורף, נסיכות הבוחר מפפאלץ
פטירה	19 בינואר 1720 (בגיל 65); וינה, ארכידוכסות אוסטריה
מדינה	האימפריה הרומית ה"קדושה"
בן זוג	לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"
שושלת בית ויטלסבאך
תואר	קיסרית האימפריה הרומית ה"קדושה"
אב	פיליפ וילהלם, הנסיך הבוחר מפפאלץ
אם	אליזבת אמליה, רוזנת הסן-דרמשטדט
צאצאים	ראו בהמשך

אלאונורה מגדלנה מנויבורג (גרמנית: Eleonore Magdalene von Pfalz-Neuburg; ‏6 בינואר 1655 - 19 בינואר 1720), הייתה בתו של פיליפ וילהלם, הנסיך הבוחר מפפאלץ ואשתו של לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה".

ביוגרפיה

אלאונורה מגדלנה נולדה בדיסלדורף ב-6 בינואר 1655, לפיליפ וילהלם, הנסיך הבוחר מפפאלץ ולאליזבת אמליה, רוזנת הסן-דרמשטדט, בתם של גאורג השני, רוזן הסן-דרמשטדט וסופיה אלאונורה מסקסוניה. באוגוסט 1655 עברו הוריה מדיסלדורף לנויבורג, בעקבות עליית אביה לשלטון ברוזנות פפאלץ-נויבורג. אלאונורה מגדלנה קיבלה חינוך דתי מסור, והייתה מאוד אדוקה בדת. בנוסף היא ידעה לטינית, צרפתית ואיטלקית, והיא אהבה מוזיקה, אמנות לצוד ולרקוד. בצעירותה היו לה הרבה מחזרים, אולם כולם נדחו על ידה, וביניהם חמישה מלכים.

באפריל 1676 התאלמן לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" מאשתו השנייה קלאודיה פליציטס מאוסטריה, וב-25 בנובמבר אותה שנה התארסו לאופולד ואלאונורה מגדלנה, אותה העדיף על נשים אחרות, וביניהן מריה אנה ויקטוריה, דוכסית בוואריה ואולריקה אלאונורה, נסיכת דנמרק, לאחר שקיבלו היתר מהאפיפיור, בשל היותם בני דודים. ב-14 בנובמבר 1676 התחתנו השניים בפזאו, וב-7 בינואר 1677 הגיעו בני הזוג לווינה. לשניים נולדו 10 ילדים, אך רק חמישה מהם הגיעו לבגרות.

בשנת 1679 פרצה מגפה בווינה, ובשל כך עברה המשפחה הקיסרית למריאצל, ולאחר מכן לפראג. בנוסף, ההתקוממות של האיכרים הבוהמיים אילצה את הקיסרית ואת ילדיה לברוח לטירת לינץ. ביולי 1683 עזבה המשפחה הקיסרית את וינה ועברה לפזאו בגלל המלחמה עם הטורקים, שבספטמבר אותה שנה נחלו תבוסה מוחצת ליד וינה.

אלאונורה מגדלנה לא הוכתרה מיד לאחר נישואיה. ב-9 בדצמבר 1681 היא הוכתרה כמלכת הונגריה בפרסבורג, וב-19 בינואר 1690 היא הוכתרה כקיסרית האימפריה הרומית ה"קדושה" בקתדרלת אוגסבורג. אלאונורה מגדלנה תמיד הקדישה תשומת לב רבה לענייני דת, ולנדיבותה כלפי נזקקים לא היו כמעט גבולות. היא לא רק תמכה בבתי החולים ובתי היתומים, כנסיות ומנזרים רבים, אלא אף ביקרה את החולים בבתי החולים, וניסתה לעזור לאנשים רבים ככל שיכלה. כמו כן, היא השתלטה על כלכלת חצר המלוכה, והצליחה לצמצם את הוצאותיה באמצעות ארגון יעיל יותר.

בשנת 1705 מת בעלה לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", ובנה יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" עלה לשלטון במקומו. במהלך שלטונו התעמתה אלאונורה מגדלנה עם כלתה וילהלמינה אמליה מבראונשווייג-לינבורג, בשל דעותיהם הפוליטיות השונות. בשנת 1711 מת בנה יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", ובנה קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" עלה לשלטון במקומו. אולם, מכיוון שקרל היה באותה העת בספרד, בשל מלחמת הירושה הספרדית, שלטה אלאונורה מגדלנה כעוצרת הקיסרות, ובתפקיד זה חתמה על שלום סאטמאר, שסיים את המרד בהונגריה של פרנץ ראקוצי.

אלאונורה הייתה מעורבת בתיקון סדרי הירושה, והעדפת בנותיו של קרל על פני בנותיו של יוזף. בשנותיה האחרונות חיה אלאונורה מגדלנה כנזירה, אם כי היא הורתה למשרתיה שלא יספרו על כך דבר. ב-1 בינואר 1720 חטפה אלאונורה מגדלנה שבץ אשר גרם לה לשיתוק בצד הימני של הגוף, וב-19 בינואר אותה שנה היא מתה בווינה ונקברה בקריפטה הקיסרית.