יגאל כרמון
יגאל כרמון (נולד ב-1946, ברומניה) הוא המייסד והנשיא של מכון המחקר ממרי שבוושינגטון. אל"ם במיל', ולשעבר יועץ לענייני לחימה בטרור לשלושה מראשי ממשלת ישראל וראש המנהל האזרחי בפועל, ביהודה ושומרון וחבל עזה.
קורות חיים
כרמון עלה מרומניה לישראל עם משפחתו, בגיל ארבע. גדל בגבעת אולגה. החל ללמוד ערבית רק בבית ספר תיכון, אבל כיום הוא דובר אותה כשפת אם. בגיל 18 התקבל לעתודה האקדמאית ולמד במסגרתה מזרחנות באוניברסיטה העברית. התגייס לצה"ל בגמר לימודיו ב-1968, בגיל 22 ושירת בצבא בעיקר באמ"ן, אך גם במוסד. בין שאר תפקידיו היה בשנים 1977–1981 יועץ לענייני ערבים במנהל האזרחי ביהודה ושומרון וחבל עזה.
לקראת סוף 1981, כששר הביטחון דאז אריאל שרון מינה את פרופסור מנחם מילסון לתפקיד ראש המנהל האזרחי ביהודה ושומרון וחבל עזה, מונה כרמון לסגנו. יחדיו פעלו השניים לקידום מעמדן של אגודות הכפרים, בניסיון ליצור שותף חלופי למשא ומתן לשלום, במקום יאסר ערפאת[1]. עם התפטרותו של פרופסור מנחם מילסון מתפקיד ראש המנהל האזרחי בספטמבר 1982 מילא כרמון את מקומו בפועל במשך כחצי שנה עד אביב 1983, עת מונה שלמה איליה לתפקיד.
ב-1987 זכה כרמון בפרס ע"ש תא"ל דוד כרמון על עבודת ה-MA בנושא: "מופתי ירושלים ח'אג' אמין אל-חוסייני וגרמניה הנאצית 1945-1941." פרס זה מחולק מדי שנה לעבודת מחקר מצטיינת לתואר מוסמך/דוקטור בתחום היחסים הבינלאומיים, המזרח התיכון וביטחון ישראל, על ידי מכון דייוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית.
לאחר השרות הביטחוני
לאחר שחרורו מצה"ל ב-1988 מונה כרמון, בהמלצתם של יוסי בן אהרון מנכ"ל משרד ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, ליועצו של ראש ממשלת ישראל דאז יצחק שמיר, לענייני מלחמה בטרור. במסגרת תפקידו זה השתתף כעבור 3 שנים, כחבר בכיר במשלחת ישראל לועידת מדריד באוקטובר - נובמבר 1991 ובשיחות ההמשך בראשות אליקים רובינשטיין בוושינגטון. כרמון המשיך בתפקיד היועץ למלחמה בטרור גם לאחר נפילת ממשלת שמיר ב-1992 ובמהלך מרבית שנת כהונתו הראשונה של ראש הממשלה יצחק רבין. הוא פרש מתפקידו זה, במחצית הראשונה של 1993, לנוכח התנגדותו להסכמי אוסלו, שהחלו להתרקם אז.
שבוע בלבד לאחר שנחתם הסכם אוסלו הפומבי, בספטמבר 1993 פרסם כרמון מאמר ב"ידיעות אחרונות" תחת הכותרת "יסודותיו הרעועים של שלום ישראל-אש"ף", ובו טען כי "אש"ף לא השתנה ואי-אפשר לסמוך עליו. המשטרה הפלסטינית לא תמנע אלימות, וביטחון ישראל ייפגע. המוטיבציה לאלימות ולאינתיפאדה לא נעלמה". את חוסר האמון בערפאת לא ביסס כרמון על היכרות אישית עם המנהיג הפלסטיני, אלא על נאומיו של ערפאת עצמו, כפי ששודרו בערוצי הטלוויזיה הערביים, ואשר עמדו בסתירה מוחלטת להבטחות שסיפק אש"ף במסגרת אוסלו[2].
ב-1995 הצליח כרמון להקליט נאום של יאסר ערפאת הקורא לג'יהאד נגד ישראל, בעיצומו של תהליך השלום הישראלי-פלסטיני, ועורר בכך סערה עולמית.
מייסד ונשיא ממרי
ב-1998 הקים כרמון בוושינגטון את מכון ממרי ומאז הוא עומד בראשו ומחלק את זמנו בין מרכזי המכון בוושינגטון ובירושלים. ממרי עוסק בתרגום לאנגלית, לצרפתית, ספרדית, עברית, פולנית וחלקית גם ליפנית של דברים המתפרסמים באמצעי התקשורת הערבים, בערבית, פרסית, אורדו ופשטו ואף מכין ניתוחים בנושאים שעל סדר היום בעולם הערבי והמוסלמי ובכך חושף לציבור המערבי את הדעות המובעות באמצעי התקשורת של מדינות ערב, כלפי ישראל, המערב, היהדות והנצרות והערכים המערביים בכלל. כפי שהסביר זאת כרמון: " "ערפאת צועק ג'יהאד מכל במה, ואצלנו יש מחסומים של הבנה, קבלה, תפיסה ואי-ידיעה. הבנתי שבמחסומים האלה אני לא יכול לטפל, אבל אני כן יכול לטפל במחסום השפה"[2].
בעדות שמסר כרמון באפריל 2002 בפני הוועדה ליחסים בינלאומיים של הקונגרס האמריקאי הוא תיאר את אמצעי התקשורת הערביים כחלק ממערכת רחבה של אינדוקטרינציה, המושפעת ונשלטת על ידי הממשלות הערביות וזורעת שנאה למערב ובמיוחד לארצות הברית:
"לפני מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 ... ניתן היה למצוא לעיתים קרובות באמצעי התקשורת הערביים מאמרים שתמכו באופן גלוי ולעיתים אפילו קראו, להתקפות טרור כנגד ארצות הברית... אמצעי תקשורת ערביים משווים לעיתים את ארצות הברית לגרמניה הנאצית, את הנשיא בוש להיטלר ואת גואנטנמו לאושוויץ... רוב האנשים המתארחים בערוץ אל ג'זירה למשל הם אנטי אמריקאים ואנטישמים"[3].
על פי ממרי, כרמון ייעץ לממשלות וגופים ממשלתיים זרים שונים ברחבי העולם, בנוגע לנושאים כמו: ג'יהאד, טרור ורפורמות בעולם הערבי וכן ייעץ, הירצה והעיד בנושאים אלה בפני הפרלמנט האירופי, הפרלמנט הבריטי, הפרלמנט השוודי, הפרלמנט הנורווגי, גופים פדרליים שונים בממשל האמריקאי ובקונגרס, לרבות משרד החוץ, הפנטגון, המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית וה-FBI.
התייחסותם של מקורות ערביים אל כרמון
באתר ממרי מובאת הקלטה של קטע משידורי טלוויזית אל-מנאר של החזבאללה מ-2004, בו מדובר על יגאל כרמון במשך כעשר דקות. אל-מנאר מכנה את כרמון "טרוריסט מסוכן", מומחה בגיוס סוכנים ערביים לשירות המוסד ובהכנת מכוניות תופת, שהצליח לחדור לעיראק לאחרונה יחד עם חוליות ציוניות המתמחות במלכוד מכוניות. לדברי הערוץ, כפי שמביאם ממרי, כרמון הוא בעליו של מכון מסוכן מאד הקרוי ממרי והוא פתח ב-1 באוגוסט 2003 סניף של המכון ברחוב אבו נואס בבגדאד. רשת הטלוויזיה של החזבאללה טענה עוד, כי כרמון פיקח על כוחות אנטואן לאחד בדרום לבנון - צבא דרום לבנון, פיקד על יחידה 503, המתמחה במלכוד מכוניות תופת[4], וכי מכון ממרי בראשותו אחראי לפיגועים שבוצעו בכרבלה, במטרה לעורר עימות פנימי בתוך עיראק[5].
עוד על פי ממרי, ב-28 באפריל 2012 טען האתר הסורי www.syriatruth.org, שבבעלות האופוזיציונר הסורי לשעבר נזאר ניוף, כי יגאל כרמון היה בין מארגני מסיבת העיתונאים שכונסה במלון 'לוטיסיה' בפריז תשעה ימים קודם לכן, על ידי נציגים מהאופוזיציה הסורית וצבא סוריה החופשי ובה הוכרז על "הממשלה הסורית בגולה" בראשות נופל אל-דואליבי, פוליטיקאי סעודי-צרפתי ממוצא סורי. האתר דיווח כי "מסיבת העיתונאים אורגנה בשם מכון ממרי הישראלי... אשר יוסד על ידי... קצין המודיעין הצבאי הישראלי המפורסם, אלוף משנה יגאל כרמון, שמנהל כיום את המכון". על פי האתר הסורי, מחמוד אל-אשקר, נציג הצבא הסורי החופשי, הכריז במסיבת העיתונאים כי "הממשלה הסורית בגולה" תיקח על עצמה לאחר הפלת משטר אסד "לחתום על הסכם שלום עם ישראל ולגרש את הנוציירים (העלווים) מסוריה לאירופה". האתר אף פרסם באותו הקשר את תמונתו של כרמון[6].
ראו גם
לקריאה נוספת
- ד"ר אהוד מנור, לעשות שלום עם הפלסטינים, הוצאת כרמל, 2012[7]
- יגאל כרמון, לסמן קאט לקטאר, ישראל היום, 2 במרץ 2018
קישורים חיצוניים
- על יגאל כרמון, באתר ממר"י
- תמצית מאמר של יגאל כרמון על תהליך השלום - 13 בפברואר 1997, באתר Middle East Forum
- הוויכוח בין בריאן ויטאקר ליגאל כרמון - 28 בינואר 2003, באתר ה"גרדיאן" הבריטי
- על יגאל כרמון, באתר Power Base
- עקיבא אלדר, כך נפלנו במלכודת האיראנית, באתר הארץ, 20 ביולי 2006
- יגאל כרמון, שיתוק ההסברה, כיוונים חדשים 22, יוני 2010, עמ' 38-30, באתר ההסתדרות הציונית העולמית
- ארז לין, "המלחמה הבאה תהיה בין איראן לסעודיה", באתר ישראל היום, 16 בנובמבר 2017
ישי פרידמן, "ברגע שהביאו לכאן את אש"ף – החזירו את תיק 48'", בעיתון מקור ראשון, 9 ביולי 2018
הערות שוליים
- ^ אהוד מנור, לעשות שלום עם הפלסטינים, הוצאת כרמל 2012, עמ' 150-104
- ^ 2.0 2.1 אמנון ברזילי, המואזין, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2006
- ^ בריאן ויטאקר - 12 באוגוסט 2002, ב"גרדיאן" הבריטי
- ^ ראו יחידה 504 של אמ"ן
- ^ הקלטת שידורי "אל-מנאר" כפי שהיא מובאת באתר ממרי
- ^ אתר סורי ועיתונאים ירדנים: יגאל כרמון ומכון ממרי מאחורי ממשלת סוריה בגולה וצבא סוריה החופשי - 27 ביוני 2012, באתר ממרי
- ^ על הספר, באתר ההוצאה לאור
| ראשי המנהל האזרחי ביהודה ושומרון | |
|---|---|
|
