רבי יהודה אבן קריש

יהודה אבן קֻרַיְש

לידה	המאה ה-8 תאהרת שבצפון אפריקה
פטירה	המאה ה-8 או המאה ה-9
ענף מדעי	בלשנות
מקום מגורים	אלג'יר
תרומות עיקריות
חלוץ הבלשנות ההשוואתית השמית

יהודה אבן קֻרַיְש (בכתיב מלא: קורייש; בערבית: قريش) היה מדקדק עברי שחי ופעל במאה ה-8, מחלוצי הבלשנות השמית.

חייו

יהודה אבן קריש נולד בתאהרת שבצפון אפריקה (בערבית: تيارت; כיום באלג'יר). לפי ההשערה, שנות פעילותו היו בין השנים 770, ד'תק"ל - 800, ד'תק"ס.

נפגש עם אלדד הדני, ואף למד משיחתו עמו ביאור מילה בתנ"ך.

היה הראשון שעסק בהשוואה בין הלשונות השמיות עברית, ארמית וערבית. השוואתו התבטאה בחלק מאוצר המילים של הלשונות, ובחלק מכללי הדקדוק המשותפים להן. את השגותיו על שלוש־הלשונות והשוואתן הוא מפרט בחיבורו, שנכתב בערבית בצורת איגרת השלוחה לקהילת יהודי העיר פאס שבמרוקו. אבן קריש כינה את חיבורו בשם "רסאלה", כלומר: איגרת שלוחה. ספר זה הוזכר בדרך כלל בשם עברי, "ספר אב ואם". על ספר זה כותב רבי אברהם אבן עזרא - שמזכיר בפירושיו פעמים אחדות את חיבוריו (של אבן קריש, לעיתים על מנת להשיג עליהם - כי ”ראוי לנהוג בו דרך כבוד”.

את חיבורו חילק אבן קריש לשלשה חלקים עיקריים: בראשון, עסק בהשוואה בין מילים עבריות מן המקרא, שאין לעמוד על משמעותן האמיתית, אלא על ידי השוואתן למילים קרובות להן בארמית. בחלק השני עסק בהשוואה בין מילים עבריות מן המקרא לבין מילים קרובות להן בעברית של חז"ל; הוא משווה בין 17 מילים בלבד, ואגב דיון עליהן הוא עוסק גם בעניינים שאין להם קשר ישיר להשוואה, כמו על עניין "דברה תורה בלשון בני אדם" וכולי. החלק השלישי שונה במבנהו משני החלקים הראשונים, כי בהם עסק במילים בודדות יחידאיות, ובו הוא מביא מילים רבות שכיחות, ואגב השוואתן למילים ערביות הוא רוצה להבליט את הקִרבה בין שתי הלשונות.

תוך דיון על שלוש הלשונות והשוואתן, דן אבן קריש על ענייני דקדוק שונים, כגון: חילופי אותיות קרובות במבטא (משתאה - משתהה, מזלות - מזרות, אלמנותיו - ארמנותיו וכו'); מוקדם ומאוחר באותיות (כשבה - כבשה, שמלה - שלמה וכו'); השמטת האות נו"ן בשורש בתחילתו ובאמצעו (אף - אנף הערבי, בת - בנת הערבי וכו'); שינויים החלים באותיות ז, ס, צ, ש בגזירת בניין התפעל; אותיות אית"ן וצרופן בזמן עתיד; זכר ונקבה בשמות מספר; תוספת ו"ו בסוף המילה וכולי. אחרי שלשת החלקים העיקריים של חיבורו צורף חלק נוסף המוקדש להשוואה בין ענייני דקדוק המשותפים לערבית ולעברית. בחלק הזה דן אבן קריש על חילופי אותיות בין הערבית לבין העברית: א - ע, ע - ע, ז - ד, צ - ט, ג - ג, ש - ס, ש - ש, ש - ת וכו'; על אותיות אית"ן בעתיד המשותפות לשלוש הלשונות וכו'. בסוף חיבורו דן אבן קריש על מילים מקראיות, שלפיו, מקורן אינו שמי, תוך הבאת דוגמאות מספר.

הספר תורגם לראשונה לעברית בשנת 1952 על ידי משה כ"ץ, שהוסיף לו מבוא והערות.

לקריאה נוספת

• משה כ"ץ (צירף מבוא והערות), אגרת רבי יהודה בן קוריש, הוצאת דביר, תל אביב, תשי"ב
• אברהם בר יוסף, מבוא לתולדות הלשון העברית, תשמ"ב-1981.
• שמעון אפנשטיין, השוואת הלשון העברית לערבית מאת יהודה אבן קוריש, עיון וחקר, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל"ו.
• דוד ילין, תולדות התפתחות הדקדוק העברי, ירושלים, תש"ה עמ' 41-48

קישורים חיצוניים

• ההקדמה ל'ריסאלה' מאת יהודה אבן קריש (באנגלית וערבית)
• "יהודה אבן קריש", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• יוסף טובי, ה'רסאלה' והמחקר המשווה של העברית והערבית, פעמים 29 (תשמ"ז 1986), 148–152
• רשימת מאמרים על רבי יהודה אבן קריש באתר רמב"י
• הרב נפתלי יעקב הכהן, "רב יהודה בן קוריש", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ד, עמודים ק-קא, באתר HebrewBooks, אות רלט

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25538747יהודה אבן קריש